המשקיע האקטיביסט מגיע לת"א: "גייסו כאן לפי שוויים מוגזמים, הטירוף הזה כבר לא יחזור"

“אם אנחנו רואים שני סטארט־אפים דומים, תמיד נעדיף להשקיע בישראלי כי היזמים כאן נחושים יותר. הם ילכו דרך הקירות כדי לגרום לדברים לקרות, וזה עושה את ההבדל. יש בישראל מרכיבים מיוחדים, כשהצבא הוא המרכזי שבהם. אני לא מתכוון דווקא ל־8200 כי היזמים שאנחנו השקענו בהם מגיעים גם מיחידות קרביות. מה שחשוב זה לא בהכרח ההכשרה הטכנולוגית, אלא תחושה חזקה של מטרה ומשימתיות שמאפיינת את הישראלים. האיכות של המייסדים הופכת את ההשקעות כאן לקצת פחות מסוכנות". את הדברים אומר בראיון בלעדי ל"כלכליסט" דן לואב, מנכ"ל ומייסד של קרן הגידור Third Point ויו"ר של קרן ההון סיכון באותו שם (TVP).

לואב (LOEB), אחד מסמלי וול סטריט ותעשיית ההשקעות, ידוע כמשקיע אקטיביסט וקולני שהתחיל עם הון ראשוני של 3 מיליון דולר והיום מנהל קרן של 14 מיליארד דולר. בימים אלה הוא שוהה בישראל לרגל פתיחה רשמית של סניף ראשון לקרן מחוץ לארה"ב. לואב (60) וחבר הילדות שלו רוב שוורץ, המנהל את פעילות ההון סיכון, כבר השקיע כאן בכמה חברות. ההשקעה הראשונה בארץ, סנטינל וואן, הפכה לאחת הטובות של הקרן לאחר שהחברה הונפקה בשנה שעברה.

כעת לואב ושוורץ, שהכירו בחוג קראטה בקליפורניה בגיל 10 ולאחר מכן למדו יחד באוניברסיטת ברקלי, מזהים הזדמנות להעלות הילוך. הקרן מתכוונת להשקיע בחברות בסבבים מוקדמים, בעיקר B, ולהמשיך במדיניות של מינוי חבר לדירקטוריון כפי שעשתה עד היום בכל ההשקעות פרט לפורטר. "אני מקווה שבסביבה הכלכלית הנוכחית יהיו פחות 'תיירי השקעות' שיזרקו סכומים משוגעים על חברות סטארט־אפ. נעשו השקעות בשוויים מוגזמים, במיוחד בישראל. היו חברות שגייסו לפי שווי כפול או משולש ממה שהיו מקבלות רק כמה שנים לפני כן. בשנה שעברה קיבלנו פניות מחברות שעוד אין להן הכנסות ולפעמים אפילו אין מצגת, אבל רצו שנשקיע בהן לפי שווי של 20–25 מיליון דולר כשחלק מהכסף ילך למייסדים ולא לחברה. הטירוף הזה כבר לא יחזור. הציפיות של כולם היום יותר סבירות", קובע לואב.

מה הקרן שלכם מחפשת בישראל עכשיו?

"מעבר לאיכות היזמים, תעשיית ההייטק הישראלית עוברת עכשיו גם שינוי לטובת חברות גדולות. כמשקיעים אנחנו יכולים להשפיע ולמנף את הביזנס. חברות שרוצות לגדול צריכות קשרים ואני חושב שאני איש המכירות הטוב ביותר שלהן", צוחק לואב. "לחברות בתחום הדאטה שהשקענו בהן עזרתי לא מעט למכור לקולגות שלי בתעשיית הגידור שנעזרת הרבה במוצרים כאלה. אין כמעט בנק גדול או חברה בארה"ב שאני לא יכול להרים אליהם טלפון. אני לא יודע לכתוב קוד, אבל כבר קרה שסטארט־אפ שקיבל סירוב מסמנכ"ל הטכנולוגיה של לקוח פוטנציאלי, בסוף עשה איתו עסקה גדולה אחרי שהתערבתי. אני מעורב מאוד ועוזר לחברות הפורטפוליו להתקדם מהר ולהביא לקוחות גדולים".

לואב לא מתרברב סתם. קרן הגידור שהקים ב־1995 היכתה את המדדים לאורך לא מעט שנים והפכה אותו לאיש עשיר מאוד עם הון שהוערך אשתקד ב־3.5 מיליארד דולר. הקרן האקטיביסטית מתבססת לא מעט על זיהוי חברות במצוקה, רכישת מניות בהן, עריכת שינויים בהנהלה או במבנה העסקי ומימוש ההשקעה. את "ההתקפה" מוביל לואב באופן אישי באמצעות מכתבים שהוא משגר לדירקטוריונים ולפעמים גם ישירות לרשות ניירות ערך האמריקאית כשהוא מגבה אותם בנתונים עסקיים שנאספו בקפידה.

