המסר מהכאוס בוועדת הכספים: סמוטריץ׳, חשב מסלול מחדש

כאוס בוועדת הכספים: ישיבה סוערת ומלאת אמוציות בוועדת הכספים התרחשה היום בדיון על תוכנית הסיוע של משרד האוצר למגזר העסקי בעקבות המלחמה. מהר מאוד העניינים יצאו משליטה, כאשר גם היו"ר הוותיק והמנוסה ח"כ משה גפני התקשה להשתלט על ההתפרצויות המרובות.

אחרי יותר משבועיים שתושבי הדרום הפכו לפליטים בארצם, שעסקים רבים בכל הארץ מוצאים עצמם מושבתים ובלי יכולת לשלם משכורת לעובדים, התפרץ כל הזעם על משרד האוצר והתוכנית שהציע שכונתה "לעג לרש". גם חברי הקואליציה ביקרו בחריפות את התוכנית, ונראה שבמתכונתה הנוכחית היא קרסה אתמול בדיון, ומשרד האוצר יצטרך לעשות מקצה שיפורים משמעותי.

בעוד בשבוע שעבר נכח שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והבטיח סיוע נרחב, אל הישיבה הזו הוא לא הגיע וגם לא מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר. במקום זאת נכח בישיבה כפיר בטאט, סגן ראש אגף תקציבים, שניסה להציג את התוכנית, וכאמור חטף אש מחברי קואליציה ואופוזיציה כאחד, וגם מנציגים של המגזר העסקי שנכחו בישיבה.

שר הכלכלה ניר ברקת, שנכח בישיבה, הצטרף אף הוא לביקורת על משרד האוצר, שאמור להיות שותף שלו, ואמר: "אני לא מתכוון להיות מנומס בזמן מלחמה. אגף תקציבים חושב גזברית ולא כספית. הוא מציג מתווה לא מוכן אני מוטרד מהאפשרות שיתקבל מתווה שלא נותן פתרון אמיתי למגזר העסקי, ואני מתכוון להביא מתווה שיהיה מקובל על כולם". דברי ברקת עוררו זעם בקרב חלק מהמשתתפים, שכן הם משקפים את העובדה שמשרדי הממשלה לא עובדים בתיאום. "אין קשר בין המשרדים. ברקת בא לפה כאילו הוא מהאופוזיציה. זה חוסר תפקוד של הממשלה. יש גם שני מתווים לכניסה קרקעית לעזה?", אמרו־שאלו ח"כים מהאופוזיציה.

המתווה החלופי שמגבש משרד הכלכלה אומנם עומד על אותם עקרונות של משרד האוצר - פיצוי לעצמאים, מענק להחזר הוצאות קבועות והוצאות שכר - אולם ההיקפים שלו רחבים יותר באופן משמעותי לעומת הצעת משרד האוצר. כך, למשל, בעוד בתוכנית האוצר היקף המענק לכיסוי הוצאות קבועות עומד על עד 18% מההוצאות הקבועות, לפי המתווה של ברקת הוא אמור לעמוד על עד 30%, היקף הפיצוי בעבור הוצאות שכר עומד במשרד הכלכלה על עד 85% מעלות השכר לעומת עד 60% במשרד האוצר. כמו כן הרף המקסימלי במשרד האוצר למענק על החזר הוצאות הוא 300 אלף שקל, ואילו אצל ברקת הוא 600 אלף שקל.

אחרי הישיבה הגביר ברקת את הביקורת נגד מתווה האוצר, הוא קיים אתמול מסיבת עיתונאים עם בכירי הארגונים של המגזר העסקי והציג שוב את תוכניתו. "לצערי האוצר הציג מתווה שאינו בשל, תוך התעלמות מנציגי המגזר העסקי. המתווה של האוצר ייצור פוסט טראומה כלכלית", התריע ברקת.

בנוסף, מציעים במשרד הכלכלה יציאה לחל"ת במודל גמיש, בדומה למודל שהונהג במדינות מערביות רבות במשבר הקורונה. לפי מודל זה, הקשר בין העובד למעביד אינו מתנתק, והמעסיק יכול להעסיק את העובד באחוזי משרה שונים בהתאם לצרכים ולמצב המשק. בגין הימים שבהם העובד לא עבד, יקבל המעביד שיפוי של 70% מעלות השכר, כאשר את שאר ה־30% יחלקו העובד והמעסיק בחלוקה שתחליט עליה המדינה ביחד עם המעסיקים והעובדים. מודל שכזה מונע פליטת עובדים אל מחוץ לשוק העבודה, וגם מאפשר למעסיק גמישות ביכולת ההעסקה בהתאם לתרחישי המלחמה. בתוכנית הנוכחית המדינה משתתפת בצורה מאוד חלקית ומוגבלת בהוצאות השכר, מה שגרם לחלק מהמשתתפים בוועדה להתריע מגל צפוי של הוצאת עובדים לחל"ת, גל שכבר החל.

