עלות הקמת הממשלה החדשה: מיליארד שקל

הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו שתוקם בקרוב, תנהיג שורה של מהלכים מהירים ובהם: לפי המסתמן דחיית אישור תקציב המדינה לשנת 2023, ביטול החלטות וחוקים שהתקבלו בממשלת לפיד־בנט וביטול קיצוצים בתקציבי הישיבות.

בנוסף, לקראת סוף שנת התקציב 2022 בסוף דצמבר צפוי גל של העברות תקציביות מסעיף לסעיף באישור ועדת הכספים לחרדים, להתנחלויות, ועוד. העלות המוערכת של הצעדים הללו היא מאות מיליוני שקלים.

"כלכליסט" ערך מיפוי של המהלכים המרכזיים הראשונים הצפויים של הממשלה החדשה:

1. הקמת הממשלה

ההערכה היא שהממשלה תכלול 28–30 שרים ו־5–6 סגני שרים. עלותה השנתית של לשכת שר כ־6.5 מיליון שקלים, ועלות לשכת סגן שר כ־2.2 מיליון שקלים בשנה. העלות השנתית של 30 שרים ו־6 סגני שרים היא 208 מיליון שקל, כלומר, עלות של כ־937 מיליון שקל לקדנציה של 4.5 שנים. עם שני שרים פחות העלות היא 878 מיליון שקל לקדנציה.

המפתח לשר בממשלה הוא תיק על כל 2.5 מנדטים בכנסת.

2. דחיית אישור תקציב המדינה ל־2023–2024

החוק קובע כי על הכנסת לאשר את התקציב בתוך 100 ימים מהקמת הממשלה, אחרת הכנסת תתפזר ויערכו בחירות. נתניהו אמנם שואף להציג את ממשלתו החדשה ביום ג' ה־15 בנובמבר 2022 בו תכונן הכנסת החדשה, אבל ההערכה היא שהמועד הצגת הממשלה ידחה במקצת.

בהנחה שהממשלה תוקם באמצע־סוף נובמבר, אז לפי החוק עליה לאשר את התקציב בקריאה שנייה ושלישית בכנסת עד תחילת מרץ 2023. מדובר בלוח זמנים צפוף שלא מאפשר מספיק זמן לממשלה ולכנסת לדון בתקציב ובחוק ההסדרים, ולפיכך ההערכה היא שהממשלה החדשה צפויה לחוקק חוק שמאריך עד ליוני־יולי את יכולתה לפעול בלא תקציב מדינה מאושר ל־2023.

זאת ועוד, החל מינואר תפעל המדינה בתקציב חודשי ובלא תקציב מאושר. אם התקציב לא יואשר בקריאה שנייה ושלישית עד סוף מרץ, הכנסת תתפזר יערכו בחירות. כדי למנוע סחטנות ולחץ בזמן מעריכים בכנסת שמועד אישור התקציב ידחה.

3.חקיקת חוק נורווגי

רה"מ בנימין נתניהו מתכוון לחוקק "חוק נורווגי" שיאפשר לשרים ולסגניהם להתפטר מהכנסת, ובמקומם יושבעו חברי כנסת חדשים. גורמים בליכוד אמרו בסוף השבוע כי נתניהו מתלבט לגבי היקפו של החוק הנורווגי. הסיבה: הנהגתו של חוק כזה תשחרר שרים וסגני שרים מהשתתפות בהצבעות בכנסת, וגם תאפשר לח"כים החדשים לאייש מקומות פנויים בוועדות הכנסת. הקואליציה המסתמנת תכלול 64 ח"כים, ולפי הערכות תכלול 28–30 שרים ו־5–6 סגני שרים. עם זאת טרם התקבלה החלטה סופית על גודלה של הממשלה.

כך או כך, כמחצית מחברי הקואליציה החדשה יישבו בממשלה, וכמעט כל אלה יהיו מחוייבים להיות מרותקים להצבעות במליאת הכנסת, זאת לצורך השגת רוב. עלות לשכת חבר כנסת עומדת על 1.7 מיליון שקלים. עלות החוק הנורוובגי בממשלה היוצאת מגיעה ל־34 מיליון שקל בשנה.

4.ביטול רפורמת הטלפון הסלולרי הכשר

מדובר ברפורמה שהונהגה על ידי שר התקשורת היוצא יועז הנדל שנועדה לאפשר ניידות מספרים בקווי הסלולר הכשרים. עד כה הסמכות לנייד כחצי מיליון קווים כאלה היתה בידי ועדת רבנים. חוק לביטול הרפורמה הוגש על ידי ח"כ משה ארבל (ש"ס) ואושר בקריאה ראשונה לפני פיזור הכנסת יוצאת. הצעת החוק מקבעת גם את היכולת של חברות הסלולר למנוע מעבר בין שירות "כשר" לשירות טלפון רגיל או מוגבל באופן אחר, ואת יכולתם למנוע העברה של מספר טלפון המסומן בחברה החרדית כטלפון כשר, למכשיר טלפון שאינו כשר.

5. חקיקת חוק גיוס חדש

עם הקמתה של ממשלה חדשה, היא תידרש להודיע לבג"ץ על מהלכיה לקידום חוק גיוס חדש, לאחר שהחוק הקודם נפסל על ידי בג"ץ. החרדים ידרשו לחוקק חוק שיהיה דומה לחוק הגיוס שבוטל על ידיו. בקואליציה המיועדת שוקלים לחוקק את "חוק פסקת ההתגברות" שיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"ץ בין היתר למען חוק זה.

כמו כן, יחוקקו חוקים חדשים שיבטלו את רפורמת הכשרות של שר הדתות לשעבר מתן כהנא, וחוק שיעניק לרבנות הראשית בלעדיות בגיור.

חקיקתו של "חוק הפנסיות" שהתקבל בקריאה הראשונה בכנסת היוצאת לא ברורה. בקואליציה החדשה הובעה בעבר התנגדות לחקיקתו. ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) טען בדיון בסיעת הליכוד בפברואר 2022 כי החוק נחקק "עבור החברים של גנץ" וח"כ יואב קיש טען כי "החוק פוגע בצבא".

6. הקמת ועדות זמניות בכנסת

עם כינונה ביום ג' בעוד 9 ימים של הכנסת ה־25 מבקש הליכוד לבחור יו"ר כנסת חדש במקומו של ח"כ מיקי לוי (יש עתיד). על התפקיד מתמודדים: אופיר אקוניס, דני דנון ודוד ביטן (ליכוד). במערכת הפוליטית הועלתה הצעה לתת לדנון את משרת יו"ר קק"ל במקומו של חיים כץ, במידה שהאחרון ימונה כשר. כמו כן, יוקמו 3 ועדות זמניות כספים, חוץ וביטחון וכנסת. בראש ועדת הכספים הזמנית יעמוד ח"כ משה גפני שכיהן בתפקיד בממשלות נתניהו.