אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשצה"ל הוא האויב, לפחות נפתרה שאלת כשירות נתניהו הרמטכ"ל הרצי הלוי, נתניהו, גלנט ומפקד חיל האוויר תומר בר. כרגע נשאר שר הביטחון כחומת החיץ היחידה | צילום: קובי גדעון לעמ

פרשנות

כשצה"ל הוא האויב, לפחות נפתרה שאלת כשירות נתניהו

איש לא האמין שנתניהו יאפשר כך את ריסוק מעמדו של הצבא ואת רמיסת דמותו של הרמטכ"ל. אבל ככל שבנק המטרות של הממשלה מתרחב ומנפץ לרסיסים את כל האינטרסים החיוניים של ישראל, תפקיד "המבוגר האחראי" כבר הפסיק לשכנע

16.08.2023, 06:30 | משה גורלי

1. נעלם אחד גדול מרחף מעל המערכת הפוליטית בישראל: האם ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין כשיר לשותפות ולשינויים פוליטיים כלשהם שיחזירו את השפיות והשלווה למדינה. ככל שחולף הזמן, התשובה המסתמנת היא שלילית. ככל שחולף הזמן, הולך ומתרחב בנק המטרות של הממשלה. לאחר המשטרה, רשות החברות, היועצת המשפטית לממשלה, בית המשפט העליון, הגיע גם תורו של צה"ל.

נדמה שאין מוסד, ערך או אינטרס חיוני של מדינת ישראל שלא מנופץ בימים האלה לרסיסים. ועכשיו, כשמגיע תורם של הרמטכ"ל והצבא, זוכה הממשלה לתגבורת שעד כה נפקדה מהאירוע: יאיר נתניהו והטוויטר שלו. כאילו שלא חסרים לממשלה תותחי רפש, מלאכי חבלה והשמדת ערך משלה. בנו של ראש הממשלה שנעלם מכאן בנסיבות שטרם הובררו, שיתף פוסט של איש הליכוד ארז תדמור שהיה מועמד לראש מערך ההסברה הלאומי. תדמור כתב על הרמטכ"ל הרצי הלוי ש"ייזכר כרמטכ״ל הכושל וההרסני בתולדות צה״ל״. לאחר זמן קצר, מחק יאיר נתניהו את השיתוף. שוב, המתכונת הבזויה והמוכרת של "פגע וברח", של לכלך ונקה. אלא שהלכלוך נשאר והמחיקה מחוקה.

2. הסיפור של הצבא הוא מדהים ומדאיג כאחד. מבלי להיכנס לוויכוח על הירידה בכשירות או הפגיעה ביכולת הצבא לעמוד במלוא ההיקף של משימותיו – עצם הדיון עצמו מסגיר את החולשה וההחלשה בכוחה של ישראל וצבאה. בגלל הסיבה הפשוטה שכוחו וכשירותו של צה"ל לא נמדדו מעולם במספרי הגיחות שיכול חיל האוויר להוציא.

הכוח הזה נמדד בלכידות, ברוח ובדבק שהופכים את הצבא לקונצנזוס החשוב ביותר במדינת ישראל. לפסיפס האנושי שמותיר את קרעי החברה האזרחית מחוץ לגדר הבסיס. הקונצנזוס שמטה שכם אחד, לב אחד וראש אחד למשימת הגנתה של ישראל. ועתה, כשגדרות הבסיס נפרצו ואל הצבא חדרו השסעים שמחוללת ההפיכה המשטרית - לא יועילו חילופי ההאשמות, ולא תועיל זריקת הבוץ על הטייסים והרמטכ"ל.

3. ולא יועיל גם הבריטון המרגיע של ראש הממשלה. ככל שהוא מרגיע יותר, יש הנבהלים יותר. נתניהו כמו צ'רלי צ'פלין בסרט "הנער", מלמד את הילד לנפץ חלונות כדי שהוא יציע את שירותי הזגגות שלו לתקן את הנזק. הבעיה היא שהחלונות האלה נשארים מנופצים. הבעיה היא שיש כאן יותר מדי ילדים שמנפצים. הילד הביולוגי יאיר, החברים לסיעה יריב לוין ודודי אמסלם, השותפים הקואליציוניים בצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן ואיתמר בן גביר. גם הזגג החרוץ ביותר לא היה מצליח לשקם כל כך הרבה חלונות, ונתניהו אפילו לא קרוב לדרגת החריצות הנדרשת. להיפך, הוא מתפקד באירוע כמו מול חברי הכנסת מהספסלים האחוריים שמפריחים אינספור בלוני ניסוי חקיקתיים הזויים. את כל הבלונים הוא משאיר באוויר. ברצותו, יקדם אחד וישהה את השני, יתמוך בזה וינטרל את משנהו. ובלבד שאיומי הכחדת הדמוקרטיה ימשיכו לרחף באוויר, והוא ימשיך להצטייר כ"מבוגר האחראי" שבכוחו לווסת ולנהל את התרחושת המופרעת הזו. הבעיה היא שכבר לא מאמינים לזגג הזה שהוא באמת מנהל את הילדים שמנפצים את החלונות. השדים שהוא שחרר מהבקבוק מסתובבים חופשי בשטח כנערי גבעות שמחפשים ערבי או חלון כדי לרסק.

