איך ולמה הכל התחיל ומה יהיו ההשפעות הכלכליות - כל מה שצריך לדעת על המלחמה באוקראינה

לאחר חודשים של הכחשות, הכריז נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, על "מבצע צבאי מיוחד" במחוז דונבאס במזרח אוקראינה. מיד לאחר מכן, דווח על פיצוצים בסמוך לקייב הבירה ובערים נוספות. המהלך, שספג גינויים ברחבי העולם, מאיים על היציבות הביטחונית של אירופה כולה ומטלטל את שוקי ההון ברחבי העולם.

איך הכל התחיל?

הקונפליקט הנוכחי החל ב-2014 עם הסיפוח של חצי האי קרים. הממשלה של הנשיא לשעבר ויקטור ינוקוביץ, שנחשב לתומך רוסיה, הופלה באותה שנה, ובקרמלין חששו שהמדינה מתקרבת מדי למערב. בתגובה, רוסיה סיפחה את קרים ותמכה בבדלנים במזרח אוקראינה שנלחמו בצבא. לפי אוקראינה, כ-15 אלף איש מתו בלחימה באזור. ב-2015 הושג הסכם הפסקת אש בסיוע צרפת וגרמניה, שנקרא הסכם מינסק. למרות ההסכם, המצב באזור נותר מתוח.

משאית צבאית אוקראינית עולה באש | צילום: AP

מה הוביל להסלמה האחרונה?

מוקדם יותר החודש החלה רוסיה בהעברת חיילים לגבול עם אוקראינה ולבלרוס. המאמצים הדיפלומטיים לגרום לרוסיה להסיג את הכוחות נכשלו. ביום שני הכריז פוטין על הכרה במחוזות דונטסק ולוהנסק כאוטונומיים, ולאחר מכן הורה על שליחה של "כוחות שמירה על השלום", ובכך קבר סופית את הסכם מינסק. ההסלמה הבאה הגיעה היום (ה') בבוקר, כאשר פוטין הכריז על התחלתו של מבצע צבאי והחלו דיווחים על פיצוצים בבירה קייב ובערים מרכזיות נוספות.

מה הסיבה לפעולות של פוטין באוקראינה?

רוסיה מביעה התנגדות כבר זמן מה להתקרבות של אוקראינה למוסדות האירופיים, הן לנאט"ו והן לאיחוד האירופי. לטענתו של פוטין, אוקראינה הפכה לבובה בידיהם של מנהיגי מערב אירופה ומעולם לא התנהגה כמדינה ריבונית. בהיותה חברה לשעבר בגוש הסובייטי, לאוקראינה יש עדיין קשרים חברתיים ותרבותיים לרוסיה, אך הקשרים הללו נפגעו לאחר פלישת רוסיה ב-2014. למרות זאת, בשנה שעברה פרסם פוטין מאמר ארוך שבו תיאר את הרוסים והאוקראינים כ"אומה אחת". כיום הוא טוען כי אוקראינה המודרנית נוצרה על די רוסיה הקומוניסטית.

תקיפה בבסיס צבאי במריאופול, אוקראינה | צילום: AP

העילה המרכזית לפעולות של פוטין בחודשים האחרונים היא האפשרות שאוקראינה תצטרף לברית נאט"ו. בנאום שנשא פוטין ביום רביעי, לפני תחילת התקיפה הצבאית, הוא האשים את המערב בהפיכת אוקראינה ל"עוינת נגד רוסיה והטריטוריות ההיסטוריות שלנו", וציין כי הפעולה הרוסית נובעת מתוך הגנה עצמית. ברוסיה גורסים כי אוקראינה נמצאת תחת השליטה של קיצוניים המושפעים מלאומנים שנלחמו בברית המועצות לצד הנאצים במלחמת העולם השנייה.

מה הדרישות המרכזיות של רוסיה?

ברוסיה התמקדו בשלוש דרישות עיקריות. ראשית, הם דורשים התחייבות מחייבת חוקית שנאט"ו יפסיקו את ההתרחבות שלהם במזרח אירופה. "מבחינתנו זה חובה גמורה להבטיח שאוקראינה לעולם לא תהפוך לחברה בנאט"ו", הכריז סגן שר החוץ הרוסי סרגיי ריאבקוב. לטענתו של פוטין, אם אוקראינה תצטרף לנאט"ו, הברית עלולה לנסות לכבוש מחדש את חצי האי קרים. הדרישות הנוספות שלו הן שנאט"ו לא יציבו כלי נשק בסמוך לגבולות רוסיה וכי הם ירחיקו את הכוחות והציוד הצבאי ממדינות חברות שהצטרפו מאז 1997. הכוונה היא בפועל למרכז אירופה, מזרח אירופה והבלקנים.

