מנכ"ל בורסת ת"א: "המצב לא בריא. צריך להפריד את יועצי ההשקעות מהבנקים"

הנהלת הבורסה יוצאת למאבק נגד מערך ייעוץ ההשקעות של הבנקים. מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב אמר ל"כלכליסט" כי הבורסה תפנה לחברי כנסת ושרים על מנת לקדם רפורמה שבמסגרתה יופרדו יועצי ההשקעות מהבנקים וישמשו כיועצי השקעות אובייקטיביים. לדבריו, המהלך יביא להגדלת תחרות בשוק הבנקאות והגדלת היקף הנכסים שמופנים לשוק ההון על חשבון הפיקדונות.

לפי הבורסה, ניגודי העניינים הקיימים במערכת הבנקאית לא מאפשרים ליועצים להעניק את השירות המיטבי לציבור. "יש כשל שוק בענף הבנקאות שחייבים לתקן אותו. שוק ההון צריך לתפקד טוב יותר. נכון שמדובר בפעם הראשונה שבה אנו מביעים עמדה בפומבי, אבל זה מעיד על המערכת הבנקאית הישראלית", אמר בן זאב.

לדבריו, "הבנקים צפויים להרוויח יותר מ־20 מיליארד שקל ב־2022. הרווח הזה נובע מהרחבת המרווח הפיננסי. בנק ישראל העלה את הריבית, שגולגלה על ידי הבנקים להלוואות ולמשכנתאות, אך המרווח הפיננסי בפיקדונות אינו עולה באותו היחס כי אין מספיק הבנה, אין נגישות ואין תחרות. הבנק מרוויח כסף שחלקו היה צריך להגיע לציבור".

על פי סקירה מקיפה של רשות ני"ע על מערך הייעוץ בבנקים שפורסמה בתחילת החודש, היקף התיק המיועץ הממוצע עומד על 950 אלף שקל. המערכת הבנקאית כוללת 350 אלף חשבונות השקעה בניירות ערך ונכסים בהיקף כולל של 350 מיליארד שקל שעליהם אמונים פחות מ־1,700 יועצי השקעות. יועצים אלה הם 94% מבעלי רישיון ייעוץ השקעות, מה שמשקף את הריכוזיות הגדולה של הבנקים במתן שירותי ייעוץ השקעות ואת היותם "שער כניסה מרכזי לעולם ההשקעות לציבור הרחב".

"הסיטואציה שנוצרה בישראל היא לא בריאה", אומר בן זאב. "ישנם יועצי השקעות טובים, מנוסים ומקצועיים, אבל המספר שלהם הצטמצם משמעותית בשנים האחרונות. 1,700 יועצים בכל ישראל זה לא מספר מספק ל־3 מיליון בתי אב. כיום רק למי שיש מיליון שקל יכול לקבל ייעוץ השקעות. יש חלקים נרחבים מהציבור הישראלי שמחזיקים 50 אלף שקל בעו"ש ולא מכירים את המוצרים התחליפיים בגלל היועץ בבנק. אנחנו כבר לא בריבית אפס, והכסף שנשאר בעו"ש מאבד אחוזים ניכרים מדי שנה. אם היועץ בבנק היה מציע ללקוח קרן כספית למשל, החוסך היה נהנה מזה יותר מאשר פיקדון בריבית נמוכה". היועצים בבנקים לא ימהרו להציע קרן כספית כי המשמעות היא שהכסף יוצא מהבנק וזה מנוגד לאינטרסים של הבנק.

בן זאב מונה למנכ"ל הבורסה בתחילת 2017 ועד עכשיו עסק בעיקר בהנפקתה ובהגדלת הכנסותיה ורווחיותה. זהו למעשה המאבק הראשון הציבורי של מנכ"ל הבורסה והוא בוחר לנהל אותו דווקא מול הבנקים, שידועים בכוחם למסמס כמעט את כל הרפורמות שניסו להחליש את כוחם.

אבל בן זאב אופטימי. הוא מזכיר כי בעשור וחצי האחרונים יושמו שתי רפורמות משמעותיות בענף הבנקאות: רפורמת בכר ב־2006 שהפרידה את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מן הבנקים והעבירה אותן לבתי ההשקעות ולחברות הביטוח שנערכה ב־2006, ורפורמת שטורם ב־2016 שהפרידה בין חברות כרטיסי האשראי לבין הבנקים. בן זאב מאמין שיצליח לרתום למהלך חברי כנסת מהקואליציה וגם את עם משרד האוצר.

המסחר בניירות ערך יקר יותר בבנקים מאשר בבתי ההשקעות. הבנק גובה דמי משמרת שנעים בין 0.33% ל־0.59% לשנה שאינם נגבים בבתי ההשקעות. כמו כן עמלות הקנייה והמכירה של ניירות ערך בחשבון ההשקעות בבנק כפולות ואף יותר מחשבון השקעות בבתי השקעות ומגיעים עד ל0.29%.

לפי בן זאב, אם מערך הייעוץ יעבוד מחוץ לבנק, יועץ ההשקעות יעודד את המשקיע לעבור למוסדות הזולים יותר למסחר כמו בתי השקעות. "אנחנו רואים את בתי ההשקעות יוצאים בשיווק על מנת לקדם את מעבר ניירות הערך מהבנקים אליהם, אולם החלק שלהם עדיין קטן ולא בר השוואה לזה שמנוהל בבנקים. אם הייעוץ יעבור לצד ג' היועץ יפנה ללקוח ויציג בפניו את דמי המשמרת אותם הוא משלם ואת דמי המשמרת שקיימים בבנקים אחרים או בבתי השקעות תוך עידוד להעביר את כספו למקום המוזל יותר", הסביר.

מאיגוד הבנקים נמסר כי "תמוה מאוד שהבורסה מציעה להפוך את מערך יעוץ ההשקעות האובייקטיבי והמקצועי של הבנקים (כפי שטוען בהודעתו מנכ״ל הבורסה) לייעוץ אינטרסנטי 'מטעם', במטרה להגדיל את רווחי הבורסה על חשבון אינטרס הלקוחות. נראה כי הבורסה לא מהססת לנקוט בכל האמצעים על מנת להגדיל את רמת סיכון כספי הלקוחות בתוקפה מאוד מסוכנת זו. בדרכו להשגת המטרה, הוא גם לא מהסס להטעות את הציבור, כאשר מדבריו משתמע כאילו רק לקוח שמחזיק בתיק השקעות של 950 אלף שקל יכול לקבל ייעוץ השקעות. המערכת הבנקאית מעניקה שירות ייעוץ אובייקטיבי ללקוחותיה, בפריסה ארצית מלאה, מתוך אחריות לניהול כספי ההשקעות של הלקוח בזהירות, בהתחשב בצרכיו השונים והמגוונים, במגוון המוצרים הפיננסיים הקיימים בשוק ובהתאם לרמת הסיכון המועדפת עליו. אין שום תחליף קיים בשוק ההון הישראלי לשירות פיננסי זה".