לאורך השנים היו על הכוונת של לואב מיטב האימפריות העסקיות כמו סוני, יאהו ואינטל. היום ממוקדים מאמציו של לואב בעיקר בענקית הבידור דיסני ובאחרונה גם ענקית הצריכה קולגייט פלמוליב עלתה על הכוונת שלו.

חרף העניין החדש יחסית בעולמות הטכנולוגיה שהביא אותו לרכוש מניות של חברות כמו אמזון וסנואופלייק, לואב הוא "זאב" וול סטריט קלאסי. במהלך הראיון לואב מתנצל מספר פעמים כשהוא חייב להתכתב עם הסוחר שלו ולא מתנתק לרגע מהמסחר בוול סטריט. לאורך השיחה נראה לעתים כי הוא עדיין סובל מג'טלג, אך כשהדיבור עובר למניות עיניו מתעוררות מיד.

"כילד תמיד הקסימה אותי יזמות והחלום האמריקאי. דודה שלי היא רות הנדלר, שהמציאה את בובת הברבי וניהלה את חברת הצעצועים מאטל", הוא מספר. "אבא שלי היה עורך דין מצליח, שתמיד הפציר בי לא להיות עורך דין. דודה שלי תמיד הייתה המודל לחיקוי של כל המשפחה. מאוד אהבתי מניות והתחלתי לסחור מגיל עשר. בתיכון כבר היה לי חשבון השקעות של ממש ובאוניברסיטה השקעתי 100 אלף דולר במניות מאוד מסוכנות והפסדתי הרבה כסף. אני לא גאון מתמטי ואני לא עושה חישובים מסובכים מדי. דווקא תמיד הייתי טוב בכתיבה ואני מסתכל על חברות כעל סיפורים. סיפורים הם דבר מאוד חזק, אבל הם צריכים להיתמך על ידי מספרים".

רות הנדלר דודתו של דן לואב שהמציאה את בובת ברבי | צילום: רויטרס

האהבה לכתיבה באה לידי ביטוי במכתבים שלואב שולח לחברות שבהן הוא משקיע, ובהם הוא מרבה להשתמש בשפה ציורית. כך למשל במכתב ביקורת על הנהלת אחת החברות הוא כתב: "כבר מזמן היה צריך להראות למנכ"ל את הדלת בליווי מגף מרופט באחוריים". למנכ"ל שהקים קרן מלגות על שמו כתב "אפשר רק לרחם על סטודנט ששמך ייצמד לרקורד האקדמי שלו". והיה גם מנכ"ל שלואב ייעץ לו "להתמקד במה שאתה יודע לעשות הכי טוב: לשחק טניס באחוזה שלך".

בסוף 2020, לאחר שהגיע לאחזקה של מיליארד דולר במניות אינטל, שיגר מכתב לדירקטריון אינטל, בו דרש לבצע שינויים בחברה ונחשב כמי שדחף להחליף את המנכ"ל ולמנות במקומו את פט גלסינגר, המנכ"ל הנוכחי.

אתה כותב בעצמך את המכתבים המפורסמים שלך?

"כן, אבל יש לי שיתוף פעולה מצוין עם העוזרת שלי. אני די מקיא את הכל על העמוד. היא מנקה את זה ואז אנחנו עושים עוד קצת שינויים. היא עורכת מצוינת".

באינטל ניצחת כשההנהלה התחלפה, אבל מאז מימשת את כל האחזקה בחברה. זה אומר שלדעתך אין להם סיכוי?

"זה לא אומר כלום. אני עדיין חושב שהמינוי של גלסינגר היה הדבר הנכון לעשות, אבל תהליך השינוי באינטל לוקח יותר זמן ממה שאנחנו הערכנו. מה שטוב בחברות ציבוריות זה שאתה יכול לשנות את דעתך על ההשקעה ולעזוב מיד. כבר בתחילת השנה מכרתי את הכל".

מה דעתך על ההחלטה להנפיק את מובילאיי גם במחיר שנמוך הרבה יותר מה־50 מיליארד דולר שהם קיוו לו?