"המתווה הרע והמנותק מהמציאות של משרד האוצר לפיצוי העסקים קרס היום בדיון בוועדת הכספים. לדאבוננו, ניאלץ להמליץ היום לציבור המסעדנים לקצץ בהתחייבויות שלהם ככל הניתן, לרבות הוצאת עובדים לחל"ת, על מנת להציל את עצמם מאוזלת ידה של הממשלה", נמסר מאיגוד המסעדות לאחר הישיבה.

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, אמר בישיבה כי "אני משבוע שעבר עושה תחשיבים ואקסלים, לפי המודלים של התוכנית של משרד האוצר, ומצאתי דבר אחד פשוט. אם מטרת מתווה הפיצוי להשאיר את העסק חי, המתווה לא עומד במטרה שלו, נקודה. אם עסק ירד 50% במחזור שלו, וניתנו לו רק 30% מהוצאות השכר שלו, אנחנו דוחפים את בעל העסק לשלוח את העובדים שלו לחל"ת, ואז אנחנו עוצרים את הייצור במדינת ישראל ופוגעים פגיעה אנושה בכלכלה". רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר כי "עיקר המשקולת בעסק היא שכר. חייבים מתווה העסקה גמיש. אנחנו עכשיו קצת יותר חוזרים לשגרה, אבל אם תהיה בצפון החרפה, זה עלול להשתנות, ולכן חייבים מתווה גמיש".

כאמור, בינתיים נראה שגל הוצאת עובדים לחל"ת צובר תאוצה, כאשר אתמול הודיע הראל ויזל, הבעלים של פוקס, על הוצאת חלק מהעובדים לחל"ת, ולאחר מכן הצטרפו רשתות כמו המשביר, גולף ונוספות (ראו ידיעה בעמוד זה). בישיבה נשמעה גם ביקורת חריפה כנגד ויזל על החלטתו לבצע מהלך שכזה רק שבועיים לאחר פרוץ המשבר. מנגד גורמים מהמגזר העסקי שנכחו בישיבה צעקו על חברי הכנסת שאין להם מושג מה היא האחריות של הוצאת צ'קים לתשלום לעובדים.

סוגיה נוספת שעוררה את זעם המשתתפים היא הפיצוי לעצמאים. גם כאן לפי הנוסחאות שקבע האוצר, הפיצוי שיקבלו עצמאים שהכנסתם צנחה בעשרות אחוזים יעמוד על אלפי שקלים בודדים. רועי כהן, נשיא לה"ב, צעק בזעם: "שר האוצר הבטיח יד נדיבה, מענק סוציאלי, ועם מה הוא בא? איך אפשר להגיד למישהו שההכנסה שלו ירדה ב־60% מ־12 אלף שקל, שהוא יקבל מענק של 2,100 שקל שממנו הוא אמור לחיות? איך אפשר לשלם ממנו משכנתא, לקנות אוכל לילדים? העם דורש מנהיגות, רואים כרגע ברדק שלם". עוד הוסיף כהן: "אמרתי 8 שנים להכין נוהל לשעת חירום שאפשר להפעיל בלחיצת כפתור. והנה עוד פעם מצאנו את עצמנו עם המכנסיים למטה".

בטאט ניסה בתחילת הישיבה עוד להציג את מתווה האוצר, ואמר כי זו תוכנית ראשונית בלבד, שייתכן ותורחב בהתאם לצרכים, אולם לא היה בכך בכדי לספק את המשתתפים. עוד לדברי בטאט, המטרה היא שהליך החקיקה יושלם בהקדם, בכדי שכבר ב־15 בנובמבר יוכלו עסקים להגיש בקשה לקבלת מענקים, ולקבלם בתוך שלושה ימים.

"אנחנו באירוע חסר תקדים ובחוסר ודאות מאוד גדול, ועדיין, חשוב לצאת עם תוכנית מהירה. מרבית העסקים בישראל יכולים לעבוד, וחשוב שיעבדו. לקום בבוקר לעבודה זה חלק מהמאמץ המלחמתי, חשוב שזה ישודר כלפי חוץ", אמר בטאט. גם דברים אלה עוררו זעם בקרב חלק מהמשתתפים, בטענה שמדובר בדברים שמנותקים מהמציאות, שכן בפועל אין יכולת להפעיל עסקים רבים.