המייל שהגיע בטעות ליו"ר כלל עשוי להכריע את עסקת MAX

הודעת דואר אלקטרוני ששלח יו"ר ועדת השקעות עמיתים במגדל ביטוח, זאב גוטמן, לחברי הוועדה, נשלח בטעות גם ליו"ר כלל החזקות חיים סאמט ועורר סערה בין שתי חברות הביטוח. במייל מביע גוטמן עמדה נגד ההנהלה הנוכחית של כלל החזקות, החברה־האם הציבורית של כלל ביטוח הפרטית, וחוזר על שורה של נימוקים שהביאו את מגדל ביטוח, שמחזיקה ב־4.85% מכלל החזקות, לתמוך בשינוי הרכב הדירקטוריון של כלל החזקות. או במילים אחרות, לצדד בבעל המניות הגדול בחברה אלפרד אקירוב שמבקש להכניס לדירקטוריון מועמד נוסף ולהדיח את סאמט.

מחר, יום רביעי, אמורה להתקיים אסיפת בעלי המניות שבה יבחר הדירקטוריון החדש של כלל החזקות. מדובר על אסיפה שכבר נדחתה — לבקשת רשות ני"ע ולאחר מכן נדחתה למשך זמן רב יותר על ידי החברה עצמה — והיא עשויה להתגלות כגורלית עבור העסקה שבמסגרתה כלל החזקות רוכשת את חברת כרטיסי האשראי MAX לפי שווי של 2.47 מיליארד שקל.

אקירוב, שהגיש בקשה לקבלת היתר שליטה על מנת לעלות לאחזקה של 30% בכלל החזקות, מעוניין להביא לבחירתו של אהרון פוגל לדירקטוריון על חשבון היו"ר המכהן סאמט, לאחר שהאחרון, שנבחר לראשונה כמועמד של אקירוב, התנער ממנו. אם הוא יצליח בכך, לאקירוב צפויים להיות שני דירקטורים מטעמו בכלל החזקות — פוגל ודוד גרנות, שכבר מכהן כיום בדירקטוריון.

בעלי המניות — שעליהם נמנים הקבלן שלום שי (5.4%), מנכ"ל הפניקס לשעבר אייל לפידות (4.2%) ושלל גופים מוסדיים דוגמת הפניקס — צריכים לבחור שישה מבין שבעה מועמדים, שעליהם נמנים גם כל חמשת הדירקטורים הרגילים שמכהנים כיום. שני הדירקטורים החיצוניים, יאיר ברטוב ושמואל שוורץ, אינם עומדים להצבעה. ההערכות בשוק הן שהקרב הוא למעשה על מקום אחד בין פוגל לסאמט, מה שמסמל גם את המאבק בין אקירוב להנהלת כלל החזקות, שבראשה עומד יורם נוה, שיחד עם סאמט מוביל את החברה שנסחרת כיום ללא גרעין שליטה. משום שאקירוב מתנגד לעסקת MAX, הצבעה בעד סאמט נתפסת כהצבעה בעד העסקה, ואילו הצבעה בעד המועמדים של אקירוב נתפסת כהצבעה בעד קבירת העסקה.

אסיפת בעלי המניות הייתה אמורה להתקיים ביום רביעי האחרון. ההצבעות של בעלי המניות יכלו להתקבל עד 09:00 בבוקר. שתי דקות לפני סגירת ההצבעה, רשות ני"ע פנתה טלפונית לכלל החזקות וביקשה לדחות את האסיפה ביומיים, וזאת בנימוק של לאפשר לבעלי המניות ללמוד את המכתב ששלחה מוקדם יותר באותו שבוע רשות שוק ההון לאקירוב ואלרוב נדל"ן שבשליטתו. במכתב הודיעה הרשות שאקירוב לא יכול לרכוש את השליטה בכלל החזקות באמצעות אלרוב ומתחה ביקורת על ההתנהלות שלו. רשות ני"ע אילצה את אקירוב להרחיב את הדיווח של אלרוב בנושא לבורסה.

