תקדים משפטי דרמטי - גיורים פרטיים בישראל

בשנת 2016 בית המשפט העליון קבע את הלכת רגצ'ובה, לפיה יש להכיר בגיורים פרטיים הנערכים בישראל לצורך קבלת מעמד אזרחות לפי חוק השבות. עד הלכה זו, משרד הפנים הכיר רק בגיורים ממלכתיים, מסלול שהיה פתוח כמעט רק בפני תושבי קבע או אזרחים ישראלים. בית המשפט קבע אז שני תנאים להכרה בגיור פרטי: המתגייר החזיק באשרה כדין בעת הגיור, וכן שהגיור נעשה בבית דין מוכר בישראל, קרי על ידי גוף דתי השייך לקהילה יהודית מוכרת וערך את הגיור בהתאם לאמות המידה הנוהגות. בכך, ציין בית המשפט, ניתן יהיה להפיג החשש מפני ניצול לרעה של הליך הגיור.

למרות שחלפו שש שנים מאז הפסיקה, משרד הפנים נמנע מקיומה ודחה בקשות להכרה בגיורים פרטיים בדרכים יצירתיות וחמקמקות. לאחרונה, הנימוק המרכזי של משרד הפנים היה כי אין ביכולתו להכיר בגיורים פרטיים כיוון שטרם קבע קריטריונים להגדרת קהילה יהודית מוכרת ועל כן הוא אינו יכול ליישם את הפסיקה.

כך יצר משרד הפנים מונופול של בתי הדין הממלכתיים, ומנע מקבוצה רחבה של יהודים מתגיירים שהגיור הממלכתי חסום בפניהם, להיות מוכרים כמתגיירים לצורך מעמד בישראל מכוח חוק השבות.

עו"ד תומר ורשה | צילום: יח"צ

משרדנו תקף את מחדלי רשות האוכלוסין בעתירות מנהליות, ובפסק דין עדכני קבע בית המשפט המחוזי כי משרד הפנים התנהל באופן פסול וחייבו להכיר בשני גיורים פרטיים שנערכו בבתי דין שונים בישראל ולהעניק למתגיירות שם מעמד מכוח חוק השבות. בית המשפט פסק כי מחדלי הרשות ייזקפו לחובתו וכי לא ניתן לפגוע בזכותו של מי שנתגייר כדין וזכאי למעמד. פסק הדין סלל דרך ברורה להכרה מיידית בגיור פרטי שנערך כדין בישראל והוא מהווה בשורה גדולה לאזרחים זרים רבים שמבקשים להצטרף לעם היהודי.

מאת עו"ד תומר ורשה, בעל המשרד, תומר ורשה – עורכי דין

d&b – לדעת להחליט