חשש מטרנד עולמי אם הקרן הנורבגית תצא מבנקים בישראל

השקעות במניות, אג"ח, נדל"ן, אנרגיה וגם הייטק: קרן העושר הנורבגית, המנהלת נכסים בשווי 1.3 טריליון דולר ב־70 מדינות ובכ־9,400 חברות ברחבי העולם, עלולה להפסיק את השקעותיה בבנקים בישראל. לאחרונה, פנתה הקרן לבנקים במטרה לבחון את מתן האשראי וההלוואות לחברות הפועלות מעבר לתחומי הקו הירוק, זאת על בסיס רשימה שגיבשה מועצת זכויות האדם של האו"ם לפני כשנתיים, ובה שמות של עסקים גדולים בישראל הפועלים בהתנחלויות. ההודעה מתפרסמת לאחר שבשבוע שעבר הודיעה הקרן כי תפסיק להשקיע בשתי חברות תאילנדיות ובחברה ישראלית, בשל "סיכון בלתי מקובל להפרת זכויות אדם".

חברות האנרגיה התאילנדיות PTT ו־PTTOR יוצאות מפרוטפוליו ההשקעה בשל שותפויות עם חברות בבעלות ממשלתית וצבאית במיאנמר, תוך אספקה של "זרמי הכנסה משמעותיים לכוחות המזויינים במיאנמר, באמצעותם מתאפשר מימון של פעולות צבאיות והתעללות בבני אדם". אליהן מצטרפת גם ספקית תוכנת האבטחה הישראלית קוגנייט, שלפי מועצת האתיקה של הקרן, מוצרי ושירותי המעקב שלה נקשרים להפרת זכויות אדם.

עבור קוגנייט החרם של קרן העושר הנורבגית מגיע בעיתוי בעייתי במיוחד סופי שולמןלכתבה המלאה

0.1% מהשקעותיה של קרן העושר הנורבגית, שקמה במטרה להשקיע את ההון שנצבר בקופת נורבגיה בשל ניצול עתודות הנפט והגז שלה, הן בישראל. מדובר ב־77 חברות הנהנות מכספה של הקרן בתחומים רבים ומגוונים. בין היתר, משקיעה הקרן בדלק קידוחים, בזק בינלאומי, דנאל, טבע, סלקום, פרטנר, הבנקים הבינלאומי, לאומי, פועלים, דיסקונט ומזרחי, אנלייט אנרגיה, כיל, טאבולה, צים, מטריקס, גזית גלוב וקבוצת עזריאלי.

בשלב זה, לא ידוע כיצד תפעל הקרן בהמשך, והאם אכן תבחר למשוך את השקעותיה מבנקים בישראל וכיצד יושפעו מכך חברות נוספות הפועלות בהתנחלויות. לפי הערכות בישראל, בתחילת השנה תקבל הקרן החלטה בנושא. ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "הנושא החמור מוכר ומטופל".

החשש המשמעותי הוא שהחלטה בינלאומית למשוך השקעות מישראל במחאה על מפעל ההתנחלויות, תיצור אפקט דומינו בקרב חברות וגופי השקעה נוספים בעולם. משרד החוץ מטפל במשבר, שנשמר בחודשים האחרונים מתחת לרדאר ודווח ביום חמישי האחרון בחדשות 12. בבנקים נמנעים מהתייחסות לנושא בשלב זה.

זו לא הפעם הראשונה שבה קרן העושר הנורבגית מפעילה שיקולים הנוגעים למדיניות ישראל בהתנחלויות, אף כי הפעם מדובר בעליית מדרגה. בשנת 2021 מכרה הקרן את אחזקותיה בשתי חברות נדלן ובנייה ישראליות - שפיר הנדסה (1.1 מיליון דולר) ומבנה נדל״ן (11.9 מיליון דולר), בשל פעילותן מעבר לקו הירוק, והודיעה שלא תשקיע בהן שוב. ההחלטה התבססה על המלצת מועצת האתיקה של הקרן, שקבעה כי ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית נבנות בניגוד לחוק הבינלאומי, בעוד שהרחבתן המתמשכת גורמת לנזק משמעותי וקיפוח של האוכלוסיה הפלסטינית.

בשל אחזקותיה בחברות ברחבי העולם, הקרן שואפת לדרבן את החברות בתיק ההשקעות שלה לפעול תחת כללים של השקעות ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), ומנווטת השקעות בהתאם להמלצת מועצת האתיקה שלה. בחודש ספטמבר האחרון, הפסיקה הקרן להשקיע ביצרנית הנפט והגז המשמעותית בהודו (ONGC.NS), בשל חששות לגבי פעילותה של החברה בדרום סודן. הקרן אף הפסיקה השקעה בחברות הישראליות אלקו, אלקטרה ואשטרום בשל בניית כבישים ושטחי תעשייה בגדה המערבית.

קרן העושר הנורבגית, היא הבעלים היחיד הגדול בעולם של חברות נסחרות ומחזיקה בכ־1.5% מכלל המניות הנסחרות בעולם. לצד ההשקעות במניות, היא מחזיקה במאות נכסים בערים גדולות ברחבי העולם.

הקרן הוקמה בעקבות גילוי אחד משדות הנפט הימיים הגדולים בעולם מול חופי נורבגיה, בשנת 1969. כלכלת המדינה גדלה באופן דרמטי בשל מכירת הנפט לשווקים בעולם, וב־1990 הוחלט שיש צורך להשתמש "בזהירות", להגדרת הקרן, בהכנסות מגזר הנפט והגז כדי למנוע חוסר איזון במשק. כן הוחלט שיש להשתמש בכספים שהחלו להצטבר בקרן ב־1996, כרזרבה פיננסית וכתוכנית חיסכון ארוכת טווח עבור האזרחים - "כך שגם הדורות הנוכחיים וגם הבאים יזכו להנות מעושר רווחי הנפט".

קרן העושר משקיעה לפי מנדט קפדני של משרד האוצר הנורבגי ומנוהלת באופן עצמאי על ידי בעלים אחד בלבד, בניגוד לגופי ניהול הנכסים הגדולים האחרים בעולם. ממשלת נורבגיה יכולה להשתמש רק בחלק קטן מכספי הקרן כדי להותירה בת קיימא לדורות הבאים, אך כספי הקרן מהווים 20% מהתקציב הממשלתי השנתי. כדי להותיר את רווחי הקרן לשימושים עתידיים בזמן שהנפט הולך ואוזל, פוליטיקאים הסכימו על כלל פיסקאלי שמבטיח שלא להוציא יותר מהתשואה הצפויה על הקרן. בממוצע, הממשלה תוציא רק את המקבילה לתשואה הריאלית, המוערכת בכ־3% בשנה, וכך ההכנסות על הנפט יועברו למשק בהדרגה.