הפועלים חוגג על 193 מיליארד שקל ששכחתם בעו"ש

בנק הפועלים, שהיה הראשון מבין הבנקים לפרסם את הדו"ח השנתי שלו, רשם רווח שיא נקי חריג של כל הזמנים - של 6.53 מיליארד שקל ב־2022. כשבוחנים לעומק את המספרים המרכזיים בדו"ח ניתן לראות שחלק לא מבוטל מהרווח האסטרונומי הזה מקורו בכך שכסף רב של הציבור, שמופקד בחשבונות עו"ש בבנק, לא עובד בשביל הלקוחות. "כלכליסט" ממפה את הצעדים שהציבור יכול לנקוט כדי לשנות את מאזן הכוחות הזה, ומה המחוקק צריך לעשות כדי שיותר כסף יישאר בפיקדונות של הלקוחות ופחות כסף יישאר אצל הבנקים.

1. באיזה מהפיקדונות שוכב הכסף שלכם?

הבנק מפרט את פיקדונות הציבור לפי שלוש קטגוריות: חשבונות עו"ש שאינם נושאים ריבית, חשבונות עו"ש נושאי ריבית, על פי רוב נמוכה, ופיקדונות לזמן קצוב נושאי ריבית. בתקופה שבה הריבית היתה אפסית, שהסתיימה במהלך הרבעון השני של 2022, גם הריבית שהבנק הציע על הפיקדונות היתה אפסית. מנגד, במהלך 2022 הריבית זינקה מ־0.1% לשיעור של 3.25%, והיא המשיכה בזינוק ל־4.25% בחודש הנוכחי. הציבור יכול לקבל ריבית דומה לריבית בנק ישראל בשתי דרכים: הראשונה היא סגירת פיקדון למשך יותר משנה בבנק, שעליו מרבית הבנקים נותנים היום ריבית גבוהה מריבית בנק ישראל, או רכישת קרן כספית שמשיגה תשואה שדומה לריבית בנק ישראל. היתרון של הפקדה בפיקדון הוא היעדר עמלות, והיתרון של קרן כספית הוא נזילות — ניתן לממש את ההשקעה ולקבל את הכסף בתוך יום עסקים אחד. כסף שנשאר בעו"ש לא נושא ריבית כלל כאשר הציבור יכול להשיג כעת על אותו כסף תשואה של כ־4.25%, ואף יותר. משקיע חכם צריך להשאיר בעו"ש סכום כסף שמספיק לחודשים ספורים בלבד, ועם היתרה לבחור האם לסגור הלוואות קיימות, בעיקר כאלו עם ריבית משתנה, או להשקיע בקרן כספית - אם יהיה צורך בכסף בחודשים הקרובים - או בפיקדון בנקאי, אם לא צריך את הכסף בשנה הקרובה.

את המרווח הפיננסי של הבנק ניתן לחלק למרווח האשראי שהוא הפער שבין הריבית שהוא גובה על האשראי לבין ריבית בנק ישראל, ולמרווח הפיקדונות שהוא הפער שבין ריבית בנק ישראל לבין הריבית שהבנק משלם עליהם. כאשר הריבית היתה 0.1% מרווח הפיקדונות היה אפסי. בסוף 2022 הריבית היתה 3.25%, ולכן זרם הרווחים שנובע לבנק מהכסף בעו"ש, לפי כמות הכסף שהיתה בחשבונות אלו בסוף 2022, הוא 6.27 מיליארד שקל בשנה. מכיוון שהריבית כבר עלתה ל־4.25% זרם הרווחים שנובע להפועלים מכך צמח עוד יותר. הרווח שנובע מהכסף הרב מדי ששוכב בעו"ש ללא ריבית מהווה חלק ניכר מרווחיות כל הבנקים. בנק הפועלים גבה ב־2022 עמלות של 3.7 מיליארד שקל. לכן הערך הכלכלי שנובע לבנק מכך שכספי הלקוחות בעו"ש, שאינם נושאי ריבית, גבוה בהרבה מכל העמלות שהבנק גובה.

