לייצא או לשמור לעת צרה? דילמת מדיניות הגז הטבעי

מחר תתכנס הוועדה לבחינת מדיניות יצוא גז טבעי מתגליות חדשות במשרד האנרגיה. תפקיד הוועדה, המתכנסת אחת לחמש שנים, היא להסדיר מראש את כמות הגז שיוכלו החברות שימצאו גז טבעי לייצא. עיקר הדיון בוועדה יעסוק בשני רישיונות החיפוש שהוענקו לאחרונה במסגרת ההליך הרביעי להענקת רישיון גז. נושא נוסף שבו יעסקו בוועדה הוא האפשרות להקמת מאגר אחסון גז טבעי הראשון בישראל. הוועדה לא תעסוק בסוגיה המרכזית על הפרק בשוק הגז הטבעי בישראל: הרחבת היתר היצוא מלווייתן.

בסוף אוקטובר האחרון הוכרזו שתי קבוצות כזוכות בהליך הרביעי להענקת רישיון לחיפוש גז בישראל: הקבוצה הראשונה כוללת את ניו־מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה (ובעלת 45% ממאגר לווייתן), חברת הנפט של אזרבייג'ן SOCAR וענקית האנרגיה BP הבריטית. הקבוצה השנייה כוללת את ENI האיטלקית, Dana Petroleum ורציו אנרגיה (המחזיקה ב־15% ממאגר לווייתן). מטרת כינוס הוועדה היא לספק ודאות למשק האנרגיה הדורש השקעות משמעותיות טרם תחילת ההפקה. מכיוון שמחירי יצוא הגז הטבעי לרוב גבוהים ממחירם בשוק בישראל, לכמות הגז שיוכלו החברות לייצא השפעה משמעותית על הכדאיות הכלכלית של פיתוח המאגרים.

ההחלטה על יצוא הגז היא שאלה כלכלית מורכבת. מצד אחד, מתן היתרי יצוא משמעותיים לחברות יגדיל את ההכנסות שלהן ממכירת הגז הטבעי ובכך גם את קופת המדינה. זאת מכיוון שיותר מ־50% מהכנסות החברות הולכים לקופת המדינה. כמו כן, ישנה ציפייה שכדאיות מאגרי הגז הטבעי תמשוך לארץ חברות חדשות ומשמעותיות בתחום האנרגיה. מנגד, היתרי יצוא משמעותיים מאוד עלולים להוביל למחסור בכמות הגז הטבעי למשק הישראלי בעשורים הקרובים. כמו כן, ככל שאלטרנטיבת היצוא תתפוס נתח משמעותי יותר מהגז הטבעי בארץ, יצטמצם היצע הגז הטבעי לשוק המקומי, מה שעלול להוביל להתייקרות תעריף החשמל לציבור.