ההנחה שבסייבר נוגעים אחרון או לא נוגעים בכלל, מתפוגגת

גם ענף הסייבר לא חסין. זהו המסר העיקרי שהופנם בשבוע האחרון במגזר הטכנולוגיה. זה התחיל בקראודסטרייק האמריקאית, שנחשבת לאחת השחקניות הגדולות בשוק. עם פרסום הדו"חות הכספיים שהיו טובים, הודה מנכ"ל החברה כי הלקוחות מקצצים בהוצאות ודוחים רכישות.

אתמול פרסמה גם סנטינל וואן הישראלית, יריבתה המושבעת של קראודסטרייק, דו"חות כספיים שחזרו על אותו תסריט - כרגע המספרים טובים, אבל קשה להתעלם מהחולשה המתהווה בשוק הארגוני.

"הגורמים המאקרו־כלכליים מתבטאים בסגירה איטית יותר, בעיקר של עסקאות גדולות", אמר אתמול תומר וינגרטן, מייסד ומנכ"ל סנטינל וואן, לאחר פרסום הדו"חות, "הלקוחות ממוקדים יותר רק בצורכי אבטחה קריטיים ומיידיים ביותר ודוחים את ההצעה בתחומים אחרים".

גם פאלו אלטו של ניר צוק, חברת הסייבר הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, פרסמה תוצאה טובות בסוף נובמבר, אבל גם מנהליה ציינו כי שוק הסייבר, שנתפס כעמיד יותר לרוחות המיתון מתחיל לשלוח סימני האטה.

דבריו של מנכ"ל קראודסטרייק שלחו את המניה שלה לנפילה חדה של 19% ביום אחד בשבוע שעבר, שהקרינה גם על מניית סנטינל וואן שאיבדה כ־10% מאז. מניות זיסקיילר ואוקטה, כוכבות סייבר אמריקאיות נוספות, ספגו ירידות גם הן ואפילו פאלו אלטו ירדה מהאולימפוס ומשווי השיא שבו נסחרה. סנטינל וואן פתחה אתמול את המסחר בוול סטריט בירידה של 3% כשהיא נסחרת סביב שווי שוק של 4 מיליארד דולר, פחות מחצי מהשווי שבו הונפקה בשנה שעברה — הנפקה שבזכותה יש כיום בקופתה 1.2 מיליארד דולר במזומן.

וכאשר בארזים כמו קראודסטרייק, פאלו אלטו או סנטינל וואן מודים כי ענף הסייבר לא חסין, קל להבין מדוע הודיעו לא מעט סטארט־אפים בתחום על קיצוצים בשבוע האחרון. אקווה, יוניקורן סייבר, נפרד ממעט יותר מ־60 עובדים שמהווים 10% מכוח האדם; יוניקורן נוסף, פרימטר, פיטר 81 עובדים, שהם 8% מכוח האדם שלו; וקוגנייט, שפוצלה מוורינט, פיטרה 100 עובדים. בחודש שעבר גם סניק עשתה מהלך עמוק של פיטורי 200 עובדים ובמקביל אליה גם סייבריזן, אימפרבה וצ'קמרקס נפרדו מעובדים.

החברות הציבוריות נמנעו בינתיים מפיטורים, פרט לוורוניס הישראלית שפיטרה 110 עובדים - 5% מכוח האדם - אך וינגרטן ציין אתמול עם פרסום הדו"חות כי סנטינל וואן בלמה את גיוסי העובדים ומשקיעה בעיקר בהכשרה של אנשי השיווק והמכירות הרבים שגייסה בשנה שעברה.

בינתיים, היא עדיין מפסידה, והרבה, אך ההכנסות הוכפלו מול הרבעון המקביל ל־115 מיליון דולר. הצמיחה המהירה עדיין לא מחפה על ההוצאות שגדלות באותו הקצב, כך שבשורה התחתונה רשמה החברה הפסד של 98 מיליון דולר. התחזית לרבעון הנוכחי, אף שבחברה שיפרו אותה מעט, מצביעה על האטה בקצב הצמיחה. ההכנסות הרבעוניות אמורות להגיע ל־125 מיליון דולר, כך שאת השנה כולה תסיים סנטינל וואן במחזור של 420 מיליון דולר.

אז מה בדיוק קורה בשוק הסייבר? עד כה התפיסה הרווחת היתה שבסייבר "נוגעים אחרון או לא נוגעים בכלל", וזאת מהסיבה הפשוטה שלא מדובר בעוד מוצר שיכול לשפר ביצוע פעולות כלשהן, אלא כצורך קיומי. הנחת הבסיס הנוספת היא שפעילות ההאקרים ודורשי תשלום כופר אינה מושפעת ממחזוריות כלכלית, אם כבר אולי אפילו להפך - גם הם זקוקים ליותר כסף לנוכח האינפלציה. מכיוון שכך, אף אחד לא רוצה לחסוך על תקציבי האבטחה ולהיות אחראי לפריצה שתשתק את הארגון.

