"הייתה לי עבודה מהחלומות בקרן הון סיכון. אבל אז הגיעה הזדמנות"

יש בחיים ריאיונות עבודה מכוננים. כאלה שמשנים את זרימת המסלול המקצועי, מעצבים אותו. רונן יהושע, מנכ"ל ומייסד מורפיסק (Morphisec) היה בוגר הנדסת אלקטרוניקה שלא רצה להיות מתכנת. כבר בשנה השלישית ללימודים הוא הבין שזה לא מה שמלהיב אותו ושקל כבר לעזוב, אבל נשאר מתוך עניין אמיתי בטכנולוגיה. במוצב במילואים ברמת הגולן הוא התוודע לראשונה לעולם ההון סיכון, וסימן לעצמו יעד. כך, שכאשר נקרתה בדרכו הזדמנות, הוא הסתער עליה. "אחד המילואמניקים מצוות אחר קרא מחקר שוק של גרטנר על האינטרנט. קראתי את זה וזה היה כל כך מעניין. הוא היה שותף בקרן הון סיכון. למדתי על הנושא והרגשתי שזה מה שארצה לעשות. שמתי את זה בתור מטרה", הוא מספר.

לכן, כשהגיעה ההזדמנות להתראיין בפרטנר הוא הגיע עם אסטרטגיה מוכנה. "ידעתי שזה מה שאני רוצה. הייתי גם אחרי ניסיונות להגיע לקרנות הון סיכון אבל לא היו לי מספיק קשרים, לא הכרתי אף אחד, הבנתי שאני בעיניהם עדיין לא מגיע עם ניסיון מספיק רחב. כשצצה ההזדמנות בפרטנר, שהייתה קצת שונה, ידעתי מה ארצה להגיד על עצמי שאני חושב שירצו לשמוע בהקשר של התפקיד שאליו מגייסים. חשבתי על איך אני משקף את הניסיון המקצועי שלי מצד אחד ומצד שני את תכונות האישיות שלי מתוך חשיבה של מה אני חושב שהם מחפשים. ניסיתי להיות צעד אחד לפני המראיין", הוא אומר.

"ניסיתי לשקף את זה שיש לי את הניסיון הטכנולוגי והמוצרי מצד אחד ומצד שני את היכולת להניע עסקה. דיברתי על העבודה ב-ECI והבאתי מצבים שמדגימים את הניסיון בנושאים שממש כיסיתי, איך עבדתי ולאן הגעתי ולהדגים את הידע בתחומים שחשבתי שחשוב כמו עולם התקשורת. לאחר מכן דיברתי על הנושא של הפן העסיק, היכולת להניע עסקאות, משא ומתן, הצדדים הטכניים של סגירת עסקאות. אני מניח שתוך כדי גם חשפתי תכונות אישיות שחשובות".

היום, כאשר הוא יושב בכיסא המנכ"ל ובריאיונות עבודה הוא זה ששואל את השאלות, הוא לא שואל מועמדים מהם היתרונות והחסרונות שלהם. "ברור שכשאתה שואל אדם מהם החסרונות שלו זו שאלה פילוסופית, הרי לא תגיד את הדברים הרעים באמת. השאלה הזאת מחייבת מצד אחד הגינות ומצד שני צריכים לחשוב טוב על חיסרון שהוא גם ייתרון. בריאיונות אני מנסה להגיע לזה מתוך שיחה וניסיון כנה להבין איך נראה היום של אותו מועמד, אילו דברים הוא הוביל, באילו התמודדויות נתקל ומהמקומות האלה אני מנסה לקבל תובנה", הוא אומר.

הוא כן מקפיד לקבל המלצות על מועמדים אך יודע שגם את דברי הממליצים יש לקחת בעירבון מוגבל. "אני מנסה להגיע גם לממליצים שלא דרך המועמד כי אז באמת אפשר לעשות שיחה אמיתית. צריך לשים את זה בקונטקסט הנכון, אני משתדל לשאול את השאלות בצורה שאני מקווה שהתשובה לא תהיה מוטית, ואני מנסה להפעיל פילטרים כי אני מבין שהתשובה לא תמיד לגמרי אמינה כי גם הממליץ רוצה לתמוך. גם אני, כאשר מבקשים את המלצתי רוצה שמועמד יצליח במקום העבודה החדש, ומצד שני צריך לשמור על רמת אמינות כללית בחיים, אז זה מצב לא פשוט ואני לא משלה את עצמי. לכן, לצד הממליצים שמספק המועמד אני מנסה להגיע גם לאחרים".

