המשרד להגנת הסביבה נגד הפתרון של נת"י להצפות בדרום ת"א: "יגרום נזק משמעותי"

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב תדון ביום שני הקרוב בתוכנית מובל נחל איילון לים, שמטרתה לתת מענה להצפות בנתיבי איילון ושכונות דרום תל אביב כתוצאה מגשמים. מדובר בפרויקט דגל של חברת נתיבי ישראל (נת"י), הראשון מסוגו בישראל, שהקמתו נאמדה ב-2 מיליארד שקל ונמצא בתכנון כבר עשור. לקראת הדיון, הגיש המשרד להגנת הסביבה חוות דעת בה הביע התנגדות חד משמעית לפרויקט: "לתוכנית אין כדאיות כלכלית. ניתן לספק הגנה לשכונות דרום ת"א גם בלעדיה, וזו עלולה לגרום לנזק סביבתי וציבורי משמעותי".

פרויקט הטיית תוואי נחל איילון בתוך צינור בקוטר 10 מטרים הוא הראשון מסוגו ובממדיו בישראל. כיום נתיבי איילון ושכונות דרום ת"א מוצפים באירועי גשם משמעותיים כתוצאה מעליית נחל איילון על גדותיו. החשש הוא שהתוכנית למסילת רכבת רביעית באיילון תצר עוד יותר את תעלת איילון המלאכותית - שמזרימה את מי הנחל כיום לצד נתיבי איילון - ולפיכך תגביר את הסיכון להצפות.

הוות"ל החליטה בשנת 2016 כי הקמת המובל לים לא תהווה תנאי להקמת המסילה הרביעית, וכי המובל יקודם כחלק מתת"ל 33 א' לניהול נגר באגן האיילון, וקידומו יהיה לאחר הקמת שאר הפתרונות לוויסות באגן האיילון. על אף קביעות אלה קודמה התוכנית בוועדה המחוזית במנותק משאר הפתרונות לוויסות באגן הנחל.

שלוש חלופות המוצא של המובל ממוקמות בחוף יפו, באזור שבין חניון הנמל לחוף העלייה. בסקרי הרקע האקולוגיים שבוצעו בשטח ההשפעה האפשרי של המובל נמצאו לא מעט ערכי טבע משמעותיים: מדרום למדרון יפו נמצאו שלוש טבלאות גידוד (משטח סלעי שגלי הים כרסמו עד לגובה פני הים הממוצע), אשר השתיים הדרומיות מהן הוכרזו כשמורת טבע. טבלאות הגידוד ורכסי הכורכר סביבן נמצאו בעלי מורכבות מבנית גבוהה, ומתאפיינות במגוון ביולוגי עשיר הכולל חסרי חוליות, אצות ודגים. טבלאות אלה הן היחידות הקיימות בשטח שבין חוף פלמחים לחוף דור - מדובר בבית גידול נדיר ביותר.

המסמך שהוכן ע"י היחידה להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה מסתמך על בדיקת כדאיות כלכלית של המובל לים, שנערכה ע"י יזמית הפרויקט, חברת נת"י (נתיבי ישראל). החברה מצאה כי הקמת מאגר ויסות בפארק אריאל שרון מונעת הצפות ישירות לדרום ת"א גם ללא מובל, ושההצפות הן בעיקר בנתיבי איילון ומסילות הרכבת. מסקנות המסמך היו כי הנזק מהצפות הרצועה התחבורתית אינו מצדיק את ההשקעה במובל, שנאמדה ע"י משרד האוצר בכ-2 מיליארד שקל. דו"ח המשרד להגנת הסביבה קבע כי "על אף חוסר הכדאיות הכלכלית, צוות העבודה ממליץ להמשיך בקידום המובל מסיבות שאינן כלכליות, כדי 'לאפשר פרויקטים עתידיים באגן'".

על פי המשרד להגנת הסביבה, תוכנית המובל תביא להרס סביבתי חסר תקדים: "המובל ייצור מצב דומה ליצירת שפך נחל חוף באזור בו לא זרם נחל בעבר. באופן טבעי לא ניתן למצוא בישראל טבלאות גידוד הממוקמות בסמוך לשפך של נחל, שכן בית גידול זה לא יכול להתקיים ולהתפתח בסביבה החשופה להזרמת נחל. לחלופות המובל השפעה סביבתית שלילית שחומרתה נעה בין בינונית לחמורה שכרוכה בפגיעה בבתי הגידול הימיים הנדירים של טבלאות הגידוד ובפגיעה בציבור המשתמשים בים ובחוף".

לסיכומו של דבר, המשרד להגנת הסביבה נחרץ מאוד בהתייחסותו לפרויקט: "המשרד תומך בחלופת האפס (חלופה הכוללת הקמת אתרי ויסות באגן אך ללא מובל לים, ג.נ), החלופה שהשפעתה הסביבתית היא הקטנה ביותר ועדיין תספק הגנה מהצפות לרצועה התחבורתית. יש לפעול על פי החלטת הות"ל, לסיים להקים את כל המאגרים במעלה האגן ורק אז לבחון האם בכלל יש בעיית ניקוז שמחייבת פתרון - ולהתאימו ליוזמה התכנונית הקונקרטית שרוצים לקדם. לפתרון בעיות הניקוז העירוניות בת"א, שאינן נובעות מהצפה מהאיילון, יש חלופות אחרות שאינן גורמות לפגיעה סביבתית".

מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב נמסר: "תוספת מסילות הרכבת באיילון מחייבת טיפול הוליסטי ושלם למניעת הצפות. במסגרת כלל הפרויקטים בנושא ובהם פתרונות במעלה ההר ואגן השהייה בפארק אריאל שרון, הוועדה בוחנת גם את הקמתו של המוביל לים שיאפשר באירועי גשם קיצון למנוע הצפות בעיר. כחלק מההכנות לקידום תוכנית כאמור, קידמה נת"י את חלקו הראשון של סקר סביבתי בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה. בישיבתה הקרובה תדון הוועדה בסקר ותקדם הוראות להשלמתו. כל זאת לקראת קליטת התוכנית בוועדה המחוזית ודיון צפוי בהפקדתה בהמשך השנה".

מור גלבוע, מנכ"ל עמותת צלול, הפועלת למען הים, החופים, הנחלים ובריאות האדם, מסר כי "מי הנגר שיזרמו במובל יתאפיינו בפסולת, חיידקים, שמנים ומזהמים מסיסי מים. שיגיעו במהירות לים, יזהמו את החופים, יזרמו צפונה עם הזרם, יסכנו את השוהים ואת הגולשים בחופי תל אביב ובת ים. חמור מכך, התוכנית אינה לוקחת בחשבון את האזהרות לעליית מפלס מי הים. עם החשש מהצפות בתעלת האיילון אפשר להתמודד באמצעות הקמת קירות מוגבהים ושיפור תפקודם של הנקזים העירוניים של תל אביב".