פיטורים, גיוס הון וסניפים חדשים בקרפור ישראל

הטלטלה של קרפור ישראל נמשכת והחברה מגבירה את המאמצים לייצב את עצמה, כשבמוקד תוכנית התייעלות אגרסיבית והזרקת הון, וברקע מתיחות בין בעלי המניות. ל"כלכליסט" נודע כי בימים אלה הרשת שבשליטת האחים דני ומייקי זלקינד שולחת מכתבי פיטורים ל־77 עובדים במטה של קרפור ישראל. מדובר על רבע מעובדי המטה, שמספרם עומד על 300. עוד נודע כי התוכנית להנפקת החברה נדחית בכחצי שנה לפחות, ושהחברה נערכת לגייס הון מבעלי המניות הקיימים שלה, כשהמטרה היא להכניס גם משקיע פיננסי חדש.

הפיטורים הם חלק מתוכנית התייעלות שאמורה לחסוך לקרפור ישראל הוצאות של 120 מיליון שקל בשנה. להערכת החברה, הפיטורים האגרסיביים במטה יחסכו שליש מהסכום, כ־40 מיליון שקל בשנה.

רכיב נוסף בתוכנית ההתייעלות הוא הטמעה סופית של כוח האדם של חברת משלוחי האונליין קוויק במערך האונליין של קרפור, שאמור לחסוך גם 40 מיליון שקל בשנה.. צעד זה ננקט מהערכה שנוכח המלחמה בעזה, פעילות האונליין תחזור לרמתה ערב הקורונה.

נדבך נוסף בתוכנית ההתייעלות, שאמור לחסוך כ־20 מיליון שקל בשנה, הוא צמצום בהוצאות הלוגיסטיקה באמצעות הפחתת הזמן שבו מאחסנים סחורה לחודש וחצי. רכיב נוסף, שאמור לחסוך עוד 20 מיליון שקל, הוא קיצוץ בצוות שמופקד על הסבת והשקת סניפי רשת קרפור ישראל.

את תוכנית ההתייעלות מנהלים כעת צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה שמכהן כעת זמנית גם כמנכ"ל קרפור ישראל, ומיכאל לובושיץ', שחזר לאחרונה לרשת כמשנה למנכ"ל לאחר שניהל אותה בתקופה שבה נשלטה בלעדית על ידי נחום ביתן. שווימר תפס זמנית את כס המנכ"ל לפני שלושה שבועות, עם עזיבתו הפתאומית של אורי קילשטיין, חצי שנה בלבד לאחר שהושק הסניף הראשון של קרפור ישראל.

קרפור ישראל הוא למעשה שמה הנוכחי של יינות ביתן, שאת השליטה בה רכשו האחים זלקינד במאי 2021 מידי נחום ביתן, מייסד הרשת. הרכישה, של 35.05% מהמניות, התבצעה באמצעות אלקטרה צריכה, החברה־הבת של אלקו החזקות שבה שולטים האחים. לצד אלקטרה צריכה רכשה הפניקס 15% מהמניות, ובין הצדדים נחתם הסכם שמעניק לאלקטרה צריכה את השליטה, הגם שנחום ביתן נותר עם נתח גדול יותר (41%). ביתר המניות מחזיקים הבנקים הנושים, פועלים ומזרחי טפחות. העסקה שיקפה ליינות ביתן שווי של 450 מיליון שקל.

בשנה שעברה, חתמה יינות ביתן על הסכם עם קרפור הצרפתית לקבלת הזיכיון, והחליטה לשנות את שם הרשת ולהסב את 150 הסניפים לקרפור ישראל, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים. עד כה הוסבו 70 סניפים, ובשבועות הקרובים יושקו ארבעה נוספים בסך הכל הכוונה היא להשלים הסבה ולהשיק 54 סניפים בחודשים הקרובים.

הסבת הסניפים דורשת הון רב, שלא מצוי בידי קרפור ישראל. החברה היתה אמורה לצאת להנפקה השנה, בהתאם להסכם בין זלקינד לנחום ביתן, שקבע שאם זלקינד לא רוכשים את חלקו בחברה עד ספטמבר לפי שווי של כ־940 מיליון שקל, על החברה לצאת להנפקה. קרפור ישראל אף שכרה את שירותי IBI חיתום לשם כך, ותכננה לבצע מהלך מורכב שיעביר את המניות מידי אלקטרה צריכה לאלקו, וזאת על מנת לא ליצור מצב של פירמידה בת שלוש שכבות ציבוריות המנוגדת לחוק הריכוזיות. המלחמה הפכה את האפשרות להנפיק בעת הזו לאפסית, ולכן ההנפקה מוקפאת בשלב זה, אך הצורך במזומנים עוד קיים.

הכוונה של קרפור ישראל היא לבצע גיוס פרטי מבעלי המניות הנוכחיים, ואף להכניס משקיע פיננסי חדש, שיחזיק בחברה בדומה להפניקס. IBI חיתום עסוקה במציאת משקיע כזה וישנה התעניינות מצד שני גופים פיננסיים, אולם הם מוכנים, ככל הנראה, להיכנס להשקעה לפי שווי של חצי מיליארד שקל בלבד. הצלחת מהלך מסוג זה עשויה להזרים הון שיספיק עד לתום המחצית הראשונה של 2024 — המועד העקרוני שכעת בו אמורה ההנפקה להתבצע.

האחים זלקינד, שההשקעה הכוללת שלהם בקרפור ישראל עומדת על 244 מיליון שקל, הציעו לביתן לרכוש את חלקו לפי 700 מיליון שקל, אך הוא דחה את ההצעה. האחים בחרו לא לממש את האופציה, בין היתר בשל החובות הכבדים של הרשת שעומדים על יותר מ־500 מיליון שקל. כמו כן, ביתן לוחץ לבצע את הגיוס לא בדרך של גיוס הון, אלא בדרך של גיוס אג"ח להמרה. הכוונה היא לבצע גיוס של 100־150 מיליון שקל, והוא ידרש להביא 41% מהסכום כדי לשמור על חלקו, אחרת ידולל.

מדו"חות אלקטרה צריכה עולה כי מכירות קרפור ישראל ברבעון השני טיפסו ב־11.3% והסתכמו ב־892 מיליון שקל, אך החברה עברה מרווח תפעולי של 11.2 מיליון שקל להפסד תפעולי עמוק של 64 מיליון שקל. הרווחיות הגולמית צנחה מ־30.6% ל־24%. זה שיעור רווחיות גולמית נמוך משמעותית מהרווחיות הגולמית הממוצעת בענף ואף מזו של רמי לוי, המפעיל רשת דיסקאונט.