ההערכה של מיטב: "נזקי המלחמה – יותר מ־70 מיליארד שקל"

נזקי המלחמה יגיעו ליותר מ־70 מיליארד שקל (כ־3.5 נקודות תוצר - א"פ), כך מעריך הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב אלכס זבז'ינסקי. הוא מחלק את הנזק ל־4 חלקים: עלות ישירה של הלחימה, תשלום פיצויים על פגיעה ברכוש, סיוע כלכלי (המשכיות עסקית, סיוע למשקי הבית) ואובדן הכנסות המדינה בשל פגיעה בפעילות הכלכלית. מדובר באומדן גבוה מזה של בנק ישראל והאוצר שמדברים באופן בלתי רשמי על היקף של 2-3 נקודות תוצר.

לפי האומדן של מיטב, המלחמה תארך כ־60 יום ותהיה היקרה בעזה מבין כל הסבבים. עלותה הישירה תעמוד על כ־25 מיליארד שקל (תחמושת, עלות מילואים וכו') – כפולה לעומת מלחמת לבנון השנייה. עלות הפיצוי לכל הנפגעים (פרטיים ועסקים) תגיע ל־17 מיליארד שקל, כשהמלחמה תביא לאובדן הכנסות ממסים בשל אובדן תוצר של 31 מיליארד שקל. לפי מיטב, חישוב אובדן הכנסות המדינה ממסים מתבסס על ההערכות לאובדן של כ־1.5% תמ"ג או כ־28 מיליארד שקל.

עוד מוסיפים במיטב כי עד סוף 2023 הגירעון יזנק ל־3% תמ"ג לעומת התחזית לגירעון לפני המלחמה של כ־1.5% תמ"ג. כתוצאה מהעלייה הצפויה בגירעון, מציינים שם, היקף הגיוס ברוטו למימון הגירעון עשוי לעלות בחודשיים האחרונים של השנה לכ־50 מיליארד שקל. בהנחה כי האוצר ישתמש בכ־10 מיליארד שקל מהיתרות בקופה, "סביר שינסו להקטין את היקף הגיוסים על ידי קיצוץ ההוצאות בתקציב, כגון הקפאת הכספים הקואליציוניים, אך עדיין יזדקקו לגייס כ־37 מיליארד שקל בחודשיים. לשוק יהיה קשה לעכל סכומים כה גבוהים", מסביר זבז'ינסקי.

להערכתו, האוצר יגייס סכומים נמוכים יותר ב־2023 והיתרה תגולגל לגיוסים בשנה הבאה. במיטב מזכירים כי חוק בנק ישראל מאפשר למשרד האוצר לבקש סיוע (הלוואת גישור) מבנק ישראל בהיקף של כ־10 מיליארד שקל ל־150 יום (5 חודשים). לגבי 2024, התמונה מורכבת יותר: ההנחה היא לגירעון של 4% תמ"ג לעומת גירעון חזוי של 2.5% לפני המלחמה, גירעון שיחייב את האוצר להזדקק לקצב גיוס חודשי של כ־12 מיליארד שקל בשוק האג"ח המקומי בנוסף לגיוס של כ־25 מיליארד שקל בשווקים בחו"ל. מדובר בסכומי עתק. להערכת מיטב, בסוף 2024 יחס חוב־תוצר יגדל לכ־62% לעומת כ־59% היום. כל זה על רקע ההערכה שהצמיחה תרד השנה ל־2.8% ול־2% בלבד ב־2024.