סוגרים דף ישן: פרידה מהבניין המיתולוגי של הספרייה הלאומית

קשה להפריז בחשיבותה של הספרייה הלאומית, במשמעות התרבותית, החברתית וכן גם הפוליטית שלה, ולראיה בפברואר האחרון עמדה הספרייה הלאומית במרכז פרשה פוליטית כששר החינוך יואב קיש ניסה להכניס לחוק ההסדרים סעיף שיאפשר פיקוח על דירקטוריון הספרייה, והעומד בראשה, רקטור הספרייה עו״ד שי ניצן, יריבו של נתניהו. הדבר נתפס כניסיון פגיעה בעצמאות הספרייה ורק לאחר מאבק ציבורי ירד מסדר היום.

הספרייה הלאומית בקמפוס גבעת רם בירושלים היא כמוסת הזיכרון של ישראל, של התרבות העברית והיהודית. בעוד כמה חודשים, בסתיו הקרוב, תעזוב הספרייה את הבית המיתולוגי שלה זה 63 שנים במתחם האוניברסיטה העברית בגבעת רם, שנחשב לאחת הפנינים של העיצוב הברוטליסטי בישראל — שאותו תכננו שלוש קבוצות אדריכלים שנבחרו בתחרות ב־1955: זיוה ארמוני וחנן הברון; שמעון פבזנר ואברהם יסקי; מיכאל נדלר, שולמית נדלר ואמנון אלכסנדרוני — ותעבור למשכנה החדש והמפואר בקריית הלאום.

הסיבה למעבר היא שהבניין הנוכחי קטן וישן וכבר לא מסוגל לענות על הצרכים של הספרייה. וזה יהפוך למרכז לסטודנטים ויכלול, בין היתר, חללים להוראה, מועדון סטודנטים ועוד.

את הבניין החדש בקריית הלאום תכננו משרדי האדריכלים השוויצריים הרצוג ודה מרון, בעלות מוערכת של כ־800 מיליון שקל, רובם תרומות פרטיות (משפחת רוטשילד היא אחת התורמות המרכזיות). התכנון נעשה ביחד עם משרד האדריכלים הישראלי "מן שנער".

אבל להיפרד צריך לדעת. אז צוות הספרייה חשב על רעיון: יום פרידה מרוכז שיתקיים מחר עם שורת אירועים שיכינו את קהל אוהבי הספרייה לשינוי הגדול הזה. האירוע, שנקרא "אפילוג", מוגדר כ"מסע מפוכח אל העבר" וישתתפו בו, בין השאר, חיים באר, גלעד כהנא, דנה מודן, קובי פרג', יאיר ניצני, שיר ראובן, יובל פלוטקין, איה זהבי פייגלין, שרון קנטור, קבוצת התיאטרון של רות קנר, נועם פיינהולץ, ומופע נעילה של עוזי נבון ואבנר גדסי.

ביום הפרידה יהיה "סלון פרידה" שבו עובדי הספרייה בעבר ובהווה, ביחד עם חוקרים ותיקים וקוראים מתמידים, יעלו זיכרונות על הרגעים המרגשים והחשובים שהתרחשו בין כותלי המבנה. יתקיים סיור אדריכלות וסיור אמנות וקבוצת התיאטרון רות קנר תקרא מכתבים שנשלחו אל הספרייה לאורך השנים (תלונות, הערות, תשבחות) ועוד.

הספרייה הלאומית הוקמה הרבה לפני קום המדינה, עוד ב־1892, על ידי ארגון "בני ברית". היום יותר מ־5 מיליון פריטי דפוס וארכיון נמצאים בה, והיא אחראית על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי בישראל. בנוסף, היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, לאישים שפעלו בה ולמענה, ליהדות ולמזרח התיכון, החל בספרים וכתבי עת, ועד מפות ויצירות אודיו.

"באירוע הפרידה הרבה אנשים יוכלו לספר על הזיכרונות שלהם ועל ההיסטוריה של המקום, של הבית הזה, שאנשים התרגשו בו וקראו בו וגילו תגליות, התאכזבו, התחברו עם אנשים אחרים והתאהבו", אומרת רותי רובינשטיין, המנהלת האמנותית של אירוע "אפילוג", והמנהלת את אירועי התרבות בספרייה ביחד עם צילה חיון.

"בחלק הראשון של האירוע יוזמנו נשים וגברים שהיו חלק בלתי נפרד מהמקום: עובדים בעבר ובהווה, חוקרים וקוראים, לספר על המקום, תהיה הזדמנת לבקר במקומות נסתרים מהעין ולהביט בהם רגע לפני שעוזבים", מתארת רובינשטיין. "בחלק האמצעי של האירוע אנחנו מבקשים להתבונן בבניין כעל יצירת אמנות שהיא חלק בלתי נפרד מקמפוס גבעת רם. ובחלק השלישי הזמנו אנשי רוח ואמנים להגיב לפרידה לדבר על ספריות, על היבטים של קריאה. גלעד כהנא ייכנס לקודש הקודשים של אולם הקריאה שתמיד צריך להיות בו בשקט, וידבר את המחשבות של האנשים שיושבים שם. גלית דהן קרליבך כתבה סיפור בדיוני סביב עבודת הוויטראז' של ארדון. אפילו יהיה די.ג'יי שישמיע מוזיקה מיוחדת בהשראת ארכיונים בספרייה”.