עשרות בעלי קרקע במתחם גלילות קיבלו דרישת תשלום ממשרד עו"ד שלא שכרו את שירותיו

בעלי קרקע במתחם פי גלילות הופתעו לטענתם לקבל בימים האחרונים מכתב ממשרד עו"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, לפיו, לאור הצלחתו לייצג חלק מבעלי הקרקע במתחם כדי להפחית שכר ניהול, שנתבקש על ידי מנהלים מיוחדים מטעם ביהמ"ש לקידום המתחם - הם נדרשים לשלם למשרד.

הדרישה של משרד עוה"ד נשלחה לעשרות אנשים פרטיים שנטען כי אינם לקוחות של המשרד, שמייצג כ-60 בעלי קרקעות מתוך כ-300 בעלי קרקעות. לטענת המשרד, בעלי הקרקעות שאינם לקוחותיו, נהנו מהצלחתו להפחית את שכר המנהלים המיוחדים בשיעור ניכר וחסכו כספים רבים.

יש לשער כי המחלוקת הנוכחית תגיע לפתחו של בית המשפט בקרוב, שהרי המשרד צפוי לתבוע מי שלא ישלם. במשרד טוענים כי חסכו לבעלי קרקעות פרטיים מאות אלפי שקלים לאדם מבלי שנדרשו לעשות דבר. עוד נטען כי במשך 15 שנה המשרד עבד ומימן את ההליך וכי אותו בעל קרקע שישב על הגדר הוא נהנה. אומנם, נטען, זה נוח להיות "טרמפיסט", אולם לטענת המשרד מדובר במצב לא תקין ולא סביר."האנשים האלה ידעו שההליך קיים וישבו והמתינו לפסק הדין כי ידעו שהם הולכים להרוויח מכך. מדוע הם ישבו 15 שנה ולא שילמו למנהלים המיוחדים מה שנקבע? כי הם בנו על זה שנביא להם תוצאה. בהתנהגות שלהם הם מינו אותנו כעורכי הדין שלהם", ציין בכיר במשרד.

פרשת מתחם פי גלילות החלה ב-1980 כאשר עו"ד משה שוב ז"ל וד"ר יוסף שגב מונו על ידי בית משפט למנהלים מיוחדים במסגרת הליך פירוק שיתוף במתחם שגודלו מעל ל-600 דונם בפי גלילות.

באחד המקרים שהגיעו למערכת, מספר בנו של אחד מבעלי הקרקע באזור פי גלילות כי אביו קיבל לפני מספר ימים דרישת תשלום מהמשרד בסך של 150 אלף שקל: "אבא שלי בן 82. קיבלנו את המכתב שבוע שעבר והוא לא ישן בלילה. אנחנו לא לקחנו אותם. מישהו אחר לקח אותם בלי קשר אלינו. מי שלקח אותם כעורכי דין שישלם להם, לנו יש עורך דין אחר. נגיד שיש עורך דין שפועל ומביא להטבה לכל עם ישראל אז מה כל אזרחי ישראל ישלמו לו? לא. ביום בהיר אחד מקבלים מכתב. אבא שלי בן 82 אומר לי מה הם רוצים, אני לא יודע מה זה. בסוף המכתב יש חשבון עיסקה עם מספר חשבון ומבקשים שנשלם 150 אלף שקל. אבא שלי אמר לי מהיכן אני אשלם 150 אלף שקל? הוא מאוד נלחץ מזה. לא דיברו איתנו. אנחנו לא מכירים אתכם בכלל. אבא שלי לא לקוח של המשרד, לא חתם על כלום". מנגד, טוען משרד עורכי הדין בהקשר זה כי "אלמלא פעולת המשרד היה עליו לשלם למנהלים למעלה מ- 800 אלף שקל".

במסגרת אחד המכתבים אשר נשלח לבעל קרקע אחר, נכתב במכתב רשמי של פירמת עו"ד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון, כי הוא נדרש לשלם סכום של עשרות אלפי שקלים (הסכום המדויק שמור במערכת -ל.ד). בין השאר נכתב: "לאורך שנים רבות ועד לאחרונה משרדנו ייצג בעלים פרטיים בחלקה 3 במתחם פי גלילות במחלוקת שנתגלעה בין הבעלים לבין עורכי הדין משה שוב ז"ל וד"ר יוסף שגב, בעניין שכרם של עורכי הדין שוב ז"ל ושגב, אשר מונו בשנות ה-80 של המאה הקודמת כמנהלים מיוחדים של המקרקעין".

במכתב מצוין כי תחילתו של ההליך המשפטי בשנת 2007, עת הגישו עוה"ד שגב ושוב לבית משפט השלום בתל אביב בקשה לפסיקת שכרם בשיעור של 8% בתוספת מע"מ מזכויות הבעלים במקרקעין. "עוה"ד שגב ושוב טענו בבקשה, כי החל משנת 1994 ועד לשנת 2007, הם יזמו והובילו מהלכים לתכנון והשבחת המקרקעין, ופעלו לשינוי ייעודם והפשרתם לבנייה. בחודש ספטמבר 2009 ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב פסק דין שקבע, כי עוה"ד שגב ושוב זכאים לשכר בשיעור של 8% בתוספת מע"מ מזכויות הבעלים הפרטיים במקרקעין".

עוד מצויין במכתב כי "בעקבות פסק הדין הראשון, שפורסם ברבים, חברו יחדיו חלק מהבעלים הפרטיים לשם שכירת שירותי משרדנו על מנת שנפעל מיידית בשם הבעלים הפרטיים לביטול פסק הדין הראשון, וכן על מנת לייצג את הבעלים הפרטיים בהליכים המשפטיים לקביעת שכרם של עוה"ד שגב ושוב. נרתמנו מיד, ובתוך פרק זמן קצר הגשנו בקשה דחופה לבית המשפט השלום לביטול פסק הדין הראשון. בין השאר, טענו כי השכר שנקבע בפסק הדין הראשון הינו מופקע ואינו תואם את היקף העבודה שלכאורה ביצעו עוה"ד שגב ושוב. מאמצינו נשאו פרי ופסק הדין הראשון בוטל".