מה התגובה של נאט"ו?

נאט"ו היא ברית הגנה עם מדיניות של דלת פתוחה, ו-30 המדינות החברות בה מתעקשות שהמדיניות לא תשתנה, כך שאין שום כוונה לוותר על החברות של מדינות מסוימות בהתאם לדרישותיו של פוטין. אולם בעיניו של נשיא רוסיה, המערב התחייב כבר ב-1990, לפני נפילת הגוש הסובייטי, שלא יתרחב "אפילו לא מילימיטר במזרח", הבטחה שלא עמדו בה. בינתיים הציבו נאט"ו 5,000 חיילים במדינות הבלקן ובפולין, והם שוקלים לשלוח 4,000 חיילים נוספים לרומניה, בולגריה, הונגריה וסלובקיה. עם זאת, בנות הברית בנאט"ו הבהירו כי אין כל כוונה לשלוח חיילים לאוקראינה, אלא הם מסתפקים בייעוץ, העברת כלי נשק והקמת בתי חולים שדה. כך שהתגובה העיקרית תסתפק בהטלת סנקציות על רוסיה.

האם יש סיכוי לפתרון דיפלומטי?

כרגע זה לא נראה ככה, וארה"ב וצרפת אף ביטלו שיחות מתוכננות עם שר החוץ הרוסי. אולם, צרפת וגרמניה טוענות כי עדיין יש מקום לדיאלוג בין הצדדים. בכל מקרה, כל הסכם שיתגבש יהיה חייב לכלול הן את מצב המלחמה והן את השליטה על הנשק. ברוסיה דורשים לאסור על ארה"ב להציב נשק גרעיני מחוץ לגבולות שלה.

אילו סנקציות הוטלו על רוסיה?

גרמניה הקפיאה מוקדם יותר השבוע את הליך האישור של צינור הגז הרוסי נורד סטרים 2, ואילו באיחוד האירופי הכריזו על סנקציות נרחבות, כולל על 351 חברי הפרלמנט הרוסי שאישרו את "ההחלטה הלא חוקית" להכיר בעצמאות המחוזות הבדלנים. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הודיע על הרחקת הממשלה הרוסית מהמוסדות הפיננסיים המערביים ועל סנקציות נגד מקורבים לפוטין. גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הודיע ביום שלישי בפרלמנט על הטלת סנקציות נגד חמישה בנקים רוסיים ושלושה אוליגרכים.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין | צילום: AFP

סנקציות נוספות וחמורות יותר עוד עומדות על הפרק, תוך התמקדות במוסדות הפיננסיים הרוסיים ובתעשיות המרכזיות. כך למשל, באיחוד האירופי שוקלים לחסום את הגישה הרוסית לשוקי ההון. הפגיעה הכלכלית האולטימטיבית תהיה לנתק את המערכת הבנקאית הרוסית ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT, אך צעד זה עלול לפגוע גם בארה"ב ובאירופה.

כיצד הפלישה ותגובת המערב ישפיעו על מחירי הגז?

מחירי הגז נמצאים בעלייה ברחבי העולם בחודשים האחרונים, בין השאר בשל הביקוש הגבוה לדלקים מאובנים לאחר הסגרים של הקורונה, ובשל ההחלטה של רוסיה לצמצם את האספקה לאירופה בתחילת החורף, החלטה שנתפסה כהפיכת אספקת הגז לכלי נשק במאמציה של רוסיה להשיג את מטרותיה באוקראינה.

אירופה תלויה ברוסיה לאספקת 40% מצרכי הגז שלה, והתלות הזו הולכת ומעמיקה על רקע המעבר של מדינות לגז על חשבון השימוש בפחם. גרמניה נחשבת פגיעה במיוחד, שכן היא כבר סגרה את מרבית תחנות הכח הגרעיניות שלה והציבה יעד להפסיק את השימוש בפחם עד 2030. נורד סטרים 2, צינור הגז החדש שבנתה רוסיה לאספקת גז לאירופה, אמור היה לסייע לחמם 26 מיליון בתים בגרמניה, אך בתגובה לפלישה לאוקראינה הודיע השבוע קנצלר גרמניה על הקפאת הליך האישור.