"הירידות מעוררות אצלנו תיאבון לבחון השקעות מעניינות"

העצבנות בשווקים שהחלה לפני כמה חודשים, רק מחריפה בעקבות ההבנה שמשבר האינפלציה עמוק יותר מכפי שנראה בתחילה - מה שיצריך תהליך ארוך יותר של העלאת ריבית, שעלול להכניס את כלכלות העולם למיתון. על רקע הצניחות בוול סטריט, בורסת תל אביב פתחה את השבוע בירידות חדות, אך אתמול נרשם יום חיובי למדי בגזרת המניות, כשמדדי ת"א־125 ות"א־35 עלו בכ־1.5%. ואולם, מתחילת השנה הניבו שני מדדי הדגל תשואה שלילית של 9.1% ו־7.8% בהתאמה. במקביל, הירידות הביאו את האג"ח הממשלתיות הקבועות לעשר שנים ומעלה להשלים ירידה של 20% מתחילת השנה, והתשואות עליהן חצו את הרף הפסיכולוגי של 3% - מה שגורר הפסדי הון לתיקי השקעות רבים והופך את המניות לפחות אטרקטיביות להשקעה.

"אנחנו אחרי תקופה של כמה שנים שבהן בנקים מרכזיים הכניסו לשווקים כמויות אדירות של כסף, ברכישת אג"ח עם שמירה על שיעור ריבית נמוך, ובכך יצרו למעשה את הרקע למה שאנחנו חווים כיום. זה כנראה היה קצת מעבר ליכולת השווקים לעכל. השווקים מאוד לא יציבים, וזה יימשך עד שהציבור יאמין ביכולת של קברניטי הכלכלה לייצב את האינפלציה ולהימנע מהמשך העלאת הריביות", כך אומר יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח, מהגופים המוסדיים הגדולים בשוק, המנהל נכסים בהיקף של כ־280 מיליארד שקל.

לדברי בן אסאייג, "בטווח הקצר־בינוני, הכל יכול לקרות בשווקים. העצבנות תימשך, והשוק יגיב ברגישות לכל נתון של אינפלציה וריבית שיתפרסם. גם אם ניכנס לשוק דובי, בהסתכלות של שנתיים־שלוש קדימה אני אופטימי, ומאמין שכבר עכשיו נוצרו הזדמנויות השקעה".

הוא מסביר כי כלי העלאת הריבית אפקטיבי מאוד, וההשפעה שלו על הכלכלה מהירה וחדה יותר מבעבר. "הריביות בשוק עדיין נמוכות. גם אם הן יעלו ל־2.5%, זו עדיין לא רמה גבוהה בראייה היסטורית, והיא אפילו שלילית במונחים ריאליים. אך ההשפעה של העלאת הריבית חזקה יותר מבעבר".

למה הכוונה?

"ניקח למשל את שוק המשכנתאות. לפני 30 שנה מרבית המשכנתא נלקחה בריבית קבועה צמודה למדד, ואילו כיום חלק גדול ממנה הוא בריבית משתנה, כך ששינוי בריבית משפיע בצורה הרבה יותר חדה ומהירה על תשלומי המשכנתא מאשר בעבר. זה לא רק במשקי בית, גם עסקים לוקחים הלוואות בריבית משתנה יותר מאשר היה נהוג בשנים עברו. לכן זו הסיבה שחוששים שהעלאות הריבית ייצרו כדור שלג שיוביל למיתון".

אז אם קיים חשש אמיתי ממיתון, מניין האופטימיות שבעוד שנתיים־שלוש המצב יהיה טוב יותר?

"הסיבה לכך היא שהדברים קורים מהר יותר בעולם, לטוב ולרע. הטכנולוגיה הקפיצה את היכולת להיחשף למידע, ואפשר לדעת בקלות על כל הזדמנות כלכלית שקיימת בקצה העולם. בנוסף, היכולת להעביר כספים הרבה יותר משופרת. לכן גם אם ניקלע למיתון ומשבר, נצא ממנו הרבה יותר מהר מאשר אם אירוע כזה היה תוקף אותנו לפני 30-20 שנה. זו הסיבה שאני אופטימי שגם אם ניקלע למצב כלכלי מורכב, הדברים יקרו מהר גם בכניסה אליו וגם ביציאה ממנו".

אתם כבר מגדילים השקעות?

"חד־משמעית כן. אנחנו קונים לא מעט, כי ההסתכלות שלנו היא השקעה לטווח ארוך. בתקופות של פאניקה הכל יורד, אבל יש דברים שצריכים לרדת יותר ופחות. נמנענו מלהגדיל חשיפה לשווקים ואפילו הקטנו אותה כשהשוק היה בשיא, אבל עכשיו אנחנו כבר מזהים הזדמנויות. למשל, יש אג"ח שנסחרות היום בתשואה של 7%-5%, וזו בהחלט תשואה מעניינת, אבל חייבים כמובן לבדוק אם החברה נמצאת במצב שהיא יכולה להחזיר את כל חובותיה".