אותו ריאיון עבודה מכונן סלל את הדרך של יהושע לעולם קרנות ההון סיכון שם מצא את עבודת החלומות שלו. אבל אז, לאחר כמה שנים החליט לעזוב ולהקים סטארט-אפ בעצמו. "כשהייתי בעולם ההון סיכון חשבתי שאין תפקיד יותר מעניין מזה בחיים", הוא אומר. "הנושא של טכנולוגיה מרתק אותי. אני נהנה ללמוד ולשמוע על נושאים מגוונים, לא רק בעולם התקשורת שבו הייתי, כל העולם של חדשנות, איך היא נוצרת, הרעיונות החדשים שמגיעים, זה נראה לי תפקיד מרתק, להיות קשור לעולם הזה. בנוסף, האספקט הפיננסי העסקי שבו מצד אחד יש חשיפה והתעסקות עם מגוון של נושאים טכנולוגיים חדשניים, מגע עם אנשים מאוד חכמים ומעניינים וגם הפן העסקי - איך נוצרת עסקה, איך עושים השקעה ולאחר מכן גם שלבי ההתבגרות ומה התפקיד שלך בתור משקיע שם".

למרות העניין והסיפוק הרב בקרנות, כאשר נפתחה בפניו אופציה להקים מיזם משלו, הוא רצה לקפוץ למים. "בעולם ההון סיכון, תמיד, כמה שאתה חושב שאתה מעורב בחברה אתה בעצם בחוץ, וזה לא שאמרתי לעצמי שהתפקיד הבא יהיה להקים חברה אבל כשעזבתי והגיעה האופציה, לא חיפשתי אותה באופן פרואקטיבי, לצד ההתלהבות המאוד גדולה מהרעיון רציתי גם לעשות את זה באמת. אולי אהיה משקיע פעם נוספת, אבל משקיע שלא חווה הקמת חברה מגיע פחות מצויד מאחד שכן. זו הייתה החלטה לא פשוטה. להקים חברה מאפס זה מסע ארוך ומתיש וידעתי את זה כי חוויתי את זה מהצד. ידעתי כמה זה הולך להיות קשה. הכנתי את עצמי ואת המשפחה שלי אבל זו הייתה החלטה שבאה ממקום של פאשן על הטכנולוגיה, רצון לבנות משהו ומתוך הכרה שזה הולך להיות מאתגר – זה לא שנתיים, אקזיט, וסיימת", הוא אומר.

אלה התשובות של רונן יהושוע, מנכ"ל מורפיסק לשאלות הפופולריות בריאיונות עבודה:

ספר לי על עצמך

"אני כבר שלושים ומשהו שנה בתעשייה. התחלתי בהנדסת אלקטרוניקה, העבודה הראשונה שלי הייתה ב-ECI. למדתי הנדסה והבנתי מהר מאוד שזה לא מה שאני רוצה לעשות. פניתי לתפקידים שהם "customer facing", עבודה עם לקוחות ובשטח. פניתי לניהול פרויקטים של מערכות תקשורת ואחר כך פיתוח עסקי ומכירות בתחומים האלה. עולם הטכנולוגיה ריתק אותי מאוד בהתפתחות שלו. באותו הזמן, קצת לפני שנת 2000 עולם הסטארט-אפים וההשקעות התחיל להתפתח בישראל ואז החלטתי שזה מה שאני רוצה להתמקד בו. הצלחתי להשתחל לפרטנר בתקופת ההקמה שלה, הייתי עדיין צעיר ולא עם המון ניסיון. קצת אחרי, אבל כבר כגוף בולט בתעשייה שהיה עם טכנולוגיה מאוד ייחודית בינלאומית, הקמנו גוף השקעות בפרטנר שמטרתו הייתה גם להשקיע בחברות סטארט-אפ בתחומי הסלולר וגם ליהנות מהחדשנות. הייתי שם שלוש שנים.

לאחר מכן עזבתי לעבוד עם איש יקר ומעניין בשם עוזי הגליל שבעצם הוגדר בתעשייה בזמנו כאבא של ההייטק בישראל בזמן שהתעשייה הייתה בטון וטקסטיל הוא הקים את אלרון ואחר כך את אלביט וצורן. עבדתי דרכו בייעוץ לקונגלומרט הונג קונגי מאוד גדול בלחפש טכנולוגיות מתקדמות לשילוב באופרציות השונות שלהם בתחומי הסלולר, קונסיומר אלקטרוניקס. בגדול, מכיוון שחדשנות מגיעה מסטארטאפים רוב העבודה איתם הייתה הייתה עם חברות צעירות שחיפשו שותף גדול שיעזור להם ללכת לשוק ולמעשה לעשות קישור בין הגוף הקטן והגוף הגדול. זה לא רק לאתר אלא גם לבנות את הפרויקטים , לנהל אותם בצורה מסויימת ואחר כך אולי גם להשקיע. עבדתי בתחום הזה שלוש שנים מאוד אינטנסיביות שמה שמאפיין אותן זו נגיעה מאוד חזקה בעולם הסטארט-אפים.