"אינטל היא מניה זולה במונחי מכפילים ולכן הרעיון להציף ערך באמצעות הנפקת חברת איכותית וצומחת כמו מובילאיי הוא נכון. הם גם חייבים לעשות את זה משום שהשוק של מובילאיי תחרותי מאוד והיא חייבת שתהיה לה מניה שתאפשר לה למשוך עובדים ולתגמל אותם. אבל מכיוון שיצאנו מההשקעה אני לא יודע להגיד מעבר לכך".

אחת הבעיות של אינטל היא מצב השווקים. האם כבר ראינו את התחתית?

"אני לא יודע לחזות שווקים יותר טוב מאחרים, אבל אני חושב שיש רמה אדירה של פסימיות בשוק. נכון שיש דברים מפחידים אבל אני לא זוכר כזו דוביות אוניברסלית כמו היום. מאז 2009, אחרי המשבר הפיננסי, לא היה שוק כזה. אני עובד לפי תרחישים ומה שמעסיק אותי כעת זה המידע הכלכלי סביב האינפלציה והריביות. יש סיכוי סביר שהאינפלציה בארה"ב מתחילה להירגע. אם זה המקרה, חברות רווחיות שצומחות ונסחרות במכפלים סבירים סביב 20 כמו מיקרוסופט או אמזון, כבר מעניינות, ויש עוד חברות רבות שקיבלו מכות חזקות מדי. אם לא הולכים למיתון עמוק, נראה מגמה חיובית. יש כמובן עוד סיכונים סביב סין ורוסיה וז סיבה טובה לזהירות, אבל לדעתי אנשים יותר מדי פסימיים".

איך מגייסים קרן חדשה באווירה כל כך פסימית?

"הסביבה אכן מאתגרת כי אנשים מסתכלים יותר לאחור ולפני שנתיים היה קל יותר ללא ספק. אבל מכיוון שנתמקד בשלבים מוקדמים ותחומים עם טכנולוגיה עמוקה וחומרה, אנשים רואים את הערך מול השקעות בטק יותר צרכני או מוטה תוכנה. יש לנו משקיעים כמעט אסטרטגיים שהיו נהדרים ואהבו את החשיפה שהקרן נתנה להם כי היא ממוקדת".

בקרן הראשונה, שבאמצעות השקיעה בכמה חברות ישראליות היו 440 מיליון דולר. לקרן החדשה, שחלקה הגדול מיועד להשקעות בסטארט־אפים בשלבים מוקדמים בישראל כבר התקבלו התחייבויות של 300 מיליון דולר, אבל לואב מאמין שהיא תגדל. את הפעילות בישראל תנהל ספיר הרוש שעבדה עד לאחרונה בקרן הון הסיכון הישראלית פיטנגו והתמחתה שם בהשקעות בשלבים מוקדמים.

"זו הפעם השנייה שאני מגייס מישהי בהריון", צוחק לואב. הרוש, שילדה לפני חמישה שבועות בלבד את בנה הראשונה, כבר עובדת במשרה מלאה ממש בדומה לגיוס הראשון של אשה בהריון שלואב מתכוון אליו – מאריסה מאייר. לואב שלף את מאייר מגוגל לטובת ניהול יאהו ב־2012 במסגרת מאבקו לאושש את מה שפעם הייתה חברת האינטרנט הגדולה בעולם לפני שגוגל השתלטה על השוק. מאייר לא ממש הצליחה במשימתה ופרשה ב־2017, לאחר שהפעילות המרכזית של יאהו נמכרה לחברת טלקום ורייזון.

מימין: תום ליבנה מנכ"ל ורביט, תומר וינגרטן מנכ"ל סנטינל וואן, רוברט שוורץ שותף מנהל ב־TPV, אלעד רז מנכ"ל נקסט סיליקון, ספיר הרוש, שותפה מנהלת TPV ישראל ודן לואב | צילום: דרור סיתהכל

הצלחה או כישלון?

"מבחינתי יאהו הייתה השקעה טובה, אבל אני לא יודע אם מישהו יכול היה לעשות מהפך תפעולי בחברה. מאייר שיפרה את ההנדסה. היא בנתה את האפליקציה שבאופן בלתי ייאומן לא הייתה להם. לדעתי, היא לא מקבלת את הקרדיט שמגיע לה בקידום החברה".

גם בישראל לא כל ההשקעות של ת'ירד פוינט הן הצלחה מסחררת. סנטינל וואן היא אמנם נערת הפוסטר, בה השקיעה הקרן לפי שווי של 70 מיליון דולר והיום נסחרת, לאחר הנפילות, בשווי של יותר מ־6 מיליארד דולר. הקרן השקיעה לראשונה בסנטינל ב־2015 כשזו הייתה חברה קטנה. "רוב זיהה שתחום הסייבר יהיה חם והתחלנו לחפש חברות בתחום הזה. הרכבת של קראודסטרייק כבר עזבה את התחנה כי השווי שלה היה גבוה מדי. סנטינל הייתה הכי טובה לדעתנו ונבחרה בגלל הטכנולוגיה ולא בגלל שהיא ישראלית", אומר לואב.

