האם כוחם של יבואני הרכב הישירים מתחיל להיחלש?

האם יבואני הרכב הישירים מתחילים להיחלש? שורה של אירועים רגולטוריים שהתרחשו בחודשים האחרונים מצביעה על כמה מהלכים מעניינים שמתרחשים לראשונה זה שנים – תהליכים אשר מוציאים מידי יבואני הרכב לא מעט כוח וסמכות.

מטבע הדברים, תגובתם של יבואני הרכב למהלכים כאלה נעה בין "לא אכפת לנו" ובין "עולם כמנהגו נוהג" אך במבחן המציאות, מדובר בתהליכים בעיתיים לאור האקלים הנוכחי שנוצר בענף הרכב הישראלי, בו נדמה שהלקוחות חדלו בחודש שעבר מלהגיע אל אולמות התצוגה.

ראשית, המהלך בעל ה"נראות" המשמעותית ביותר, גם אם זה אינו משפיע על הציבור הרחב, היא הודעתה של מדינת ישראל, שבקרוב תעוגן בחקיקה, לפיה מדינת ישראל תוכל לייבא בעצמה מכוניות. מהלך זה אינו חדש. מינהל הרכב הממשלתי פועל זה שנים כדי לייבא מכוניות לישראל באופן עצמאי ונפרד מיבואני הרכב ותמיד הוא התקבל על ידי יבואני הרכב כסוג של איום שאליו לא צריך להתייחס, מעין אקדח טעון שהונח על השולחן כדי לקבל מחירים יותר טובים מיבואני הרכב. אבל הפעם לא מדובר בחלופות מכתבים פנימיות, אלא בהליך חקיקתי שמיועד לאפשר למדינה לרכוש את המכוניות שלה לבדה. בל נטעה: צי הרכב של מדינת ישראל אינו ענק.

לפי דו"ח מבקר המדינה מדובר בכחמשת אלפים מכוניות, צי של חברת ליסינג בינונית. אבל לא הגודל משנה אלא הנימוק: בכירים במשרד האוצר, שיודע כמה יבואני הרכב מרוויחים, ציינו כבר בעבר שהם מבינים שחיסול המתווך, כלומר יבואני הרכב, יניב להם הוזלות בגובה עשרות אחוזים ממחירי המכוניות. מדובר במסר בעייתי מאוד ליבואני הרכב, שהאוצר מקבל את כספי המסים שהם גובים בעקיפין עבור מדינת ישראל. כמובן, משרד האוצר יצטרך למצוא דרך לייבא את המכוניות לישראל: לו אין אוניות או חברות שינוע ושילוח, אבל יש לו את ניסיונן של לא מעט מדינות שמייבאות את המכוניות הממשלתיות שלהן באופן עצמאי. למעשה, כיום יש יצרני רכב, למשל ג'נרל מוטורס, שיש להם חטיבות שמתמחות במכירה של מכוניות לציי רכב ממשלתיים.

יבואני הרכב מתייחסים למצב הזה במשיכת כתף. צי הרכב הממשלתי הוא בעייתי. אלפי מכוניות שנוסעות ללא הפסקה, נהגים שכל אחד מהם מקורב לרגולטור ולא אוהבים קלקולים ובעיות, הכול נכון – אבל בהתחשב במצב הנוכחי שאליו שוק הרכב הישראלי צועד, בו הלקוחות כבר לא מתנפלים על הסוכנויות, עסקאות בהיקף של אלפי מכוניות כנראה כבר לא ישובו השנה – ואולי גם לא בשנה הבאה. ואז ליבואני הרכב תהיה סיבה אמיתית לדאוג.

שינוי נוסף שעבר יחסית מתחת לרדאר אבל הוא חשוב מאין כמוהו, נוגע להחלשת כוחם של יבואני הרכב במוסך. גם כאן – מדובר במהלך שאינו תאורטי ואינו רחוק, הוא כבר בדרך להיות מעוגן בחקיקה. מטרתו היא לנתק את הקשרים שבין יבואני הרכב למוסכים המורשים שלהם. כיום פועלים בישראל שלושה סוגים של מוסכים: מוסך מורשה של יבואן הרכב, כלומר כזה שנמצא בקשר עם היבואן, נושא את הלוגו שלו, מקבל מהיבואן את הספרות המקצועית וכיוצא בזאת. מוסך מומחה, כלומר מוסך שהוא מומחה לרכב מסוים אבל לא שייך לרשת של יבואן רכב – ומוסך כללי, כלומר מוסך שיש לו תעודה של משרד התחבורה לביצוע עבודות מכונאות אבל הוא לא מטפל באופן מובהק באף יצרן רכב.

כעת, במשרד התחבורה פועלים כדי להחליש באופן ספציפי את המוסכים המורשים של יבואני הרכב באמצעות תקנות שלמעשה משוות בין מעמדו של מוסך מורשה מטעם היבואן ובין כל יתר המוסכים. לפי לשון התקנות החדשות מוסכים של יבואני הרכב לא יוכלו, לפחות לא ברמת העיקרון, להיות יותר מפוארים ממוסכים של מי שאינם יבואני הרכב, או כפי שהתקנות של משרד התחבורה קובעות: "לא ליצור חסמי כניסה גבוהים שאין להם הצדקה עניינית או מקצועית". כלומר תנאי ההתקשרות בין יבואני הרכב ובין המוסכים שלהם יהיו חייבות להיות זהות לאלה שמקובלות באיחוד האירופי.

