שכונת עיר היין באשקלון. 180 דירות בשכונה, מהן 126 במסגרת תוכנית מחיר למשתכן ייאלצו לשלם 10% יותר | צילום: תומר שונם הלוי
זוכי מחיר למשתכן נדרשים לשלם עוד 120 אלף שקל
ועדת המכרזים של רמ"י קבעה כי הזוכים בפרויקט מחיר למשתכן של היזם ליאם נחמיאס באשקלון ישלמו את ההצמדה למדד תשומות הבנייה החל מהמועד שבו זכה היזם במכרז לקרקע, וזאת אף שבחוברת המכרז נקבע כי ישלמו מיום קבלת ההיתר. ההחלטה מייקרת את הדירות בשיעור של כ־10%. במקרה אחר, בקריית טבעון, אותה הוועדה קיבלה החלטה הפוכה
רוכשי דירות בפרויקט מחיר למשתכן באשקלון חטפו לאחרונה מהלומה מהחלטת ועדת המכרזים של רשות מקרקעי ישראל בנוגע למחלוקת שהתגלעה לגבי מועד ההצמדה של מדד תשומות הבנייה. הוועדה קבעה, כי רוכשי הדירות ישלמו על הצמדה למדד החל ממועד הזכייה של הקבלן במכרז בנובמבר 2019, ועד ל־20 חודשים ממועד קבלת המגרש - אפריל 2022. משמעות התשלום שהמדינה גזרה עליהם היא התייקרות של כ־10% על מחירי הדירות שרכשו, וכ־120 אלף שקל בממוצע לדירה בפרויקט.
מדובר פרויקט של היזם ליאם נחמיאס בשכונת עיר היין באשקלון. הפרויקט כולל 180 דירות, מהן 126 דירות מחיר למשתכן. רוכשי הדירות במסגרת מחיר למשתכן נוכחו כי המחירים שהיו אמורים לשלם תפחו בהשוואה למחיר הראשוני שנמסר להם, לאור טעות שהם סברו כי היא טעות "סופר" בחוזה הבנייה שלהם. נושא הטעות הוא מועד ההצמדה למדד תשומות הבנייה. לפי חוברת המכרז, ההצמדה תתחיל רק עם קבלת היתר בנייה, שעדיין לא התקבל. מנגד, על פי חוזה הבנייה שצורף כנספח, ההצמדה מתחילה ביום שבו נסגר המכרז בנובמבר 2019. הפער בין שני התאריכים משמעותו כאמור הפרש של כ־10% על מחירי הדירות.
ההבחנה בין שני התאריכים אינה מקרית. מתחילתו של פרויקט מחיר למשתכן בגרסתו המורחבת שיזם שר האוצר לשעבר משה כחלון בשנת 2015, ההצמדה למדד תשומות הבנייה המשקללת את כלל הסעיפים הגורמים לעלייה או ירידה במחיר הבנייה היתה ממועד הזכיה במכרז. כאשר התנודות במדד אינן משמעותיות, להצמדה כזו אין השלכות רבות על המחיר שהרוכשים נדרשים לשלם, אך בשנים 2021 ו־2022 המדד עלה ב־10.4%, ואז כאמור המשמעות היא התייקרות של הדירות. בדיוק בשל כך, במרץ 2018 הוחלט כי ההצמדה למדד תחל רק עם קבלת היתר הבנייה.
לאור שינוי המדיניות, מבחינת הרוכשים מאשקלון, הטעות היתה בחוזה הבנייה והם ציפו כי ועדת המכרזים תתקן אותה, אך בהחלטה שהתקבלה בסוף מאי הוועדה קבעה בדיוק ההפך. בהחלטתה אישרה אומנם הוועדה את הפרטים בנוגע לרישום הסותר של תנאי ההצמדה למדד תשומות הבנייה בין חוברת המכרז לבין חוזה הבנייה, אך כתבה בהמשך, כי מדובר במעשה עשוי וכי יש להצמיד את המדד למועד הזכייה ועד ל־20 חודשים ממועד קבלת הקרקע, במקרה זה, אפריל 2022. לפי הסעיף הישן, לאחר 20 חודשים, במידה שלא התקבל היתר בנייה, ההצמדה למדד תופסק ותחודש בהמשך עם החתימה על ההסכם עם היזם.
במכתב שהעביר עורך הדין ליאור לוי המייצג כ־20 ממשפחות הרוכשים והופנה ליו"ר ועדת המכרזים ברמ"י עו”ד טלי מורלי, נכתב כי התבשרו לאחרונה על החיוב המשקף עלייה ממוצעת של כ־120 אלף שקל במחירי הדירות. "ברור כי הנ"ל לא יתאפשר ובוודאי שלא ירבץ על כתפי הרוכשים", לשון המכתב.
לוי גם משווה במכתבו לפסיקה נוספת בפרויקט מחיר למשתכן בקריית טבעון, שבה ועדת המכרזים החליטה באופן שונה, אף שמדובר במכרזים מאותה השנה (2019). גם במקרה של קריית טבעון מדובר בטעות במכרזים, כך שהיה שוני בין חוברת המכרז לבין חוזה הבנייה. אלא שבמקרה זה כתבה הוועדה, כי לאחר שבחנה את המקרה, היא "מוצאת כי לאור העובדה שבסמוך למועד פרסום המכרז החלה הרשות להחיל את שינוי המדיניות לעניין המדד, עולה כי במקרה דנן נפלה טעות סופר בנספח חוזה הבנייה, לאור האמור לעיל מורה הוועדה על תיקון טעות הסופר בחוזה הבנייה".