4. ואם נכונה הטענה שהוא עדיין המבוגר שמנהל את ההצגה, אז ככל שהזמן עובר, קשה להבין לאן הוא באמת חותר. צה"ל הוא התחנה האחרונה לעת הזו, שאף אחד לא האמין שהוא יאפשר כך את ריסוק מעמדו ואת רמיסת דמותו של הרמטכ"ל. הוא אפילו בא בטענות כאשר הרמטכ"ל ממלא את חובתו בהצפת הקשיים. אחת הסיבות לכך היא הפגישה שהרמטכ"ל לחץ לקיים לפני חקיקת ביטול עילת הסבירות. נתניהו הצטייר אז כמי שנמלט מבשורה. כמי שהקריב את הביטחון הלאומי לטובת לוין, רוטמן והשר לביטחון לאומי.

ההתעלמות מהרמטכ"ל, ביום שבו בוטלה הסבירות, הפכה לסמל של קלות הדעת הנפשעת שאפיינה את החקיקה הזו. ועכשיו כשהתוצאות מכות בו, כאשר הכשירות והסבירות נפגשו בקוקפיט, הוא שופך את זעמו על נושא הבשורה, כמקובל במקומות שבהם הורגים את השליח.

5. כרגע נשאר שר הביטחון יואב גלנט כחומת החיץ היחידה שמפרידה בין הצבא לבין ההנהגה הפוליטית שמנהלת אותו. נכון שגלנט הוא לא הקלף הדמוקרטי החזק ביותר שבחפיסה, אבל לעת הזו זה מה שיש. גלנט נזהר מלגנות את יאיר נתניהו, אבל גיבה את הרמטכ"ל כ"מפקד אמיץ, ישר, ענייני, קר רוח, מעמיק ושקול. אזרחים רבים במדינה חבים לו את חייהם". זה מה שהמורה כתב לתלמיד בתעודה. לעומתו, המנהל, הזגג וראש הממשלה אפילו לא התייחס למתקפה על הרמטכ"ל, אך צייץ כמקובל על עצמו: "כראש ממשלת ישראל אני פועל לילות כימים יחד עם שר הביטחון, הרמטכ"ל, בכירי צה"ל וזרועות הביטחון, כדי להבטיח יחד את ביטחון ישראל בכל מצב". ביטחון ישראל, כבר ראינו, מתפורר ביחד עם ההתפוררות החברתית שהוא מחולל כאן. כי בישראל אין ביטחון לאומי ללא חוסן חברתי וללא לכידות בסיסית ואת אלה מפרק נתניהו בשקדנות, ובלשונו של ראש הממשלה "לילות וימים".

6. הרמטכ"ל הרצי הלוי צורף רשמית למאגר של אויבי השלטון, ביחד עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. נשיאת העליון אסתר חיות קיבלה את ההזדמנות להינצל מגורל דומה, אבל הובהר לה בדרכים המאפיוזיות והנלוזות ביותר שאם תעז לבטל חוק יסוד גם היא תצורף לבנק המטרות. כך מתנהלות המדינה והדמוקרטיה בימים האלה. כך מאויימים ונרמסים עובדי הציבור המסורים והחשובים ביותר תחת מגפיה של הממשלה הזו שמתנהגת כאחרונת הטוקבקיסטים שמתזזת את מררתה ותרעלתה על המקלדת. מבלי לחשוב פעמיים. לא על אחריות, לא על ממלכתיות, לא על ההשלכות. מדובר הרי בשני המוסדות, הצבא והמשפט, החיוניים ביותר לקיומה של חברה ולביטחונה הפנימי והחיצוני. ללא האמון של האזרחים במשפט ובצבא ישלטו כאן כאוס ואנרכיה, וזה עוד לפני החמאס, החיזבאללה ואיראן.

ישראל חבה את קיומה במרחב הפרוע הזה להיותה חברה דמוקרטית־ליברלית, חברה שמכבדת משפט עצמאי ומאובטחת בידי צבא שמעל כל מחלוקת ערכית או פוליטית. נתניהו וממשלתו מרסקים בהתמדה את שני המוסדות החיוניים האלה והאירוע הוא כבר הרבה מעבר ל"רפורמה" משפטית. זו כבר ההפיכה המשטרית על מלא. הפיכה שהשלב הראשון בה הוא הרס נחוש ועקבי של הקיים, כאשר האלטרנטיבה שתצמח מתוך ההרס טרם הובהרה וטרם הונחה על השולחן. ואם הצטברו כבר די ראיות לפחד ממה שכבר נראה לעין, אז הפחד מהסמוי מן העין הוא גדול שבעתיים.


תגיות