בנוסף, תנאי ההתקשרות בין היבואן והמוסך שלו יהיו חייבים להתפרסם בפומבי. או בשפה אחרת: אם במוסך יש קפה יקר על חשבון הלקוחות, כעת הלקוחות ידעו. בנוסף, התקנות החדשות גם מנתקות באופן מסוים את הקשר בין יבואני הרכב ובין המוסכים שלהם כאשר לדוגמה יבואן לא יוכל לדרוש יותר מהמוסך שלו לדעת כמה חלקי חילוף יש לו במלאי, מה שאמור למנוע מצב שבו מוסך לא יקבל חלקי חילוף מסוימים, או יקבל אותם, לפחות ברמה התאורטית, בהוזלה, בגלל שיש ליבואן צורך למכור חלקים מסוימים על חשבון חלקים אחרים שהצטברו למוסכניק במלאי.

תקנה זו משמעותית עבור יבואני הרכב, שכיום רובם מתהדרים במוסכים שחלקם הוקמו בהשקעה של מיליוני דולרים ומיועדים בין היתר למשוך את לקוחות היבואן, לשכנע אותם שהמוסך המורשה של יבואן הרכב הוא המוסך שצריך לטפל בו. כעת, לפחות ברמה התאורטית, חלק מהמרכיב הפסיכולוגי של הקשר שבין היבואן והמוסך שלו - ינוטרל.

לצד אלה התרחש ממש לפני כשבוע עוד אירוע בעל חשיבות גבוהה לשוק הרכב הישראלי: ועדת הכלכלה אישרה בהוראת שעה מהלך שבמסגרתו מכוניות מיבוא מקביל שמיוצרות במדינות מסוימות יזכו להפחתת מס קנייה. המהלך האמור מיועד להשוות בין יבואני הרכב הישירים ובין יבואני הרכב העקיפים, באופן שיאפשר ליבואנים העקיפים ליהנות מהסכמי הסחר שיש למדינת ישראל עם מדינות מסוימות בדיוק כפי שיבואני הרכב הישירים נהנים. כיום פעילים בישראל שלושה סוגים של יבואן רכב: היבואן הישיר, כלומר יבואני הרכב הוותיקים, שרוכש מכונית ישר מיצרן הרכב, היבואן העקיף, אשר רוכש את המכוניות מסוכן, או "דילר" של יצרן הרכב בחוץ לארץ ויבואן זעיר, אשר מייבא עד 20 מכוניות בשנה. בשנים האחרונות נוצר מצב שבמסגרתו יבואני הרכב הוותיקים נהנו ממצב שמעוגן בחוק, שבמסגרתו יבואן עקיף של רכב לא נהנה מהפחתות המכס שמקבל יבואן ישיר.

השיטה פועלת כך: כיום יש לא מעט מדינות שלישראל יש עמן הסכמי סחר. במסגרתם מכוניות שמגיעות ממדינות אלה זוכות להפחתת מכס בסך של 7%. השיטה לקבלת הפחתת המכס היא פשוטה ליבואן ישיר אבל לא פשוטה בכלל ליבואן מקביל (כלומר יבואן עקיף). כך, במסגרת ההסכמים שבין ישראל ומדינות אלה (רוב מדינות האיחוד האירופי, דרום קוריאה, ארה"ב) מספק יצרן הרכב את האישור המתאים לגבי מדינת היצור של הרכב - ואם מדובר במדינה שלישראל יש עמה הסכם סחר, אזי המכס אכן מקוצץ. אבל כאשר מדובר ביבואן רכב ישיר שעובד ישירות מול יצרן רכב, מדובר בפרקטיקה פשוטה, מכיוון שיצרני הרכב הם המקור של הרכב. לעומת זאת, רכב ביבוא מקביל מגיע מסוכן, דילר, שצריך לפנות ליצרן הרכב ולקבל את הטפסים.

יש "דילרים" שחוששים לעשות זאת כדי שיצרן הרכב לא יגלה שהמכוניות מיועדות לישראל, יש "דילרים" שאינם מסוגלים לעשות זאת מסיבות טכניות. כעת לפי הוראת השעה יבואני הרכב פשוט יספקו לרשות המסים רשימה של המכוניות שהם מייבאים ארצה – ואם מדובר במכונית שמיובאת ארצה ומקבלת את ההטבה, אזי גם מכונית ביבוא מקביל תקבל את ההטבה. כמובן: מדובר בהצעה שבאופן מסוים חונקת את התחרות בשוק בגלל שהיבוא המקביל מבוסס לעתים על היצע של דגמים שדווקא ליבואני הרכב אין במלאי. אבל לפחות בכל הקשור במכוניות שכן מיובאות על ידי היבואנים הותיקים - התחרות כעת עולה שלב. האם המהלך הזה יגרום להוזלות של המכוניות? התשובה שלילית ויש לכך סיבות מגוונות, כנראה שההפרש שנובע מהימצאן של התעודות שמקנות את הטבת המכס יתגלגל בכל מקרה לכיסו של היבואן, גם אם הוא מקביל, אבל לפחות יש תרומה לתחרות שתתבטא לא דווקא בהורדות מחיר "רשמיות" אלא דווקא במבצעי הנחות והוזלות ביבוא המקביל שעד כה היו חסרים בשוק הישראלי.