כץ מחזיר את אביגדור קפלן: מקדמים מתווה סיוע לתיירות

במקביל למתווה האוצר: משרד התיירות מגבש מתווה סיוע לעסקים הפועלים בתחום התיירות הנכנסת. ל"כלכליסט" נודע כי שר התיירות חיים כץ נעזר באביגדור קפלן, מי שהוא מינה בעבר לתפקיד מנכ"ל משרד הרווחה, וכיום יו"ר חברת הביטוח איילון, בגיבוש המתווה. קפלן מקיים פגישות עם בכירים בענף התיירות, ומרכז עבודת ועדה שכוללת ארבעה חברי כנסת, שניים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה, ובהם חאמד עאמר (ישראל ביתנו) אלי דלל (ליכוד). עלות המתווה מוערכת ב־50 מיליון שקל, והוא יצטרך לקבל את אישור ועדת הכספים ולאחר מכן את אישור האוצר.

עבודתו של קפלן נעשית בהתנדבות. קפלן שימש ב־2017-2021 כמנכ"ל משרד העבודה והרווחה תחת כץ, שעמו הייתה לו היכרות רבת שנים. דו"ח מבקר המדינה מ־2019 הצביע על שורה של ליקויים חמורים במינויים של כץ וקפלן במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי, בה מונו אנשים בעלי זיקה לליכוד ולתעשייה האווירית.

"הפסקנו את העמלות לסוכנים, 'מאכערים', בפינוי המפונים למלונות, שהגיעו ל־150-100 מיליון שקל, ואין סיבה שחלק מהסכום לא יופנה לטובת שיקום עסקי התיירות הנכנסת. אם המדינה לא רוצה תיירות נכנסת, שתגיד", אמר כץ ל"כלכליסט".

מתווה הפיצויים שקבע האוצר לא נותן מענה מלא לעסקי התיירות. ראשית, בשל הפטור ממע"מ לתיירות נכנסת דו"חות העסקים בתחום, כ־150 חברות, לא משקפים את היקף ההכנסות, שלפיהן המדינה מפצה עסקים במתווה שגיבש שר האוצר. שנית, הענף מבקש לקבל את הפיצויים גם שלושה־ארבעה חודשים אחרי סיום המלחמה כי החזרה לשגרה לא תהיה מהירה אלא הדרגתית.

לפי המתווה שקבע האוצר, וכולל את כל הענפים, עסק שמושבת מאז פרוץ המלחמה זכאי להחזר של 18% מההוצאות הקבועות שלו. בנוסף לכך מקבלים עסקים 60% מהוצאות השכר של העסק כפול הפגיעה בהכנסות. במשרד האוצר קראו לעסקים ללא הכנסות להוציא את העובדים לחל"ת, אבל בענף התיירות התריעו על כך שהוצאה לחל"ת תוביל לאובדן עובדים מקצועיים, שלא יחזרו לענף. כמו כן בענף התיירות מבקשים לקבל סיוע של יותר מ־60% מהיקף הוצאות השכר בטענה שהפעילות מושבתת כמעט כליל. המתווה של משרד התיירות צפוי לדרוש פיצוי של 80%-90%, כשרק כך ניתן לשמר את העובדים.

כץ כבר הגיע בעבר לעימות עם האוצר על רקע הכוונה לבטל את הפטור ממע"מ לתיירים בתחילת 2023, מהלך שיביא לעליית מחירי הלינה והשכרת רכב ב־17%, והוא הצליח להסיר את התוכנית מחוק ההסדרים במרץ.

מאז 7 באוקטובר פעילות בארץ רק תשע חברות תעופה: שלוש ישראליות, טוס שבבעלות ישראלית, פליידובאי ואיתיחאד מהאמירויות, בלו בירד, היינאן ורד וינגס. הירידה הדרמטית בהיקף הטיסות הביאה לירידה של כ־90% במספר התיירים, 30-20 תיירים ביום.

בניגוד לענפים כמו מסעדנות, שעדיין פעילים במתכונת מצומצמת, אבל מצליחים לשמור על מתח הכנסות במשלוחים, בענף התיירות פעילויות מסוימות, כמו מדריכי טיולים, הושבתו לחלוטין. בתחום זה ישנם למשל לא מעט מדריכים בגילים של מעל 67, שלפי מתווה האוצר לא זכאים כלל לפיצוי. כץ טוען כי ל־180 אלף העובדים בענף אין מענה במתווה האוצר.

מלבד זאת בתי המלון אינם פנויים לקלוט תיירים מאחר שהם מלאים במפונים. המלונות קיבלו עד כה 50 מיליון שקל כמקדמה (25%) לאירוח המפונים, וכץ מעריך שבתוך כחודש יתקבל מלוא התשלום. כץ אחראי לקשר בין המדינה למפונים, ולדבריו כבר בתחילת השבוע יהיו בידי המדינה רשימות מסודרות של המפונים בכל בית מלון, לאחר שמבקר המדינה מצא שאין רשימות כאלה. העובדה שמלונות מלאים במפונים מקשה גם היא על תיירות נכנסת, אולם בימים הקרובים משפחות שמקבלות פיצוי כספי במקום מגורים במלון יעדיפו לחזור לביתן או לשכור דירות.

מטעמו של השר כץ נמסר: "למיטב ידיעתנו, אין אות קין על אנשי ליכוד או עובדי התעשייה האווירית. כל מינוי של שר התיירות כץ נעשה כשפוטנציאל התרומה למדינה בראש סדר העדיפויות. השר כץ היה השר היחיד שקיצץ במשרות ולא להיפך. כך למשל, בתקופתו כשר רווחה הוא צמצם את מספר החברים במועצת הביטוח הלאומי מ-56 ל-19 בלבד".