אבל בשטח מדברים על כך שאם בשנים האחרונות ה־CISO, אותם סמנכ"לי אבטחת מערכות, קיבלו כל תקציב שביקשו מסמנכ"לי הכספים או המנכ"לים, היום המצב שונה. אלא שבולמוס הרכישות יצר גם מצב שבו ארגונים התחמשו במערכות סייבר רבות שמחלקן הם אפילו לא מפיקים את המקסימום האפשרי. זו כנראה סיבה נוספת שעכשיו הרכש שם את הרגל על הברקס ושולח את מנהלי האבטחה לבדוק קודם מה בדיוק הם קנו בשנים הטובות ומה עוד אפשר לעשות עם המוצרים האלה.

ויש עוד משהו שקורה בשוק הסייבר, גם אם נותר מעט מתחת לפני השטח כי לרוב השחקנים בו אין תמריץ להודות בכך - עליית כוחה של מיקרוסופט. הענקית שלא נתפסת היסטורית כשחקנית מסורתית בשוק הסייבר חיזקה מאוד את הפתרונות הטכנולוגיים שלה בתחום, בעיקר כאלה שניתנים עם שירותי הענן שלה. בין היתר, היא עשתה זאת באמצעות שורת רכישות של סטארט־אפים ישראליים ובראשם אדאלום, אבל גם אאורטו, CYBER X ונוספות.
בדו"ח הכספי האחרון שלה הפתיעה מיקרוסופט רבים באומרה כי עסקי הסייבר כבר מייצרים לה הכנסות שנתיות של 15 מיליארד דולר ואלה צומחות ב־40% בשנה. מיקרוסופט "דוחפת" את פתרונות האבטחה שלה לא רק עם שירותי הענן, אלא גם עם האופיס המסורתי. מיקרוסופט מתכננת להשקיע 20 מיליארד דולר נוספים בעיבוי פתרונות הסייבר שלה ובכך רק להגביר את עוצמת התחרות מול כל השחקניות בשוק, רבות מהן ישראליות, החל מצ'ק פוינט ועד סייברארק או ורוניס. בגוגל כבר הבחינו בהתחזקותה של מיקרוסופט ורכשו את מנדיאנט בעסקה של 5.5 מיליארד דולר כדי לחזק את המענה הסייברי שלה ללקוחות ענן ובכלל.

עם מיקרוסופט או בלעדיה, אחת השאלות הגדולות היום בשוק הסייבר היא האם ההאטה והיד הקפוצה יותר על התקציבים יגרמו להעדפת מותגים גדולים וחברות מוכרות כדי שלא להסתכן בעבודה מול סטארט־אפ שאולי לא יהיה כאן מחר, או שמא דווקא במטרה לחסוך ולקבל פתרון בוטיק במקביל, יעדיפו הארגונים לרכוש פתרונות סייבר דווקא מהסטארט־אפים הקטנים. אלה יהיו מוכנים להתפשר יותר על המחיר ולפעמים יסכימו לספק אותו אפילו בחינם בתמורה לשימוש בשם הלקוח לצורך קידום מכירות ללקוחות הבאים. בתקופה הקרובה יהיה קל להבחין מיהן החברות עם הפתרון המקיף והנחוץ ביותר ומי מהן הן חברות פיצ'ר בודד שאפשר לקבל אותו כחלק מפתרון כולל יותר של שחקנית גדולה גם אם באיכות מעט יותר נמוכה.

בינתיים מניות הסייבר פתחו פער שלילי מול מדד S&P 500, אף שדווקא פאלו אלטו וצ'ק פוינט מצליחות לשמור על יציבות יחסית. הירידות מייצרות רמות שווי שמתחילות להיות אטרקטיביות בשוק הסייבר שנחשב לאחד המבוזרים ביותר - גם השחקניות הגדולות ביותר מחזיקות באחוזים בודדים ממנו. קרנות השקעה פרטיות רבות לוטשות עיניים לחברות סייבר במטרה למזג בין כמה מהן ולייצר ענקית פוטנציאלית. כמובן שגם החברות הגדולות עצמן, החל ממיקרוסופט ועד צ'ק פוינט, רואות את רמות השווי הנוכחיות ונערכות לביצוע רכישות, מה שיהפוך את מגזר הסייבר לאחד המעניינים ב־2023.

מימין: ניר צוק, תומר וינגרטן וגיל שויד. רמות שווי שמתחילות להיות אטרקטיביות בשוק הסייבר