מזכר הבנות: ישראל תגדיל מכירת המים לירדן - תמורת חשמל סולארי

הבוקר (ג׳) חתמו ישראל, ירדן, איחוד האמירויות וארה״ב על מזכר הבנות להמשך קידום יוזמה אזורית במסגרתה תגדיל ישראל את מכירת המים לירדן לכדי 200 מלמ"ק בשנה, תמורת רכישת חשמל סולארי משדה ייעודי שיוקם על ידי חברה אמירתית בשטחה של הממלכה הירדנית, בהיקף של 600 מגה וואט בשנה. מזכר ההבנות שנתחם היום, הוא המשך למזכר שנחתם בנובמבר אשתקד.

לאורך השנה האחרונה נעשו בדיקות של היתכנות לקידום הפרויקט בין משרדי הממשלה ומקביליהם בירדן, על ידי בחינה של ההיבטים הכלכליים, התכנוניים והרגולטוריים. הצדדים בדקו מהי הדרך האופטימלית להגדיל את הפקת ומכירת המים לירדן, לצד הקמת תשתיות רשת חשמל שיאפשרו לראשונה הסתמכות של ישראל על מדינה זרה לשם הפקת חשמל. גורמים בישראל מאמינים שהתלות ההדדית בין המדינות – האחת זקוקה למים עבור אוכלוסייתה והאחרת לחשמל נקי, תגרום להסכם לעבוד באופן חלק, לכשייושם במלואו.

במשרד האנרגיה לא מפרסמים בשלב זה פרטים מבדיקות ההיתכנות בין המדינות או את לוח הזמנים המדויק להשלמת הפרויקט. אך הקמת השדה הסולארי לצד תשתיות הולכה מתאימות עלולות להיערך זמן רב, ולהסתיים לקראת סוף העשור. במשרד האנרגיה מסבירים שמטרת השדה הסולארי העתידי היא לתרום ליעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו לשנת 2030, ולספק כ-7.5% של חשמל נקי המיוצר באנרגיה מתחדשת, מתוך 30% אליהם התחייבה ישראל.

לשם הגדלת אספקת המים לירדן, ישנו צורך בהרחבת התשתיות בצד הירדני. המערכת הקיימת בישראל המופעלת על ידי מקורות, מספקת היום כ-100 מיליון קוב בשנה כולם מי כנרת, כאשר בפועל היא יכולה לספק כ-130 מיליון קוב אם התשתיות בצד הירדני היו יכולות לקלוט. בשנים הקרובות מתוכנן לקום קו אספקת מים חדש שיחבר את אזור בית שאן למערכת הארצית (כיום הם נשענים על קידוחים מקומיים) שישרת גם את הירדנים. המערכת תורחב בתוך 36 חודשים ותגדיל משמעותית את היכולת לספק לירדן מים לכמות של עד 250-300 מיליון קוב בשנה. אפשרות נוספת להגדלת מכירת המים לירדן יכולה להיות דרך מתקני התפלת המים הקיימים ואלו שיקומו בישראל, שלא פועלים בתפוקה מקסימלית. ההזרמה תעבור דרך המערכת הארצית ותספק תוספת שלישית לירדנים.

לפי משרד האנרגיה, מזכר ההבנות שנחתם הבוקר בנוכחות השליח המיוחד של ארה"ב לענייני אקלים, ג'ון קרי, מדגיש את רצון הצדדים לשתף פעולה במאבק במשבר האקלים, באתגרים בתחומי האנרגיה והמים ובקידום אנרגיות מתחדשות, כאשר הדיונים בנושא ימשיכו על מנת לפתח את התוכניות הנדרשות לטובת יישומן עד לוועידת האקלים שתערך בשנה הבאה בדובאי. זהו ההסכם הסביבתי היחיד שנחתם בין ישראל ושכנותיה בהקשר האנרגטי, שכן לאורך השנים האחרונות קודמו בעיקר הסכמים בנושאי נפט וגז.

ברקע הדברים, נועדו הבוקר (ג') בפסגת האקלים בשארם א-שייח' שבמצרים, מנהיגי מדינות האגן המזרחי של הים התיכון והמזרח התיכון בהם הנשיא המצרי עבדל אל-פתאח א-סיסי, הנשיא הקפריסאי ניקוס אנתאסידאס ומנהיגים נוספים מהאזור, ביחד עם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, במטרה לקדם תוכניות פעולה משותפות למדינות האזור להתמודדות עם משבר האקלים.

זוהי יוזמה קפריסאית, שמטרתה לתאם פעולות כנגד משבר האקלים ברמה האזורית. 13 צוותי משימה בהם השתתפו למעלה מ-200 מדענים מהאזור והעולם, גם מישראל, מיפו את השלכות משבר האקלים באזור, סימנו פערים וניסחו המלצות. חלק מההמלצות מיועדות לפעולות אזוריות משותפת בין המדינות, וחלקן מציעות דרכי פעולה והתמודדות במסגרת המדינתית, מתוך הכרה שיש צורך בשתי רמות פעולה הן ברמה הלאומית והן ברמה האזורית, אשר יחד הן משלימות אחת את השנייה.