חוק מילצ'ן: רוח גבית לביטול חובת הדיווח לתושבים חוזרים - והשארת הפטור ממס

פרסומים על עדכוני חקיקה הנוגעים למיסוי מביאים מבול של פניות מעורכי דין ואנשי יחסי הציבור שלהם המבקשים להתייחס לחקיקה. אך מרבית ההתייחסויות צפויות מראש: התנגדויות לכל הצעה קונקרטית להגדלת בסיס המס או להעמקת גביית המס מחד, וקריאה למבצעי מס, והצהרות כלליות על מלחמה בהון השחור וביטול פטורים, ללא התחייבות למהלך קונקרטי מאידך.

לכן היה מפתיע לגלות כי מהתגובות של מרבית עורכי הדין לחשיפת "כלכליסט" על כך שבאוצר עמלים לבטל במהירות את הפטור מדיווח על הכנסות לתושבים חוזרים ולעולים חדשים ("חוק מילצ'ן"), נשבה רוח אחרת. כך לדוגמה עו"ד פיני רובין, שהיה הרוח האזרחית החיה ביצירת הפטור ממס בשנת 2008, לצד מנהל רשות המסים דאז יהודה נסרדישי, אמר ל"כלכליסט" כי "אני לא חושב שביטול הסודיות מקלקל את התמריצים לבוא לפה. אותם עשירי עולם שהייתי שמח שיבואו לישראל, הם לא כאלו שיש להם כספים בלתי חוקיים, הם כאלו שכספם לבן ובאיזשהו מקום בעולם מדווח, זאת כל עוד נשמר הפטור ממס ל־10 שנים".

רובין אף הסביר כי "אני אומר ללקוחות שלי לדווח כבר בתקופת הפטור מדיווח, אני חסיד גדול של שקיפות אמיתית, זה יוצר יתרון. מי שמסתיר תמיד חשוד. ושנית, אם אתה מתחיל לדווח רק אחרי עשר שנים, מתחילים לשאול: מאיפה יודעים שזה הכל שלך?". רובין אף אמר יותר מכך: "העובדה שמבטלים רק את הפטור מדיווח ולא את הפטור ממס, עשויה אפילו לחזק את הפטור ממס ולהוכיח שהוא קבוע".

בין פטור מדיווח לפטור ממס

רובין לא לבד, גם עורכי דין אחרים בעולמות המיסוי הבינלאומי העבירו ל"כלכליסט" תגובות דומות. "ההשלכות השליליות של הפטור מדיווח והאיום על כניסה לרשימה שחורה של האיחוד האירופי מביאים לכך שיש לבטל את הפטור מדיווח. אבל לוודא שהחוק לא יפגע בפטור ממס. פטור חשוב ומעודד עלייה וחזרה לישראל בייחוד בתקופה מאתגרת זו", אמרה עו"ד רחלי גוז־לביא ממשרד עמית פולק מטלון. אגב, יש להבהיר, כי אם המטרה היא לעודד עלייה דווקא בשנה הקרובה, הרי שקבלת החלטה כיום שהטבת המס תתבטל בעוד שנה או שנתיים, תגביר את קצב העלייה בשנה הקרובה.

כך גם עו"ד אופיר לוי ממשרד ארנון תדמור־לוי, שהיה בכיר ברשות המסים, אמר כי "לא מתרשם שביטול הפטור מדיווח יגרום למי שמתכנן לעלות לישראל להימנע מלעשות זאת". יישור הקו הזה עם כוונת האוצר לבטל את הפטור מדיווח מלמד כי נכון לנקודת זמן זו, החשיבות הרבה היא דווקא לפטור ממסים שניתן לעולים חדשים. ואילו לגבי הדיווח, ישנה הבנה כי המצב לא יכול להימשך.

ביקורת חריפה על הפטור

צריך להזכיר כי הפטור הגורף שמוענק ממסים לעולים חדשים ותושבים חוזרים עבר בכנסת בשנת 2008 בקידום של רשות המסים והאוצר. הצידוק המרכזי להטבת מס מפליגה זו היה כי מהלך כזה יעודד עלייה. מנכ"ל המשרד דאז ארז חלפון העריך שהעלייה תעלה ב־30% בגין המהלך. אך השפעת המהלך לא נבדקה. בזמן אמת, המתנגדים לחוק היו משרד המשפטים והייעוץ המשפטי לכנסת, שהתנגדו לעצם הפטור ממס שכן הם ראו בו פגיעה חריפה בשוויון.

מעניין במיוחד לציין כי גם משרד מבקר המדינה החליט באופן חריג להביע את עמדתו ולהתנגד והביע חשש עיקרי דווקא מביטול חובת הדיווח של העולה החדש. גם ב־2014 הוציא המבקר דו"ח חריף הקורא לביטול "הפטור מדיווח על הכנסות".

"הפחדות סרק של הרשות"

עם זאת, היו מספר עורכי דין שהגיבו כי לטענתם אין למהר לבטל את הפטור מדיווח על ההכנסות. כך לדוגמה עו"ד ורו"ח מאורי עמפלי, שהיה חבר מטעם לשכת רואי חשבון בוועדה למיסוי בינלאומי שהמליצה לבטל את הפטור מדיווח, אך תמך בעמדת המיעוט של לשכת עורכי הדין שסברה כי אין לבטל את הפטור מדיווח. בשיחה עם "כלכליסט" אמר עמפלי כי "ישראל היא לא המדינה היחידה עם פטורים כעת, יש גם בשוויץ, קפריסין, מלטה ואנגליה פטורים דומים. מסופקני אם כל אותן מדינות ייכנסו לרשימה שחורה כלשהי. זה מהלך ממוחזר, רשות המסים נתלית באילנות גבוהים כדי לתרץ את המהלך וזו הפחדת סרק". עמפלי טען כי "זו תקופה שבה ישראל משוועת לכסף זר", ותהה אם "זה הזמן לגדוע את הכניסה לארץ של בעלי הון?".

אלא שכאמור, אם יש מטרת מדיניות להביא בעלי הון לישראל דווקא בעת הזו, הרי שביטול הפטור בעוד שנה וחצי (המהלך ייכנס לתוקף ביוני 2025) יעודד עלייה מהירה לישראל עד לתקופה הזו. עמפלי גם הביע חשש כי ביטול הפטור מדיווח יביא לביטול הפטור ממס בדרכים כאלו ואחרות.

גם עו"ד אופיר לוי הביע חשש כי ביטול הפטור מדיווח יביא לכך שהרשות תפעיל "מאמצים קיצוניים" לתרגם את הדיווחים לגביית מס באמצעות איתגור עמדות המס של העולים החדשים. ולכן לדעתו "צריכה להיות מדיניות ברורה של הנהלת הרשות שתתוקשר לדרגי השטח לגבי קריטריונים להפעלת סמכותם בתבונה ובמידתיות".

בהקשר זה יש לציין כי בתזכיר החוק הודגש כי ברשות המסים יש כוונה להקל ככל הניתן את הדיווחים שיתחייבו בהם העולים החדשים. כמו כן, עורכי הדין רובין וגוז־לביא, הדגישו את הצורך בכך שביטול הפטור מדיווח לא יחול רטרואקטיבית. כלומר, מי שעלה ב־2024 ונהנה מפטור הדיווח עד 2034, ייהנה ממנו גם אחרי כניסת החוק לתוקף. יודגש, כי זו גם העמדה העקרונית של הממשלה, וגם נוסח החוק הנוכחי.

לסיום נציין כי הלשכות המקצועיות הרשמיות, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, ולשכת יועצי המס, טרם העבירו תגובה רשמית לתזכיר החוק.