עוד נכתב במכתב כי "מאותה עת ועד לאחרונה, במשך כ-15 שנים, משרדנו ניהל בשם הבעלים הפרטיים הליך משפטי פומבי, שפרסומים אודותיו הופצו מעת לעת ברבים, לשם קביעת שכר עוה"ד שגב ושוב, על כל ערכאותיו וגלגוליו הרבים, עד לסיומו המוצלח לאחרונה, בפסק דין חלוט (סופי-ל.ד) של בית המשפט העליון. בפסיקת בית המשפט העליון מה-12 ביולי 2022 (אשר הותירה על כנה את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי) הועמד בסופו של דבר שכר עוה"ד שגב ושוב על שיעור של 1 אחוז בתוספת מע"מ מזכויות הבעלים הפרטיים במקרקעין, חלף השכר בשיעור של 8% בתוספת מע"מ שנפסק לזכותם בראשית הדרך במסגרת פסק הדין הראשון. פעולותינו הביאו לחיסכון עצום וקונקרטי – בשיעור 7 אחוז בתוספת מע"מ משווי הזכויות במקרקעין, וזאת ביחס לכל אחד מהבעלים הפרטיים".

במסגרת המכתב מציין משרד עו"ד כי "הואיל ואין ספק שצמחה לכל אחד מהבעלים הפרטיים (כולל אתכם) הטבה כספית משמעותית ומהותית כתוצאה ישירה מפעולותינו ומאמצינו, הרי שעל פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, המושתתים, בין היתר, על שיקולי צדק והגינות, משרדנו זכאי מכם לשכר בגין ההטבה הכספית המהותית לה זכיתם בזכותנו. לאורך כל הדרך, פעולותינו המשפטיות וטיפולנו המסור, שירתו את האינטרסים המשותפים של כל בעלי הקרקע הפרטיים, הטיבו עם כולכם ובזכות כך זכיתם לחיסכון כספי משמעותי וקונקרטי. לפיכך, אנו פונים אליכם בדרישה לתשלום שכרנו הראוי בגין טובת ההנאה שנצמחה לכם בזכות פועלנו...".

למעשה, השאלה היא האם יכולה להישמע מטעם משרד עו"ד טענה משפטית שהפעולה המבורכת שאותו משרד ביצע - שהביאה להפחתה ניכרת בשכר הטירחה והטיבה עם כלל בעלי הקרקעות הפרטיים - מאפשרת למשרד לדרוש כסף גם ממי שעל פניו לא שכר את שירותיהם?

עו"ד יאיר בן-דוד, לשעבר מנכ"ל לשכת עורכי הדין, המתמחה באתיקה מקצועית ושכ"ט עורכי דין , הביע תמיהה על דרישתו של משרד עו"ד, שלדבריו חורגת מגבולות המקובל. "קשה להבין כיצד אפשר לטעון לייצוג משפטי בדיעבד, לגבי מי שלא היה צד לו מלכתחילה, לא חתם על ייפוי כוח לעוה"ד ולא התחייב כלפיהם בהסכם לתשלום שכ"ט. העובדה שעוה"ד עשו עבודה טובה והגיע לתוצאה שמיטיבה גם עם אלה שלא נתנו להם מנדט לפעול בשמם, אינה מקנה זכות לתבוע מהם שכ"ט, ובוודאי שאינה עילה לתביעה נגדם על בסיס "עשיית עושר ולא במשפט" כפי שנטען במכתבם של עוה"ד. אין זה מקרה ראשון, ולבטח לא האחרון, שבו פעולה של עו"ד בשם לקוח או קבוצת לקוחות מיטיבה גם עם אחרים שלא התקיימו עימם יחסי עו"ד- לקוח, אך זהו חלק מהחיים המקצועיים של עוה"ד".

ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון נמסר בתגובה: "במשך כ-15 שנים ניהל המשרד הליך פומבי בערכאות שונות בשם בעלי הקרקע. כתוצאה ישירה מפעולות המשרד ומאמציו, נהנה בסופו של דבר כל אחד מהבעלים מהטבה כספית בסכומי עתק. לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט, המבוססים על שיקולי צדק והגינות בסיסית, זכאי המשרד לשכר הוגן, שעומד על סכום קטן ביחס לרווח העצום שצמח לבעלים בזכותנו באופן דומה למקובל ביחס למייצגים בתובענות ייצוגיות. דרישת השכר מופנית לקבוצה קונקרטית של בעלי זכויות, שנמנעה ליטול חלק בהליכים המשפטיים, מתוך ידיעה ברורה שתוצאת ההליך תחול גם עליהם והם ייהנו ממנה גם אם לא ישתתפו במימון ההליכים. מדובר בהתנהלות המוכרת כ"טרמפיסטיות" (FREE RIDER), תופעה שבתי המשפט רואים בה כהתנהגות אופורטוניסטית וחסרת תום לב. גורמים אלה לא מיהרו לשלם למנהלים המיוחדים את השכר העצום שדרשו, אלא בחרו לשבת על הגדר למרות שדבר ניהול ההליכים פורסם על פי הוראת בית המשפט והיה ידוע היטב לבעלי הקרקעות. הם לא נטלו לעצמם ייצוג נפרד אלא סמכו על טיפולנו רב השנים והם נהנים כעת מפירות עמלנו. ככל שיידרש יינקטו על ידינו הליכים משפטיים בעניין".