2. הפרצה שקוראת להתערבות המחוקק

כלל הפיקדונות בבנק הפועלים נותרו יציבים לעומת סוף 2021 ועלו נומינלית מ־525 מיליון שקל ל־532 מיליון שקל בסוף 2022, אבל תמהיל הפיקדונות השתנה. הפיקדונות שאינם נושאים ריבית ירדו מ־235 מיליארד שקל ל־193 מיליארד שקל, פיקדונות העו"ש נושאי ריבית ירדו מ־154 מיליארד שקל ל־136 מיליארד שקל, ומנגד הפיקדונות לזמן קצוב עלו מ־136 מיליארד שקל ל־202 מיליארד שקל. המגמה למעבר לפיקדונות נושאי ריבית נמשכה ברבעון הראשון השנה והדבר צפוי להפחית את רווחי הבנק ב־2023. אך מנגד, הזינוק בריבית ל־4.25% צפוי להגדיל את רווחי הבנקים בשיעור גבוה אף יותר והם יוכלו להמשיך בחגיגת הרווחיות הגבוהה גם השנה ומן הראוי היה שהמחוקק או הרגולטור יתערבו בכשל השוק הזה. לכל הפחות, יש לדרוש מהבנקים לפנות לכל הלקוחות שלהם יש יתרת עו"ש שגבוהה מהשימוש הצפוי שלהם לשלושת החודשים הבאים, לידע את הלקוח שהוא למעשה מפסיד את הריבית שניתן לקבל על הכסף הזה, ולהציע לו את האלטרנטיבות להשגת ריבית זו ללא סיכון מהותי.

3. הכנסות ריבית של 4 מיליארד שקל

הכנסות הריבית נטו של בנק פועלים ברבעון הרביעי 2022 זינקו ביותר מ־60% לעומת הרבעון המקביל, מ־2.46 מיליארד שקל ל־3.93 מיליארד שקל. העלייה היתה הדרגתית ועיקרה התרחש ברבעונים השני והשלישי של 2022, שבהם החלה עליית הריבית, אך המעבר של הציבור לפיקדונות נושאי ריבית באותם רבעונים היה רק בתחילתו.

בעקבות העלייה בהכנסות הריבית נטו מרבעון לרבעון, בחינת הרווחיות השוטפת של בנק הפועלים לפי הדו"ח השנתי מטעה, מכיוון שהמרווח הפיננסי של הבנק ברבעון הרביעי גבוה מהותית מאשר הממוצע ב־2022, ובעקבות עליית הריבית, הוא צפוי אף לעלות יותר ברבעון הראשון השנה. מנגד, בשנה החולפת עליית מדד המחירים לצרכן היתה בשיעור חריג של 5.3%, ותרמה כ־1.35 מיליארד שקל לרווח המימוני של הבנק (לפני מס). בסביבות יעד מדד המחירים לצרכן של 3%-2% בשנה הכנסות המימון של הבנק צפויות להיות נמוכות ב־750-500 מיליון שקל בשנה, מאלו שהיו ב־2022.

4. אשראי של 389 מיליארד שקל לציבור

בשנת 2022 חלה צמיחה של 10.2% באשראי שבנק הפועלים נתן לציבור, זאת לאחר צמיחה חדה אף יותר של 16.9% בשנה שקדמה לה, וכלל האשראי שהבנק חילק צמח בכמעט 29% בשנתיים, כשעיקר הצמיחה היתה בתחומי האשראי העסקי, האשראי המסחרי וההלוואות לדיור. ב־2022 ההפרשה לחובות מסופקים על האשראי היתה שלילית ונמוכה - עם הכנסה של 34 מיליון שקל - ובשנת 2021 הבנק רשם הכנסה מהותית בגלל ביטול הפרשות מ־2020 שנבעו ממשבר הקורונה. בדו"ח הבנק אין סימנים להרעה במצב האשראי.

מנגד, העלייה החדה בריבית, חששות ממיתון ומירידה חדה בכניסת הון לארץ בעקבות ההפיכה המשטרית עלולים ליצור קשיים בהחזר האשראי. הסיכון הגדול של הבנקים הוא האפשרות שחלק לא מבוטל מהאשראי לא יוחזר ולאחר שנתיים עם הפרשה שלילית להפסדי אשראי סביר להניח שב־2023 יהיה שינוי לרעה בתחום זה. ברבעון הרביעי של 2022, הפרשת הבנק לחובות מסופקים היתה 430 מיליון שקל, מתוכם 334 מיליון שקל הפרשה קבוצתית שמיוחסת להערכת הבנק להאטה אפשרית במשק, שהחלה להסתמן ברבעון הרביעי.