אך ישנה גם ההשקעה בפורטר. לואב ושוורץ השקיעו בחברה בסבב האחרון ב־2021 שנערך לפי שווי של 3 מיליארד דולר. לפורטר, שעוסקת במניעת הונאות בקניות אונליין, יש מתחרה ישראלית ישירה – ריסקפייד שהונפקה בשווי דומה בוול סטריט, אבל כיום נסחרת ב־700 מיליון דולר. זה מעלה סימני שאלה רבים סביב השווי האמיתי של פורטר.

מה יהיה עם ההשקעה בפורטר?

"השווי כנראה יותר נמוך עכשיו ולצערם יש להם השוואה ישירה מול ריסקיפייד. צריך לצמוח משמעותית כדי להצדיק שוב שווי כזה. בשוק הנוכחי, לרוב החברות יהיה מורכב לשקול IPO, אפילו לחברות שאנחנו מזהים בהן לחלוטין כמובילות שוק כמו פורטר, אז אנחנו מאמינים בהם, אבל מבינים שזה יקח יותר זמן ממה שחשבנו. אנחנו גם לא מוטרדים מהירידה בסנטינל וואן. אם בוחרים את החברה הנכונה היא תצליח בגדול ואם השווקים יתחילו להצמיח מכפילים מחדש, זו תהיה מתנה", עונה שוורץ במקומו של לואב ששוב מתעדכן עם הברוקר שלו.

כשלואב מסיים את השיחה הוא מוסיף בהקשר של השקעה מוצלחת אחרת של הקרן בחברת הפינטק UPSTART, מתחרה של פאגאיה שהונפקה ב־2020 ומאז ת'ירד פוינט מכרה את האחזקה בה. "אתה רוצה להיות שותף טוב ומחויב ליזמים, אבל האחריות למשקיעים היא למכור בזמן ולהבין שזו לא חתונה. זה השילוב של הידע מקרן הגידור. בזכותו יצאנו מאפסטארט בשווי מלא", הוא אומר.

מה שמעסיק אותו יותר בתקופה האחרונה הם שני דברים: דיסני והיהדות שלו. לואב חשף באוגוסט כי הגיע לאחזקה של מיליארד דולר בענקית הבידור ומאז הוא מנסה לטלטל את הספינה שלה.

מה יהיה עם הקורבן הנוכחי שלך דיסני?

"דיסני, בניגוד לאינטל למשל, נמצאת במצב פיננסי מצוין. יש להם את הפארקים והמוצרים והחטיבה השנייה של תוכן עם חברת הפקות, סטרימינג וגם ערוץ ESPN. לא אכפת לי מה יקרה בגזרה הטכנולוגית. המצב של דיסני מצוין בגלל הפארקים וגם בגלל כל הדמויות והזכויות על היקומים. לנטפליקס אין את זה".

אתה חושב שדיסני יכולה לנצח את נטפליקס?

"הם לא צריכים לנצח את נטפליקס, זה יהיה מעין דואופול כי רק לשתיהן יש את המסה הקריטית ברמה הגלובלית". מעבר למלחמתו בדיסני לואב שקוע גם בפרויקט היהדות שלו: "בתקופת הקורונה למדתי עברית לקראת הבר מצווה שאני מתכוון לערוך לעצמי כי בעצם מעולם לא הייתה לי בר מצווה", אומר לואב.

אז היזמים הישראלים לא יכולים יותר לרכל מאחורי הגב שלך?

"הם יכולים חופשי. אני רק יודע את התפילות. 'מודה אני'".

דן לואב (60)

תפקיד: מייסד ומנכ"ל קרן הגידור Third Point שמנהלת 14 מיליארד דולר ושל זרוע השקעות הון סיכון TPV

תפקידים קודמים: נשיא חטיבת חוב במצוקה בבית ההשקעות ג'פריס, סגן נשיא בסיטיגרופ

מצב משפחתי: נשוי + 3

מגורים: ניו יורק

הון אישי: 3.5 מיליארד דולר

עוד משהו: למד יחד עם ברק אובמה כלכלה באוניברסיטת קולומביה והיה בין התורמים הגדולים לקמפיין שלו לנשיאות ב-2008, אך בהמשך הפך לאחד ממתנגדיו הגדולים בעקבות מדיניות כלפי וול סטריט ועשיריה