רונן יהושע מנכ"ל מורפיסק | צילום: עידו לביא

לאחר מכן עברתי לקרן הון סיכון בשם סידר שניהלה 325 מיליון דולר בשלוש קרנות והתמקדה בסיד וארלי סטייג'. הצטרפתי בתור פרינסיפל, תוך שנה הפכתי לשותף והייתי שם שבע שנים. הקרן השקיעה בעיקר בעולם התשתיות – גם תוכנה וגם חומרה ומה שאפיין את זה בעיקר היה השקעה בשלבים המאוד התחלתיים, אפילו פרה-סיד. זה הצריך לעזור ליצור דברים חדשים ולהיות מאוד פעיל בשלבים הראשוניים של ההקמה מתוך הבנה שלא תמיד לצוות יש יכולות ניהול ולכן העבודה מאוד אינטנסיבית, ישיבה בבורדים, עולם ההשקעות ובשנת 2014 עזבתי את הקרן וחשפו אותי לרעיון חדש שרצו להקים ממנו חברה, שזה מה שאנחנו עושים היום. אחרי תהליך למידה החלטתי שאקח את עצמי להקים את זה כמנכ"ל ומייסד. בשנת 2014 עזבתי את הקרן והקמנו את מוריפיקס ומאז אני מנכ"ל החברה.

התחביבים שלי הם ספורט וטיולים. אני איש טבע בדמי, כל שנייה יוצא לטייל ברגל, נושא ההייקינג נמצא חזק בדם והרבה שנים אני מטייל עם קבוצות מעניינות מאוד של אנשים. זה הפאשן מספר אחד שלי ואחר כך הספורט באופן כללי. מתוך תפיסת עולם ואהבה ללמוד ולקרוא על נושאים שמעניינים אותי אני מאזין לערוצים, פודקאסטים ותוכניות על ההיסטוריה של העם היהודי, היסטוריה של ארץ ישראל, תולדות המקרא".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

"אני קצת נמנע מלעשות הגדרות ברורות לעצמי כי החיים לימדו אותי שלא משנה מה אני מתכנן הדברים קורים אחרת ואני מעדיף להיות עם ראש פתוח מאשר להתנהל לכיוון אחד בלבד. כרגע, מהמקום שבו אני נמצא אני רואה את המשך התפתחות וגידול החברה כי כל שלב שמתקדמים בו זה משהו חדש אז זה אתגר חדש בחיים ולא עייפתי. אני עדיין רואה את זה כאתגר ואני לא מרגיש עדיין עייף או שעשיתי את שלי. לכן הדיפולט כרגע הוא איך להצמיח את החברה קדימה וכמובן שתמיד עולות מחשבות מה אם לא מאיזושהי סיבה זה לא יקרה, אולי יקרה תהליך רכישה ואני מוצא את עצמי בחוץ, אז אני חושב על דברים כלליים. אני עדיין זוכר את הימים שבהם נהנתי מאוד מהקמת החברה, ומתגעגע לימים האלה, ולכן איפשהו יש לי את הרצון לחוות אותם שוב. אז זו אפשרות אחת, להקים משהו חדש. אפשרות אחרת היא לחזור להשקעות. דבר אחר הוא אחר לעשות דברים אחרים שתורמים לחברה. אם ארגיש שאני נמצא במקום מספיק טוב מבחינה משפחתית, פיננסית וכו' אז יכול להיות שאני אקח את עצמי למקום הזה".

מהם היתרונות שלך?

"היכולת ללמוד דברים מהר ולעומק מספיק טוב כדי לאפשר לקבל החלטות. זה לימוד שלא נפסק לעולם. היכולת לנהל מצבים לא פשוטים. לעשות אגריגציה של נתונים, להבין את המצב, להתוות דרך קדימה ולחתור ליישום שלה. אחד הדברים שאני מרגיש שעומדים לצידי הוא שתמיד אמרתי לעצמי שאני מרגיש נוח, במרכאות, במשברים. זה מכניס לאדרנלין ומפקס אותי. אבל עוד פעם, זה התוצאה של האפשרות לאסוף נתונים ולנתח אותם ולקבל החלטות ותוך כדי גם ללמוד דברים חדשים.