5. תרומת ריבית בנק ישראל לשורת הרווח

החלק קטן מהרווחיות החריגה של הפועלים ב־2022 נבע ממדד המחירים לצרכן הגבוה, ומהפרשה שלילית לחובות מסופקים. אבל עיקר הרווח נבע מפעילות שוטפת, שעלה בהדרגה מרבעון לרבעון עם עליית הריבית. בשנים 2015 עד 2021 ריבית בנק ישראל נעה בין שיעור של 0.1% לבין שיעור של 0.25%, ולכן באותן שנים לבנקים לא נבע רווח מהותי מהפער שבין ריבית בנק ישראל לבין הריבית על הפיקדונות שהבנקים משלמים - פער שהיה נמוך מ־0.25%. בנוסף, הציבור התרגל להשאיר כסף בחשבון העו"ש מכיוון שהריבית בפיקדונות נושאי הריבית היתה אפסית. ב־2022 הריבית, כאמור, זינקה, המרווח בין ריבית בנק ישראל לבין הריבית הממוצעת בפיקדונות גם הוא זינק, ומכיוון שגם בסוף אותה השנה 36% מכספי הציבור נמצאו בפיקדונות עו"ש שאינם נושאי ריבית, הרי שבתחילת 2023 הרווח של הבנקים צפוי לצמוח עוד בעקבות העלייה הנוספת בריבית שאירעה ברבעון הראשון של השנה, ועלייה נוספת שייתכן שתתבצע ברבעון השני. מנגד, מודעות גוברת של הציבור צפויה לצמצם את הכסף שמוחזק בחשבונות עו"ש שלא מקבלים ריבית, וגורם זה צפוי לצמצם בהדרגה את הרווח החריג של הבנקים שנובע מכך. כאמור, התערבות של חקיקה או רגולציה יכולות להאיץ את התהליך.

6. מכפיל ההון והקשר להפיכה החוקתית

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של הפועלים הוא 46.5 מיליארד שקל, ואתמול נסחר הבנק לפי שווי של 41.5 מיליארד שקל, שמשקף לו מכפיל הון של 0.9. זאת בדומה למכפילי ההון של בנק לאומי ובנק דיסקונט, אך נמוך ממכפילי ההון של בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי (1.3). כלומר, למרות הרווחיות הגבוהה של הבנק והרווחיות הגבוהה שצפויה גם ליתר הבנקים, הפועלים, לאומי ודיסקונט נסחרים בשווי נמוך מההון העצמי שלהם. הרווחיות של הבנקים צפויה להישאר גבוהה בתחילת 2023, מנגד, המשקיעים חוששים מהרעה כלכלית ועלייה באי־הוודאות שנובעת מההפיכה החוקתית שמקדמת הממשלה, ורק אתמול ירד מדד ת"א בנקים ב־4%.

החלשה מהותית של בית המשפט באמצעות פסקת התגברות ופוליטיזציה של מערכת המשפט באמצעות רוב לממשלה בוועדה לבחירת שופטים פוגעים באמון הבינלאומי בכלכלה הישראלית. כבר בחודש האחרון יש קיפאון כלכלי ומשקיעים רבים נמנעים מהתחלת פרויקטים עד שאי־הוודאות תחלוף. הממשלה, בחקיקה שפוגעת ביסודות הדמוקרטיה הליברלית, פוגעת בעוגה הכלכלית שבה מתחלקים הציבור, העסקים והגופים הפיננסיים, וכאשר העוגה מצטמצמת לכולם יש פחות. גם לבנקים. מנגד, תפקיד הממשלה הוא למנוע כשלי שוק כפי שקיימים כעת בכמות הכסף הלא סבירה שמוחזקת בחשבונות ללא ריבית.

רווחי הבנקים תלויים קודם על במצב המשק, כאשר משבר פיננסי יוביל למחיקה של חובות אבודים. לכך מתווספת סביבת הריבית הגבוהה שעלולה לפגוע ביזמים, ובכך להוביל גם היא לחובות אבודים נוספים. לכן מניות הבנקים מושפעות מהחשש לפגיעה בסביבה הכלכלית והפוליטית בישראל יותר מאשר מהרווחים העצומים שהבנקים צפויים לרשום על שנת 2022 וכנראה גם על תחילת 2023 לפחות.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק