גם אחרי הטבח, חמאס מגייס תרומות בקריפטו ובבנקים

ציוץ של משתמשת אנונימית עם עוקבים רבים מחה נגד חשבון בנק שמקבל תרומות לארגון חמאס. הציוץ נראה כמעט נואש, ולא במקרה. בהינתן כי רק לאחרונה הודיעה משטרת ישראל על הקפאת חשבונות קריפטו וחשבונות בברקליס של חמאס, עולה התהייה כיצד השיגו גישה למערכת במהירות כזו, והאם הרשויות בישראל ובמדינות אחרות יצליחו לסגור חשבונות אלה לצמיתות.

יש להניח כי היכן שמשתמשת אנונימית מצאה חשבון בנק, ארגונים גדולים ממנה ימצאו חשבונות נוספים, ככל הנראה גם עוד חשבונות קריפטו. זה נראה כמעט בלתי נמנע שארגוני טרור או ארגונים פליליים אחרים יפעלו ללא לאות כדי להשיג לעצמם דריסת רגל במערכת הפיננסית העולמית. מימון הרי, הוא נשמתם. אך היכולת של חמאס, כמו גם של ארגוני טרור ופשיעה אחרים, לפצח שוב ושוב את מעטפת ההגנה, כביכול, של ארגונים פיננסיים גדולים, איננה, כמאמר האמרה, באג, כי אם פיצ'ר.

1. שוק הקריפטו

מי שזכה לשם הרע ביותר הוא כמובן שוק הקריפטו, המערכת הפיננסית ה"אלטרנטיבית" שצברה בשנים האחרונות יותר ויותר פופולריות. שוק זה פנה מלכתחילה למי שחיפשו חלופות מבוזרות ואנונימיות למדינה. מסלול שעוקף לא רק את הניהול הריכוזי של ממשלות, אלא את כל המערכת המוניטרית שהן בנו, לרבות סוג מטבע החליפין. כמובן שיש מי שמעוניינים בהתפלגות כזו מחמת נימוקי פרטיות ולא מסיבות פליליות.

בה בעת, מבנה השוק איפשר הסתרת פעילות פלילית ודבק בו כתם של מערכת שמשרתת פושעים. הכתם הזה דבק בצדק רב. לפי הערכות, מחצית מתוכנית הטילים של צפון קוריאה מומנה על ידי פשעי קריפטו, 90% מתעשיית סם הפנטניל בסין משתמשים בקריפטו כדי לעשות עסקים עם קרטלי סמים, ולפי הערכות, ארנקי קריפטו המקושרים לחמאס ולג'יהאד האסלאמי קיבלו ביחד יותר מ־130 מיליון דולר בנכסים דיגיטליים בשנתיים שלפני המתקפה, כולל מיליוני דולרים בחודשים שקדמו לה.

בשנתיים האחרונות הלחץ הרגולטורי על השוק הזה גבר משמעותית, ושורה של חברות, מייסדיהם ועובדיהם מצאו את עצמם נלחמים על שמם הטוב ברקע רישום פלילי בבתי משפט ברחבי העולם. חלקם כבר מרצים עונשי מאסר. לנוכח הלחץ הגובר ומאמץ רגולטורים ברחבי העולם לרסן את השימוש בקריפטו להלבנת כספי פושעים קטנים, גדולים וטרוריסטים, כך גם השיטות של שוק הקריפטו לחמוק מרשויות החוק משתכללות.

כך, למשל, כשהתברר כי הרשויות מצליחות לעקוב אחרי נכסי קריפטו, הומצא רעיון ה"מיקסר", שירות שאליו מוזרמים מטבעות כדי שיתערבבו זה עם זה, ואז מוזרמים לנמענים המקוריים במטרה לטשטש את מקור ויעד הנכסים. באותה רוח של "לבלבל את האויב", בורסות הקריפטו החלו לפעול דרך שורה ארוכה של ישויות עסקיות מפותלות במיוחד. כל אחת רשומה במדינה אחרת, מנוהלת לכאורה על ידי אנשים שונים ומקבלת שירותי בנקאות ממקורות מרובים. כל זאת כדי שלא ייחשפו המנכ"ל והמייסד, מוצאם, והכללים הרגולטוריים שאמורים לחול עליהם.

המבנה המעורפל בליווי מאפייניה של המערכת, ששמה דגש על אנונימיות, הפך את גיוס הכספים בערוץ זה לבוטה במיוחד. חמאס, שהוגדר כארגון טרור על ידי רוב מדינות המערב, מבקש גם היום, אחרי שביצע את הטבח הגדול ביותר בתולדות ישראל, תרומות קריפטו בטלגרם. "המציאות של הג'יהאד היא השקעת מאמץ ואנרגיה, וכסף הוא עמוד השדרה של המלחמה", כתבו במבצע הגיוס האחרון בטלגרם, שבו צירפו את מספר ארנק הקריפטו שלהם.