זה משהו שהשתרש בפרטנר וכמשקיע בקרן הון סיכון כי מן הסתם זה מצריך כל הזמן את האנשים בתפקיד הזה להיות עם היכולת ללמוד מהר מגוון של דברים ברמה מספיק טובה כדי לקבל החלטות. תמיד שמרתי על היכולת ללימוד טכנולוגיה לא ברמה של מפתח אבל אלה מקומות שאני מאוד אוהב להגיע אליהם למרות שכמנכ"ל זה הולך ופוחת.

דבר שני, אני חושב שהיכולת להתמיד ולעבוד קשה ולעבור עליות ומורדות בלי להישבר. התמדה, חתירה למטרה ולא להיבהל מקשיים שעוברים בדרך כי בכל דבר, במיוחד בעולם הזה, יש משברים כל הזמן".

מהם החסרונות שלך?

"אני חושב שזה מגיע לניהול של הפרטים הקטנים, השלב שמעבר לקבלת ההחלטות. זאת התוכנית ועכשיו צריך תוכנית מפורטת. אם רוצים לבצע את זה כמו שצריך היא צריכה להיות מוסגרת, עם יעדים ברורים ומדידים, היא צריכה להישען על נתונים, אתה צריך לבטא אותה במסמכים מדוקדקים. שם אני פחות טוב ופחות מתחבר ולכן אני משתדל לדאוג לזה ששדרת הניהול מתחתי תהיה עם היכולות האלה.

זה חיסרון כי אומנם זה אמור להיפתר אם יש שיטת ניהול נכונה ויכולות בחברה אבל בכל זאת יש מקומות שבהם כן צריך לרדת למקומות האלה ולהיות מודע להם לפעמים. הרבה פעמים אומרים שאני נכנס יותר מדי לפרטים אבל זה מתוך הרצון לנתח מצבים ולא מתוך הצורך לנהל את 'פרוסות' הפרוייקט".

למה אתה רוצה התפקיד?

"אני חושב שזה מאוד קשור לרצונות ולנקודת זמן בחיי, לא בהכרח הייתי רוצה בכך לפני 15 או 20 שנה, לא הרגשתי בשל. בנקודת הזמן שהגעתי אל מול האפשרות שצצה מולי הרגשתי שאני כבר בשל מספיק. אז אני חושב שחוויתי מספיק ועברתי מספיק מצבים ואני מצוייד לא רע כדי לקחת את זה על עצמי. הסקרנות שלי לקחת את זה והאתגר לראות שאני יכול לעשות כזה דבר ולהצליח בו וגם הפוטנציאל הכלכלי שעומד בצידו. היום אני שואל את עצמי שאלות אחרות מאשר בתחילת הדרך. היום מה שאני חווה וחוויתי עד היום זה שהתפקיד סופר מאתגר, במיוחד בחברת סטארט אפ שעדיין נמצאת בשלבי צמיחה כי מגוון הנושאים שצריך לטפל בו הוא אדיר, מחייב יכולת קשב, לנוע מדבר לדבר, לקבל החלטות, הגיוון, הסיבוכיות לפעמים היא מרתקת – הם עושים את החיים נורא מעניינים. מצד שני, אין ספק שלצד זה יש קושי מאוד גדול. לפעמים הקושי הזה גורם לך לחשוב אם אתה רוצה להמשיך עם זה או לא. אבל לשמחתי, הצד הראשון גובר על הצד השני אז תמיד זה משחק של איזון, משחק משקלות שמבחינתי לפחות החלק הראשון של הגיוון, האתגר, שאני מתעסק במגוון גדול של נושאים ברמת קבלת החלטות, קביעת אסטרטגיה – נותנים סיפוק גדול".

למה כדאי לנו להעסיק אותך?

"אני חושב ומקווה שאני מביא את השילוב של יכולות שחשובות לחברה בשלב זה של חייה: אחד, היכולת לנתח מצבים; היכולת לקבוע אסטרטגיה ולחתור למימוש שלה; היכולת, בגלל שאנחנו בעולם מאוד טכנולוגי, באמת להבין את המטרייה לעומק הנדרש; הדבר השני הוא הבנה טובה של העולם העסקי, העולם של לקוחות איך הם חושבים ואיך הם מתנהגים, שותפויות אסטרטגיות; הניסיון וההבנה של עולם המשקיעים שהוא חלק מהותי בחייו של מנכ"ל; ולבסוף היכולת ליצור קבוצה של אנשים, גם לבחור אותם החל מההנהלה, דרגי הביניים ועד המנהלים למטה, וגם לעצב חברה, מקום שמאתגר ושאנשים רוצים לעבוד בו".