לאן יגיעו באמת כספי המס על רווחי היתר של הבנקים

קרב הבלימה שאליו יצא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נגד הצעות החוק הקוראות להתערב בתמחור הריביות בבנקים הביא לתוצאות: מצד אחד ירדה כרגע מהפרק הצעת החוק לקביעת ריבית מינימום על העו"ש, מנגד הבנקים פרסמו בשבוע האחרון הצעות, גם אם צנועות ועם תנאים רבים, לשיפור הריביות למשקי הבית. עם זאת, הנגיד לא יכול לנשום לרווחה - המערכת הפוליטית מתכוונת להמשיך ולהפעיל לחצים עליו ועל הבנקים. היום נערכה ישיבה נוספת של ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, שבה הופיע גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

בישיבה אומנם נשמעה ביקורת חריפה נגד הבנק וגם נגד הנגיד ירון על המכתב החריף ששלח לראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין הצעת החוק לקביעת ריבית מינימום על העו"ש. עם זאת, מהישיבה ניתן היה להבין שהסיכוי שיקודמו הצעות חוק להתערבות בתמחור בריביות, שזה הדבר שהכי הטריד את בנק ישראל והבנקים, נמוך למדי. "אם נחייב מרווח מסוים בין הריבית לאשראי לריבית על פיקדונות, אנחנו עלולים לקבל פחות אשראי", אמר סמוטריץ'. "צריך להיזהר מצעדים פופוליסטיים, שנראים אולי טובים אבל הם עלולים להזיק מאשר להועיל", רמז על הצעות החוק להתערבות בתמחור הריביות.

מנגד, יוזמה שכנראה קורמת עור וגידים היא קביעת מס מיוחד על רווחים עודפים בבנקים. "אנחנו קרובים מאוד לנוסחה של חקיקה על רווחי היתר של הבנקים. מטרת המנגנון למיסוי רווחי היתר של הבנקים היא לשלול את התמריץ לייצר רווחי יתר מוגזמים, ולגלגל את אותם רווחים לציבור", אמר סמוטריץ'.

גביית מס יתר קיימת בכמה מדינות, בעיקר בענף האנרגיה. מדובר במס עודף שהוטל לתקופה מוגבלת בשל העלייה המהירה במחירי האנרגיה על חברות בענף שנהנו ממגמה זו. בבנקאות היא פחות נפוצה. יש כמה סוגיות מהותיות בנושא זה. ראשית, איזה סוג של רף ייקבע - האם יהיה זה מספר קבוע ללא קשר לתוצאות הבנקים, או בהתאם לתשואה על ההון (מעל סף רווחיות שיוגדר) או בכלל לפי פרמטר אחר.

סוגיה מהותית נוספת היא מה ייעשה עם הכספים העודפים שייגבו מהבנקים. סמוטריץ' אמר שאין הכוונה שהכספים העודפים שייגבו ילכו סתם לקופת המדינה, אולם שלפחות חלק מרכזי מהם יוקצה לקהלים שנפגעו מעליית הריבית. כעת עולה השאלה אם יש כאן פתח לדיל בינו לבין יו"ר ועדת הכספים גפני, שמוביל בכנסת את המאבק בריביות הבנקים.

האם הסיוע שעליו מדבר סמוטריץ' יתמקד במשכנתאות במגזר החרדי? הנושא מאוד מטריד את גפני, לאור התייקרות ההחזר החודשי. נתונים שפרסם בעבר בנק ישראל מראים שבמגזר החרדי התייקרות המשכנתא היתה משמעותית יותר, היות שהם נוטים לקחת חלק גדול יותר במשכנתא שצמוד לריבית הפריים, שהתייקרה דרמטית בשנה האחרונה. כך שלא פחות מהשאלה כיצד ייקבע המס על הבנקים ומה יהיה גובהו, השאלה מה ייעשה עם הכספים, ואם בסופו של דבר הם לא יהפכו לסוג של כספים קואליציוניים שיוקצו אומנם לסיוע לאוכלוסיות שנפגעו מעליית הריבית, אך לאוכלוסיות שהממשלה הנוכחית חפצה ביקרם.