הרקע המקצועי לא נותן יתרון - קללת מעבר הרגולטורים לבנקים

הניסיון של חדוה בר להתמודד על תפקיד דירקטורית בדיסקונט הוא מקרה נוסף של רגולטורים פיננסיים שמנסים להשתלב כדירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, ואולי לטפס לעמדת היו"ר, ולא מצליחים. ישנה ביקורת על רגולטורים על כך שלאחר תפקידיהם, הם עוברים לתפקיד בכיר בגוף שפיקחו עליו. לכן פתרון שניסו חלקם כדי לרכך את הביקורת הוא להשתלב בבנק ללא גרעין שליטה, שם תהליך הבחירה הוא מורכב יותר ולא תלוי בבעל שליטה, אלא בצורך להיבחר על ידי מספר רב של בעלי מניות.

אלא שניסיון העבר מראה שהניסיונות הללו לא ממש הצליחו עד כה:

דודו זקן, לשעבר המפקח על הבנקים, ניסה בשנת 2016 להתמודד על תפקיד דירקטור בבנק דיסקונט, וכך גם דורית סלינגר, לשעבר יו"ר רשות שוק ההון, שניסתה לפני שלוש שנים להתמודד על תפקיד דירקטורית בבנק לאומי, והפסידה בהתמודדות.

מי שהצליח להיבחר באסיפת בעלי המניות הוא נגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' סטנלי פישר, שנבחר לדירקטור בבנק הפועלים לפני שלוש שנים. הבחירה בו לוותה בסערה, כשהתברר שבשלב הסינון של הוועדה למינוי דירקטורים, הוא נבחר אף שלא זכה לציון הגבוה ביותר. כמו כן פישר עזב את תפקידו כדירקטור לאחר פחות משנה בנסיבות אישיות. בסבב הנוכחי מתמודדים שני רגולטורים נוספים: משה ברקת בדיסקונט ועודד שריג בלאומי. נראה האם הפעם זה ייגמר בצורה מוצלחת יותר.