2. המערכת המסורתית

מילא קריפטו, טכנולוגיית הצפנה שרשויות האכיפה רודפות אחריה באיטיותן המסורבלת הידועה. אך מה לגבי המערכת הבנקאית העולמית? כיצד חוזר חמאס ומפנה חלק מהתרומות שהוא מקבל לחשבונות בנק במערכת הוותיקה והמפוקחת לעילא הזו? התשובה, למרבה הצער, היא שגם המערכת הפיננסית העולמית (אף שאולי תטען אחרת) בנויה באופן שישרת מעטים ויאפשר להם להסתיר, לשמור על אנונימיות, ובמובנים מסוימים גם לחמוק מרשויות האכיפה.

זו כמובן אשמה חמורה. הרי איך ייתכן שאחת המערכות המפוקחות בעולם בנויה כדי לשרת טרור? ובכן, כמובן שזה איננו ייעודה המקורי, בדיוק כפי ששוק הקריפטו לא קם כדי לשרת ארגונים כאלה. אבל בדיוק כמו שוק הקריפטו, חלקים מהמערכת הפיננסית המסורתית עוצבו במחשבה לשרת את מי שמעוניין לשמור על פרטיותו ותנועת הכספים שלו. למרבה הצער, גם את המבנה הזה מנצלים פושעים וארגוני טרור באופן עקבי זה שנים. המספרים מוכיחים זאת בבירור: לפי דו"ח של משרד האו"ם לסמים ופשע (UNODC) שפורסם לאחרונה, 5%-2% מהתמ"ג העולמי מולבנים מדי שנה. האחוזים הללו מגלמים בין 800 מיליארד דולר ל־2 טריליון דולר שחומקים מתחת לרדאר באמצעים לא כשרים דרך המערכת הבנקאית העולמית. לפי הערכות, 1% מולבן באמצעות שוק הקריפטו.

במנגנוני הענק הללו, הבנקים לוקחים חלק מרכזי. כך, בימים אלה, הבנק המרכזי בסינגפור דיווח על חלקם של הבנקים המקומיים בשערוריית הלבנת כספים בהיקף של 1.8 טריליון דולר. במאי האחרון התאגיד הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ) מצא, כי לפי מסמכים שהגיעו לידיו מהבנקים הגדולים בעולם, אלה איפשרו לפושעים להלבין יותר מ־2 טריליון דולר בשנים 2017-1999. בשלהי 2022 נחשף כי קרדיט סוויס איפשר, ככל הנראה, לסוחרי סמים להלבין דרכו 150 מיליון פרנק שוויצרי. ב־2018 התפטר מנכ"ל דנסקה בנק, הגדול בדנמרק, על חלקו של המוסד הפיננסי בהלבנת 234 מיליארד דולר. באותה שנה רשויות האכיפה בגרמניה פשטו על משרדי דויטשה בנק בחשד להלבנת הון.

הרשימה של הבנקים הקטנים, אבל בעיקר הגדולים, שנמצא כי לקחו חלק פעיל במנגנוני הלבנת כספים — אדירה. כמעט מדי שנה נחשפת שערורייה חדשה, והיקף המקרים רק גדל והולך. כך, אף ששמים את הדגש על קריפטו כערוץ להלבנת כספים, מנגנון ההלבנה הגדול יותר הוא דווקא המערכת הפיננסית המסורתית.

3. רשויות האכיפה

עקרונות העיצוב של המערכות הפיננסיות מייצרים לולאה אינסופית של "הכה בחפרפרת". בכל פעם שרשות אכיפה מזהה חשבון חדש של חמאס בברקליס או בבורסת קריפטו ומכה בו, כך יצוץ מיד חשבון חדש, לעתים באותו הבנק. תגובה יחידה למצב היא הפעלת מנגנונים למלחמה בהלבנת הון. למרבה הצער, מנגנונים אלו מתקשים לעמוד בתחכום וביצירתיות של פושעים, טרוריסטים ומתחמקי מסים. זאת בעיקר בשל הרעבת מנגנוני האכיפה לאורך השנים.

כיום, הגופים האמונים על נושא זה פועלים במציאות של משאבים מוגבלים, אנושיים ופיננסיים, כמו גם מערכת תקינה לא אחידה שיוצרת בעיות תיאום. כך, למשל, דו"ח של הנציבות האירופית מצא "פיצול מוסדי ותיאום לקוי" בין המדינות ואיטיות תגובה, בין השאר בשל מחסור במשאבים. בארצות הברית התריע רק בחודש שעבר ארגון בקרה פנימי, כי הרשויות אינן מצליחות לעמוד בקצב של פשעים פיננסיים, לרבות הלבנות הון של קרטלים וארגוני פשיעה אחרים, זאת בשל מורכבות האירועים לנוכח מחסור במימון ובכוח אדם. ככל שהמצב יימשך, לא יהיה לנו אלא להיסמך על צייצנית אנונימית לאיתור חשבונות חדשים של ארגוני טרור.