מועצת הנפט תדון היום בהצעות לחיפוש גז בים, הירוקים זועמים

מועצת הנפט תתכנס היום (יום ה׳) לדון בנושא קידום ההליך התחרותי הרביעי לחיפושי גז ונפט בים. בארגוני הסביבה זועמים על ההחלטה לקיים את הדיון במתכונת "עסקים כרגיל" בזמן המלחמה, כאשר ההחלטות בנושא השנוי במחלוקת עשויות להיוותר הרחק מעין הציבור.

מטרת ההתכנסות של מועצת הנפט היא לבחון את ההצעות שהגישו חברות האנרגיה במסגרת ההליך התחרותי שהחל בדצמבר אשתקד ולהיערך לשלבים הבאים – הכרזה על הזוכים והתחלת תוכנית פיתוח. להליך הרביעי ניגשו ארבע קבוצות שונות המורכבות מתשע חברות בקשות לקבלת רישיונות לחיפושי גז ונפט במים הכלכליים של ישראל. בין החברות ישנן גם ענקיות נפט וגז בינלאומיות כמו BP הבריטית וכן ניו-מד הישראלית.

החברה להגנת הטבע וגרינפיס דרשו משר האנרגיה ישראל כץ ומועצת הנפט לדחות את הדיון. לטענתם, לא ראוי לקיים דיון בנושא שנוי במחלוקת שהשלכותיו עתידות ללוות את ישראל עשורים ארוכים קדימה, שעה שהציבור כולו שרוי במלחמה, ובהתמודדות עם הצער העמוק המלווה את המערכה הנוכחית.

החברה להגנת הטבע כתבה לכץ ולחברי המועצה: "נושא הרחבת קידוחי הגז בים התיכון שנוי במחלוקת ציבורית. השלכותיו על האקלים, הסביבה, והכלכלה בישראל הן אסטרטגיות, וילוו את מדינת ישראל למשך העשורים הבאים. לא זו העת לקדם במחשכים, במסגרת דיון שאינו פתוח לציבור, החלטה על נושא כה שנוי במחלוקת.

"מדובר על קידום תשתית אנרגטית שנועדה ליצוא, ולא לצרכי המשק, תוך הגברת הסיכונים הביטחוניים והאקלימיים של ישראל. אין שום דחיפות בקיום הדיון דווקא במצב מלחמה, בו חלקים נרחבים בציבור עסוקים באבל על הנופלים, בלחימה, בדאגה לגורל החטופים, בשיקום ובסיוע אזרחי וחברתי. המלצת המועצה הקודמת, בדבר קידום ההליך התחרותי הרביעי, התקבלה תוך התנגדות משמעותית של שלושה מחברי המועצה".

בגרינפיס ציינו כי עיתוי הדיון "תמוה ואף מקומם", וכי "ראוי לציין את מקבץ E במכרז, שמעבר לרגישות האקולוגית שלו, מהווה בשל מיקומו הגיאוגרפי (46 ק"מ מגבול עזה) סיכון ביטחוני ובטיחותי, שיש לשקול בכובד ראש בטרם קידום המכרז. קשה להבין את הלהיטות שבקביעת הדיון לזמן שבו ישראל מצויה במלחמה. החלטה זו היא סרת טעם במקרה הטוב, או שנועדה לקבוע 'עובדות בשטח' תוך ניצול המצב שנוצר במקרה הרע".

דיוני מועצת הנפט הם סגורים וחסויים. פרוטוקולים שלהם לא מתפרסמים, ולרוב לאחר פרק זמן ממושך מתפרסם סיכום דיון שפעמים רבות מרביתו מושחר. גם סדרי היום של המועצה אינם שקופים לציבור. ארגוני הסביבה אף טוענים כי בקשתם להופיע מול המועצה ולהציג את עמדתם נדחתה על הסף, למרות המשמעויות הסביבתיות כבדות המשקל של ההחלטה להרחיב את קידוחי הגז (או הנפט, אילו ימצא) בשטחה של ישראל.

הח"כים נעמה לזימי (עבודה) ומטי צרפתי הרכבי ויוראי להב הרצנו (יש עתיד) פנו אף הם לשר כץ ודרשו ממנו לדחות את הדיון. לדבריהם, "ממשלת החירום שקמה בימים האחרונים קבעה שלא תעסוק בכל עניין אחר מעבר למלחמה הקשה שאנו נמצאים בה. ישראל עסוקה באבל על יקריה, בגורל חטופיה, בלחימה ובסיוע לחברה האזרחית. זוהי לא העת לקיום דיון וקבלת החלטות בעלי השפעה עשורים קדימה".

נגד ההחלטה לצאת להרחבת חיפושי הגז הוגשו שתי עתירות לבג"ץ, על ידי גרינפיס והחברה להגנת הטבע. בשתי העתירות, התלויות ועומדות, נטען בין השאר כי קיימת סתירה מובנית בין פיתוח משק הגז במסגרת ההליך התחרותי הרביעי, לבין עמידה ביעדי הפחתת הפליטות אליהם התחייבה ישראל.

מדינות העולם מחויבות במסגרת הסכם פריז לפעול לבלימת ההתחממות הגלובלית, כך שלא תעלה על מעלה וחצי עד שתיים עד סוף המאה. לשם כך, נדרש צמצום של פליטות גזי החממה ביותר מ-40% עד סוף העשור הנוכחי. פחם, גז ונפט הם התורמים העיקריים לפליטות גזי חממה, ולכן צמצום הפליטות מחייב צמצום משמעותי של השימוש בהם.

לפי דו"ח של סוכנות האנרגיה הבינלאומית שפורסם שלשום (יום ג׳), הביקוש העולמי לדלקי מאובנים מזהמים (פחם, נפט וגז) אמור להגיע לשיאו עד שנת 2030, אך הפחתת השימוש בדלקים אשר מזהמים את האוויר ומחממים את האטמוספירה לא מתרחשת מהר מספיק כדי למנוע עליית טמפרטורה מעל לסף המעלה וחצי.

לפי הדו"ח, כדי לעמוד ביעדים שהציבו המדינות, יש לקצץ בחצי את ההשקעה בדלקי מאובנים. עם זאת, לפי יו"ר הסוכנות, ד״ר פתיח בירול, "המעבר לאנרגיה נקייה מתרחש ברחבי העולם והוא בלתי ניתן לעצירה. זו לא שאלה של 'אם', זה רק עניין של 'כמה מהר' - וכמה שיותר מוקדם כך ייטב לכולנו. טענות שנפט וגז מייצגים בחירות בטוחות לעתיד האנרגיה והאקלים של העולם, נראות חלשות מתמיד".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "מדובר על מיחזור טענות קודמות. הבקשה של החברה להגנת הטבע לצו ביניים נדחתה על ידי בית המשפט העליון. על כן, אין מניעה משפטית לקיום הדיון במועצה. כלל הטענות קיבלו התייחסות בתשובת המדינה לבית המשפט ולא נתייחס מעבר לכך לנושא שנמצא בדיון משפטי. דיון מועצת הנפט נקבע בהתאם ללוח הזמנים של ההליך כפי שפורסם, בין השאר למציעים השונים, אשר השקיעו מאמצים וכסף לצורך הגשת ההצעות וההתמודדות בהליך. למותר לציין כי אשרור תוצאות ההליך יביא לחיזוק הביטחון האנרגטי ויחסי החוץ של מדינת ישראל".