למרות שרשות ני"ע ביקשה לדחות את האסיפה ביומיים, דירקטוריון כלל החזקות התכנס והחליט לדחות אותה בשבוע. זאת על מנת לאפשר לוועדות ההשקעה של הגופים השונים לשקול מחדש את ההצבעות שלהם, שכבר נשלחו, למעשה. בזמן שחלף מאז, סאמט נטל חלק פעיל בשכנוע בעלי המניות להצביע לטובתו ונגד אקירוב. סאמט שלח מכתב לגופים מוסדיים שונים שמחזיקים בכלל החזקות שבו פרס שוב את המידעים הרלבנטיים להתרחשות, לטעמו. "בעקבות הפרסומים השונים בימים האחרונים, חשבנו לנכון לצרף במרוכז לידיעתכם את כל המידע הרלבנטי שפורסם", לשון גוף המייל. בהמשך המכתב פורטו הדיווחים של אלרוב וכלל החזקות. סאמט הציג תמונה שלפיה אלרוב לא סיפקה למשקיעים תמונה מלאה ביחס לביקורת שמתחה עליה רשות שוק ההון.

את המכתב המדובר קיבל גם גוטמן, יו"ר ועדת השקעות עמיתים של מגדל ביטוח, ודמות מוכרת בשוק ההון. הוא כיהן בעבר כיו"ר בנק אוצר החייל, יו"ר בנק ירושלים ומשנה למנכ"ל הבנק הבינלאומי. גוטמן שלח מייל לחברי ועדת השקעות עמיתים של מגדל ובו ציין שקיבל מסאמט מכתב. ככל הידוע, מגדל ביטוח הצביעה בעד המועמדים של אקירוב ונגד סאמט, ובעיקר נגד עסקת MAX. קודם להצבעה התכנסה ועדת ההשקעות וקיבלה את ההחלטה פה אחד. במייל ששלח לחברי הוועדה חזר גוטמן על הנימוקים שהובילו להחלטה, וכתב שלמרות המכתב של סאמט, אין סיבה לקיים דיון נוסף, אלא אם אחד החברים בוועדה חושב אחרת ואז הוא יכנס אותה לדיון כזה. אף אחד מחברי הוועדה — אהרון סיטרין, מרק פילדמן, אסתר לנדס־ברק ודוד גולן — לא ביקש דיון נוסף.

גוטמן פירט במייל את הנימוקים המדוברים: המחלוקת בדירקטוריון ביחס לעסקת MAX, הביצועים של מניית כלל החזקות שסובלת מתשואת חסר תחת ההנהלה הנוכחית, היעדר מידע מספק על ההשקעה ב־MAX, וכן נימוקים נוספים. אלא שאת המייל גוטמן שלח לא רק לחברי ועדת ההשקעות. בטעות הוא שלח את המייל גם לסאמט עצמו, שלא היסס לשלוח בתגובה מייל שבו ציין שהוא אמנם קיבל את המייל בטעות, אבל שלדעתו הנימוקים שהוצגו לחברי ועדת ההשקעות אינם נכונים, ושלדעתו ביצועי המניה אינם בחסר.

גוטמן העביר לחברי ועדת ההשקעות גם את המייל הזה של סאמט, שהיה מפורט יותר. במקביל, העביר גוטמן לבדיקה את הגרסה של סאמט ביחס לביצועים של מניית כלל החזקות. אם הבדיקה תצדיק קיום דיון חוזר, יתכן שדיון כזה ייערך. "כל השיקולים שלנו נעשים לטובת העמיתים", אמר גוטמן ל"כלכליסט". "איש לא מתערב בשיקולים ובהחלטות של הוועדה. הדיון לגבי ההצבעה הזו היה ארוך מהרגיל וכל חבר הביע את עמדתו. בסופו של דבר, ההצבעה הייתה פה אחד. אין להחלטה שום קשר לסכסוך בין אקירוב להנהלת כלל החזקות. זה לא היווה שיקול בהחלטה".

מבדיקה שערך "כלכליסט" בקרב בעלי מניות נוספים עולה שחלק גדול מבעלי המניות נוטה להצביע נגד הנהלת כלל החזקות והרכב הדירקטוריון הנוכחי. אבל הנימוקים לכך מפתיעים. גורם בכיר בגוף מוסדי אמר ל"כלכליסט" כי "השיקול לא קשור לאקירוב, אלא לתפקוד של הנהלת כלל החזקות הנוכחית, ובעיקר לעסקת MAX. השוק לא אוהב את העסקה וההצבעה עוסקת בעיקר בכך; בשאלה אם העסקה טובה לחברה או לא. רוב השוק סבור שהיא רעה לכלל החזקות, וההצבעה תהיה בהתאם".

אותו גורם התייחס גם לשיתוף הפעולה בין הפניקס לישראכרט שפורסם אתמול: "הפניקס הצליחה להשיג, בלי להשקיע שקל, את הפלטפורמה של ישראכרט עבור מתן אשראי צרכני, שהוא עיקר הפעילות של חברות כרטיסי האשראי. גם זה ישפיע על עסקת MAX".