משחקי ההאשמות נמשכים - והישראלים ימשיכו לנשום פחם

הפסקת השימוש בפחם המזהם הולכת ומתרחקת: ב־2019 הצהירה ישראל כי עד סוף 2025 תחדל להשתמש בפחם, ותסב את היחידות המזהמות לשימוש בגז. אלא שכעת מתברר שלאחר עיכובים משמעותיים בהליך שכבר אמור היה לצאת לדרך לפני יותר משנה, השלמת הסבת יחידת ייצור החשמל הראשונה מתעכבת וייצור החשמל באמצעות פחם יימשך עוד זמן.

בישראל כיום יש 10 יחידות ייצור חשמל המשתמשות בפחם: 4 בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון ו־6 בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה, כולן בבעלות מלאה של חברת החשמל. ארבע מתוכן, אמורות היו לפי לוח הזמנים המקורי שקבעה הממשלה לעבור לשימור כבר בשנה שעברה.

העיכוב בהסבת היחידות משפיע על בריאות הציבור. בשל ההחלטה להסב את פעילות היחידות הפחמיות 1–4 בחדרה, לא הותקנו בהן מסננים להפחתת זיהום האוויר, והן נחשבות למזהמות מאוד. תושבי האזור משלמים על כך מחיר; ב־2016 קבע ראש שירותי בריאות במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי הזיהום מיחידות 4–1 בתחנת אורות רבין שבחדרה בלבד מביא לתמותה עודפת של כ־35 אנשים‏ בעיר חדרה וכ־13 אנשים‏ בפרדס ‏חנה־כרכור בשנה.

כל אלו הובילו את ממשלות ישראל השונות לפעול להפחתת ייצור החשמל בפחם, או לפחות להצהיר על כך. כבר בנובמבר 2019 קבע שר האנרגיה דאז יובל שטייניץ כי עד סוף 2025 יופסק השימוש בתחנות הפחמיות לייצור חשמל בישראל על ידי הסבה של 6 יחידות ייצור: 4 בתחנת רוטנברג באשקלון ו־2 נוספות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה. בשלב הראשון תושלם ההסבה של יחידה אחת, ולאחר מכן ייבחנו בחברת ניהול המערכת נגה, רשות החשמל ומשרד האנרגיה את כדאיות פרויקט ההסבה. הסבת היחידה הראשונה הייתה אמורה להסתיים לפני יותר משנה, אך זו תושלם רק בחודשים הקרובים.

בחברת החשמל מסבירים את העיכוב בהשלמת הסבת יחידת הייצור הראשונה בשל עיכוב באספקה של חלקים על ידי היצרנית, בין היתר בשל גלי הקורונה והמשבר בשרשראות האספקה העולמי. בנוסף, ישראל גם תשלם על העיכוב בהתייקרות עלות ההסבה שקפצה במהלך השנים מ־900 מיליון שקל ל־1.5 מיליארד שקל.

למרות הנזק הרב מייצור חשמל באמצעות פחם ועליית מחיר ההסבה לאורך השנים, בשבוע שעבר החליט דירקטוריון חברת החשמל על השהיית פרויקט ההסבה ב־4 מתוך 6 היחידות המתוכננות בטענה כי הם אינם בטוחים שניתן להפסיק את השימוש בפחם בישראל עד סוף שנת 2025.

הסיבה האמיתית להשהיית הפרויקט היא שהממשלה לא מוכנה להתחייב מול חברת החשמל שתוכל להחזיר את עלות ההשקעה בפרויקט.

על פי חברת ניהול המערכת נגה ישנו צורך להמשיך את הייצור ביחידות הפחמיות עד שלא יוקמו תחנות אחרות בגז טבעי. כבר 3 שנים שאישור הקמה של תחנות כל לחץ של ראשי רשויות במרכז הארץ ויהודה ושומרון לא להקים תחנת כוח חדשה בשטחם או בסמוך להם. לכך יש להוסיף שהביקוש לחשמל רק גדל בקצב של כ־3% בשנה בשל גידול האוכלוסיה ובשל כניסת הרכבים החשמליים צפוי את הביקוש עוד יותר.

בזמן שישראל משתרכת מאחורי העולם במעבר לאנרגיה מתחדשת היא אף מקדמת רפורמה שתאפשר לתחנות כוח מזהמות לזהם הרבה יותר. במסגרת חוק ההסדרים שיובא בקרוב לאישור בכנסת, דורשת הממשלה להוציא מידי המשרד להגנת הסביבה סמכויות הנוגעות לפיקוח על תחנות כוח מזהמות.

החברה לניהול מערכת החשמל (נגה) תוכל להחליט להפעיל תחנות כוח מזהמות במיוחד באופן החורג מהיתר הפליטה שלהן. כבר היום אחראיות תחנות הכוח, הפחמיות והגזיות, לעלויות חיצוניות של 8.9 מיליארד שקל בשנה בשל פליטת מזהמים וגזי חממה.

כעת עולה החשש כי שינוי חוק אוויר נקי כך ששיקולי סביבה ובריאות הציבור יידחקו תחת שיקולים אחרים, יפחית עוד יותר את הדחיפות להסב את הפחמיות בלוח הזמנים שקבעה הממשלה, ולעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לעצמה ישראל.

דירקטוריון חברת החשמל בתגובה: ״חברת החשמל נמצאת במלכוד — מצד אחד רוצים שנעשה הסבה כדי לסיים את עידן הפחם ומצד שני לא מוכנים להכיר בעלויות הפרוייקט שהתעכב בשל גורמים חיצוניים. כמו כן, כמויות הגז שנידרש להן בעתיד גם אם נקבל הכרה, יהיו במחיר ייצוא שהוא גבוה בהרבה מהמחיר בו אנו רוכשים כיום. מחיר היצוא יפגע בכלל ספקי החשמל, יעלה את תעריף החשמל לכל המשק ויש לתת על כך את הדעת״.