מבקר המדינה על הטיפול בפשיעה בחברה הערבית: "כישלון של ממשלת ישראל"

"זה בלתי נתפס, זהו כישלון של ממשלת ישראל", כך הגדיר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן את הפשיעה בחברה הערבית שנוסקת לשמיים. אנגלמן אמר את הדברים בוועידה השלישית של הפורום הכלכלי הערבי שנערכת היום (ה') בשיתוף "כלכליסט" והרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים.

לדברי אנגלמן, "בשנת 2021 פרסמתי דו"ח על התמודדות המשטרה עם הנשק בחברה הערבית ולפי הדו"ח ב-2019 מספר קורבנות הרצח הגיע ל-95. באותה שנה יותר מ-90% מהנרצחים (בכלל החברה - ת"ה) היו בני החברה הערבית ונרשמו יותר מ-15 אלף קורבנות בעבירות נגד אדם וגוף".

אנגלמן ציין כי מאז פרסום הדו"ח המצב רק הלך והחמיר: "מאז פרסום הדוח ב-2021 הפשיעה בחברה הערבית נסקה, והממצאים שבידינו מוכיחים זאת היטב. רק במחצית הראשונה של 2023 נרצחו 111 אזרחים ערבים, וזה בלתי נתפס".

לדברי אנגלמן, "יש בחברה הערבית חוסר מעש בקרב צעירים וזוהי בעיה משמעותית, הם לא עובדים ולא לומדים". הוא הצביע על דו"ח שערך משרדו בשנה שעברה ולפיו יש יותר מ-50 אלף צעירים בחברה הערבית שהם חסרי מעש: "התקציב הייעודי שהוקצה לכך היה כ-400 מיליון שקל מתקציב כולל של כ-30 מיליארד שקל, וזה לעומת נזק למשק של חמישה מיליארד שקל כתוצאה מזה שהצעירים לא עובדים ולא לומדים".

עוד ציין אנגלמן: "בשנים האחרונות פרסמנו כמה מחקרים בנושא החברה הערבית. עסקנו בשאלה כמה צעירים ערבים לומדים באוניברסיטאות מחוץ לישראל- 15 אלף מהם עשו זאת, אבל יש בהם רבים שלא לומדים בגלל חוסר ידע בעברית. אין סיבה שהם לא ילמדו במוסדות חינוך בישראל בגלל עברית בפסיכומטרי".

"מתוך 1,000 בוגרי לימודי הנדסה היה בדואי אחד", הוא המשיך. "מערכת החינוך בישראל היא נושא חשוב- האם תלמידי התיכון מקבלים בכלל הכוון תעסוקתי גם אם אינו ממשיך לאוניברסיטה? התשובה היא שלא. בלימודי טכנאי בתיכון לדוגמה לא כולם יכולים להגיע להשכלה גבוהה. אם רק 3,000 תלמידים מהחברה הערבית הם בעלי הסמכות זו בעיה".

לדברי אנגלמן, משרדו עסק גם בבטיחות בדרכים בחברה הערבית: "זו לא גזירת גורל ש-33% מההרוגים בתאונות בין 2014 ל-2022 היו מהחברה הערבית. זה שיעור גבוה מאוד מהאוכלוסיה. אנו מבקרים גם את משרד התחבורה והרשות לבטיחות בדרכים אבל גם את הרשויות, שרק 10% מתלמידיהן עוברים הדרכות לבטיחות בדרכים".

עוד התייחס אנגלמן לפערים הקיימים במגזר הערבי בכל הנוגע להעסקת נשים: "בתחום הזה יש פער משמעותי בטיפול בפעוטות במעונות יום. המדינה נותנת לכך תקציב של 1.7 מיליארד שקל, אבל כ-50% מהילדים הערבים בישראל הם תחת קו העוני וכמה תקציב הם מקבלים? רק 8%. לא בונים מעונות יום מסובסדים".

לדבריו, "צריך כאן מאמץ של משרד העבודה שיבנה מעונות מסובסדים, שייתן לילדים ולאמהות מסגרת. נושא החברה הערבית הוא לנגד עינינו. משרד מבקר המדינה מחויב לטיפול בסוגיות השורש של החברה הערבית".

יו"ר הפורום הכלכלי הערבי: "עלינו לאחד כוחות ולהגיע ל-18 מנדטים"

לדברי עיסא חורי, יושב ראש הפורום הכלכלי הערבי, "זוהי תקופה קשה, למעשה זוהי טרגדיה. אנו מתמודדים עם מאות הרוגים, פצועים ונכים. זה דבר שלא ניתן לשתוק או להבליג עליו כשהוא מתרחש. יש לאחד כוחות, ובטווח הרחוק ביכולתנו להיות כוח אלקטוראלי מרשים במדינה. עלינו להגיע ל-18 מנדטים ולהסביר לציבור הערבי את חשיבות ההצבעה, זוהי הדרך לשנות, ולעשות היסטוריה".

לדברי רדעי טל, מנהל מרחב צפון במזרחי טפחות: "החברה הערבית היא בלתי נפרדת מהכלכלה הישראלית. היא מנוע צמיחה שלנו והאסטרטגיה שלנו מבוססת על בנקאות אנושית. מאז השקת הבנק בחברה הערבית תמכנו במוצרינו ברמת השטח, באמצעות מנהלי הסניפים שלנו. כיום יש לנו את הפריסה הסניפית הגדולה ביותר בישראל והכיסוי הגאוגרפי מצוין, דווקא בגלל שנקטנו בגישה שונה. אנו פותחים עוד ועוד סניפים חדשים במטרה לתת ללקוחות שירות אישי ואנושי גם בסניף וגם באפליקציה".

עוד ציין טל: "אנו מצטיינים בשירות ובחוויית לקוח, במיוחד במרחב הצפון. אנו מקפידים על שירות רציף והוליסטי. בשנים האחרונות הוקמו ארבעה סניפים במרחב צפון הפונים לחברה הערבית: נצרת, כפר יאסיף, שפרעם וסכנין. סניפים אלה נותנים מענה בתחום המסחרי ובמשכנתאות. הסניפים שלנו נותנים שירות שחוצה גזרות ומגזרים ואנו מעניקים ללקוחות הבנק העסקיים חוויה יחודית. סגמנט העסקים הוא מנוע צמיחה ואנו מציגים בתחום זה גידול, יש לנו פתרונות אשראי יחודיים, הלוואות בערבות מדינה, מחלקת סחר חוץ, נכיונות צ'קים, ליווי פרויקטים, אנו נותנים לכל בעל עסק בנקאי אישי ומקצועי ויש לנו 27 סניפים בצפון".