מה לגבי ההייטק, האם הוא בדרך למשבר בעקבות נפילת המניות בענף?

"ההייטק תמיד היה סוג של רכבת הרים. לפעמים הרכבת למעלה מדי ולפעמים למטה מדי, ואני חושב שהיום היא מתחילה להיות למטה מדי. זה נכון שבמקרים מסוימים השווי של החברות היה מנופח ולא תאם את תזרים המזומנים והמכירות שלהן, ולכן הירידה החדה בשווי היא מוצדקת. מנגד, יש מקרים עם חברות שיש להן פוטנציאל הכנסות, ושם נוצרה הזדמנות השקעה ששווה לבחון אותה. אנחנו זהירים בהשקעות בהייטק, זה רכיב קטן בהשקעות שלנו, אבל התקופה האחרונה מעוררת אצלנו תיאבון לבחון השקעות מעניינות שנוצרו עם הירידות האחרונות בשוק ההון, אך צריך לעשות זאת במשורה ובשיקול דעת".

יש עוד סקטורים שנהפכו מעניינים?

"ההייטק חטף את הירידות החדות ביותר, ובו אנחנו מזהים את ההזדמנויות הטובות ביותר. בנוסף, הנדל"ן מתחיל לעניין שוב, אבל צריך לבחון היטב מה שיקרה לריבית, כי זה סקטור שחשוף מאוד לתנודות בריבית. אנרגיה ירוקה גם תחום מעניין, שנוצרו בו הזדמנויות אחרי הירידות האחרונות. גם תחום האנרגיה הקונבנציונלית נראה כמו חוף מבטחים שכדאי להיות בו, כי בסיס האנרגיה של העולם עדיין מגיע משם, למרות הנזק שפעילות זו גורמת לסביבה".

איך אתה רואה את מצבה של ישראל ביחס לעולם?

"ישראל במצב מצוין ביחס לעולם. היא נכנסה לתקופה הזאת בתנאים של עודף תקציבי, שלא הרבה משקים בעולם יכולים להתגאות בו. המשק גם מתאפיין בשיעור אבטלה נמוך - אצלנו, למשל, יש ביקוש לעובדים, ותקנים שאנחנו עדיין מחפשים למלא. הבעיה בישראל זה חוסר היציבות הפוליטית. היכולת לצאת במהירות מהמשבר תלוי ביכולת של הנגידים לנסוך אמון בציבור שהם יכולים לרסן את האינפלציה מבלי לבצע העלאות ריבית דרמטיות מדי, ובישראל חוסר היציבות הפוליטית לא עוזר לכך".

מדוע? מה הקשר?

"כדי לצאת בצורה חלקה מהמשבר הזה, צריך לא רק מנהיגות מוניטרית, אלא גם מנהיגות פיסקאלית. למשל, אם נראה פריצה בהסכמי השכר במשק הישראלי, זה עלול להגביר את התפרצות האינפלציה. החשש הוא שבשל המצב הפוליטי, נראה כאן כלכלת בחירות, שהפיתוי לעשות אותה גדל כשנמצאים בעודף תקציבי, כמו במצב כיום. כלכלת בחירות זה אף פעם לא דבר טוב, ובתקופה של אינפלציה, צריך להיזהר מכך במיוחד, שכן היא עלולה להיות דלק שיאיץ את התפרצות האינפלציה, ושר האוצר חייב לנהוג באחריות".

אופטימיות נוספת שואב בן אסאייג מהתנהגות המשקיעים בישראל עד כה: "אנחנו רואים בגרות יוצאת דופן. לא קיבלנו פניות חריגות לפדיונות, וגם לא שינויים בולטים במעבר בין מסלולים, בטח לא בכל הקשור להשקעות ארוכות טווח. אבל לא רק שם - תמיד האפיק הכי רגיש לפאניקה בשווקים הוא קרנות נאמנות, וגם שם לא ראינו פדיונות עצומים, כמו שראינו במשברים קודמים".

איך אתה מסביר את זה?

"אני חושב שמשבר הקורונה הכין אותנו למשבר הזה. המשקיעים ראו שהשווקים תיקנו מהר את הנפילות במשבר ההוא. אני מעריך שהפעם התיקון ייקח יותר זמן, אבל הקורונה לימדה אותנו לא לעשות פעולות פזיזות, כדי לא לפספס את התיקון. את הבגרות של המשקיעים בישראל רואים גם בכך שהירידות בשווקים כאן פחות חדות לעומת חו"ל. זה אמנם נובע גם מכך שהמצב הכלכלי כאן טוב יותר, אך גם מכך שהמשקיעים מגיבים יותר בבגרות".