עוד לפני המלחמה: הנזקים הלימודיים של דור הקורונה כבדים

מערכת החינוך ברוב הארץ לא תחזור לשגרת לימודים עוד מספר שבועות לפחות. זה המסר שהעביר אתמול שר החינוך יואב קיש בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שדנה בהערכת המערכת למלחמה. קיש הבהיר שהמטרה היא להיכנס לשגרת חירום וזו כוללת בעיקר תמיכה נפשית וחברתית ופחות למידה. עברו חודש וחצי מתחילת שנת הלימודים אבל מדובר בעיקר בחגים, כך שהיא בעצם כמעט שלא התחילה. בפועל שנת הלימודים תחל, במקרה הטוב, במהלך נובמבר.

ברוב הארץ יש בשלב זה פעילות מקוונת מוגבלת ואיש אינו מתיימר לייצר למידה משמעותית. זה לא בהכרח עניין של מחדל. כשמערכת הולכת ממשבר למשבר לא תמיד יש פתרון. בניגוד לסבבים קודמים, בינתיים גם הצפון נחשב מסוכן. "אנחנו לא רוצים לייצר מצב של הפתעה בצפון כשאין אפשרות להגיע למיגון", אמר קיש.

המשמעות היא שהלימודים שם יחזרו בהדרגה בהתאם לשיקול הדעת של הרשויות המקומיות, שיתבסס על רמת המיגון של מוסדות החינוך. זה אומר שגם במוסד ממוגן מאוד יוכלו ללמוד ברגע נתון רק חלק מהתלמידים. גם זה דורש לקיחת אחריות גדולה מאוד מצד מחלקת החינוך העירונית ומנהל בית הספר, והאווירה כרגע, בצדק, לא מעודדת לקיחת סיכונים. גם בבתי הספר שבסוף כן יקיימו בהם לימודים פיזיים חלקיים - לא ייצאו מזה הרבה לימודים סדירים.

הנה עוד כמה היבטים שממחישים את מורכבות המצב: אם בקורונה ובשביתות מורים החינוך המיוחד תמיד מוחרג, בינתיים אפילו הוא מושבת ברובו. "החלטתי לא לחייב חינוך מיוחד בשל הקושי. צריך לתת להם את הזמן. אם נגיע לאמצע שבוע הבא ולא ישתנה דבר, אז יהיה הזמן", אמר קיש. מצד אחד משרד החינוך הודיע אתמול שניתן להתחיל להפעיל מסגרות חינוך בלתי פורמלי בהתאם למפת פיקוד העורף, באותה נשימה הוא הודיע שהצהרונים ומסגרות יום לימודים ארוך יישארו סגורים.

מדובר באותם תלמידים שעברו שנתיים קשות של לימודים בצל הקורונה עם סגרים ולימודים מרחוק וקפסולות. "דור שלם סופג טראומה על גבי טראומה" אמרת ראש מרכז מנור וסמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון של משרד החינוך לשעבר מיכל טביביאן מזרחי. "המצב מאוד קשה לדור שלם של ילדים. אני בטוחה שמצטבר חסך ורואים את זה במבחנים הארציים". בין היתר, ישראל חוותה כישלון קשה במבחן הקריאה PIRLS, שתוצאותיו פורסמו ביוני. היא מוקמה שלישית מהסוף בין המדינות המפותחות וכולן סבלו מהקורונה.

טביביאן מזרחי מצדיקה את המדיניות הזהירה מאוד של משרד החינוך בעניין לימודים פיזיים. "אני לא בטוחה שהמענה הוא שכולם יבואו לבית הספר", היא אומרת. היא מציעה שמשרד החינוך יעודד מנהלים להזמין קבוצות תלמידים קטנות ולייצר פעילות שלאינה הכרח לימודית. לדבריה, "הם איפשרו את זה אבל אנשים עוד חוששים ובצדק, גם ההורים וגם המנהלים והרשויות".

את הנזקים הצפויים לתלמידים מבטאת העובדה ששר החינוך קיש כבר הודיע שכל בחינות הבגרות השנה יידחו בחודש לפחות. אתמול הוא גם הבהיר שיהיו הקלות בכמות הבחינות כמו בתקופת הקורונה. אז, אגב, היה חשש שמוסדות ההשכלה הגבוהה יתייחסו לתעודות הבגרות של ימי המשבר כתעודות סוג ב' בשל ההקלות. עכשיו נראה שבדור הזה תעודות שלא יהיו בהן הקלות יהיו החריגות בנוף.

יו"ר מועצת התלמידים הארצית ספיר מוספי ביטאה את המצב בישיבת ועדת החינוך אתמול כשאמרה ש"הדור שלי הוא דור אבוד. הזום לא אפקטיבי ואנחנו לא במצב של למידה. משרד החינוך צריך להוציא הנחיות לכמה שפחות לימודים רגילים ויותר לימודים על המצב, ומענים רגשיים. לא מתמטיקה ואנגלית אלא התנדבות, כי זה הדבר היחיד שעושה לנו טוב". הבעיה היא כמובן שבסוף בשוק העבודה התלמידים יצטרכו גם מתמטיקה ואנגלית, והרבה ומהם.

אחת הבעיות הגדולות בתקופות של למידה מרחוק היא שהן מגבירות מאוד את הפערים החברתיים. היבט אחד של הבעיה הוא שרק הורים משכבות אוכלוסיה חזקות יכולים לארגן לילדים שלהם שיעורים פרטיים ושיעורים קבוצתיים. היבט שני הוא שלמשפחות משכבות חלשות יש פחות מחשבים, לעיתים קרובות אין פרטיות ללמידה ואיכות קו האינטרנט פחות טובה באופן משמעותי. ובמילים אחרות - בשכבות חזקות יש הרבה יותר למידה מרחוק.

הבעיה קשה במיוחד בכפרים הבלתי מוכרים בנגב. ח"כ יוסף עטאונה מחד"ש תע"ל, איש חינוך בעצמו, סיפר בישיבה שבכפרים הבלתי מוכרים יש 45 אלף ילדים שבימי שגרה מובאים בהסעות לבתי ספר ביישובי הקבע. עכשיו אין לימודים ובכפרים אין מיגון ואין תשתית ללמידה מרחוק. הוא קרא לחשיבה יצירתית על פתרונות, כמו למשל חלוקת חומרי לימודים. קיש בתגובה גייס אותו לצוותי החשיבה.

ראש תחום מדיניות חינוך במרכז טאוב נחום בלס סבור שאחת הסיבות העיקריות לקשיי מערכת החינוך עכשיו היא שלא יישמו את לקחי הקורונה. לדבריו, כבר אחרי הקורונה היה צריך להעביר חלק ממערכת הלימודים ללמידה קבועה מרחוק ואם זה היה קורה, "היה למערכת הרבה יותר קל להתארגן עכשיו". סביר להניח שאחרי המשבר המערכת, כרגיל, תתמקד בהשלמת חוסרים במקצועות החיוניים לשוק העבודה, כלומר מתמטיקה אנגלית ומדעים. אבל בלס סבור שזה צריך לעבוד הפוך: "צריך לתת דגש על מדעי הרוח והחברה כי כשהמלחמה הזאת תגמר השאלה היא איך נצא ממנה כעם ומדינה. התפקיד הראשון של המערכת יהיה לתת לילדים בסיס ערכי מוסרי שיאפשר לכולנו לחיות ביחד. נכון שעכשיו יש רוח של התגייסות והתלהבות למלחמה אבל השקיעה תבוא".