הגדלת הכנסות המדינה? זה לא יקרה בקלות

מס ההכנסה והמע"מ הם שני המיסים שהעלאתם תשפיע בצורה הניכרת ביותר על הכנסות המדינה. אולם, להעלאה של כל אחד מהם עשויות להיות גם השפעות שליליות אשר עלולות לפגוע בהשגת המטרה של הגדלת ההכנסות.

העלויות הגבוהות של המלחמה הנוכחית, יחד עם הסכמים קואליציוניים נדיבים מאוד, מגדילים מאוד את הוצאות המדינה, ובהתאם לכך, גם את הגירעון של ישראל. לכן, הדיון על תקציב 2024 כולל בתוכו את הצורך בהגדלת הכנסות המדינה.

בשלב זה אנו רואים בעיקר התמקדות בביטול הטבות קיימות או כאלה שהובטחו אך טרם נכנסו לתוקף, שכן הפגיעה שתיגרם בשל ביטולן תורגש פחות בכיסם של אזרחי המדינה. עם זאת, על מנת להגדיל משמעותית את הכנסות המדינה, יש לבחון אפשרות של העלאה של המע"מ ומס ההכנסה, שני המיסים המכניסים ביותר לקופת המדינה. כפי הנראה, צעד כזה לא יהיה קל בכלל.

על פי מכון המחקר של הכנסת, המס המניב למדינה את ההכנסה הגבוהה ביותר הוא מס ההכנסה. זהו מס ישיר הנגבה על הכנסות מעבודה. בשנת 2022 הניב מס זה למדינה הכנסות של כ-214 מיליארד שקל. המע"מ, שהינו מס עקיף על הצריכה שלנו, הניב למדינה בשנת 2022 כ-130 מיליארד שקל (ללא מע"מ על מלכ"רים). כלומר, בסך הכל, שני מיסים אלה אחראים על כ-78% מהכנסות המדינה.

לכאורה, אם רוצים להעלות את הכנסות המדינה במהירות ובקלות, אפשר לבצע העלאה של שני המיסים הללו. אלא שבפועל המציאות מסובכת הרבה יותר: העלאת המע"מ כבר נמצאת על השולחן, כאשר בשיח הכלכלי מדברים על העלאתו ל-18%. המשמעות למעשה של ההעלאה הינה התייקרות המוצרים שאנו צורכים, שכן העסקים מגלגלים את ההתייקרות למחירי המוצרים שהם מוכרים ואינם סופגים את העלייה בעצמם. מאחר והמע"מ אינו מס פרוגרסיבי אלא מס אחיד, את ההתייקרות יספגו כל שכבות האוכלוסייה, כולל השכבות החלשות.

מצד אחד, המע"מ בישראל כבר היה בשיעור של 18% לפחות שלוש פעמים בהיסטוריה (1991, 2002, 2013), כך שהתנגדות הציבורית למהלך תהיה אולי מרוככת יותר. מצד שני, יש לזכור שאנו מגיעים לשיח על העלאת המע"מ לאחר מספר העלאות ריבית שחלו בשנתיים האחרונות. העלאות אלה הביאו להכבדה ניכרת של יוקר המחיה על הציבור, ויהיה לו קשה לספוג הכבדה נוספת.

בנוסף, אופן הדיווח של המע"מ מסורבל, והעלאתו יכולה להתבטא במעבר מאסיבי יותר של פעילות כלכלית לתחום השחור בכדי להתחמק מתשלום מס. ראינו כבר בעבר שכשהמע"מ עלה ל-18% הייתה גם עלייה בהון השחור. במקרה כזה, ייתכן גם שסך הגבייה הכוללת מהמע"מ יכול אף לרדת ביחס לרמת הגביה הקיימת היום.

לעומת המע"מ, העלאת מס הכנסה יכולה להתבצע באופן דיפרנציאלי, וניתן, באמצעות מדיניות מוכוונת, להעלות את המס למקבלי השכר הגבוה יותר מבלי לפגוע בשכבות החלשות. אולם, גם בפני פתרון זה יש לא מעט מכשולים: ראשית, המיסים על ההכנסה ברמות השכר הגבוהות גבוהים יחסית לממוצע במדינות ה-OECD. ממחקר של מכון המחקר של הכנסת נכון ל-2021, שיעור המס במדרגה הגבוהה ביותר בישראל עומד על 50%, כאשר הממוצע ב-OECD עומד על 35.7% בלבד. אגב, במדרגה הנמוכה ביותר עומד שיעור המס בישראל על 10%, בעוד הממוצע ב-OECD עומד על 11.2%. העלאת מס ההכנסה על העשירונים העליונים בלבד תיתקל בלובי חזק ואף עשויה להגביר את תכנוני המס ולהפחית את הגבייה מאוכלוסייה זו.

בנוסף, השיח על העלאת מדרגות המס על ההכנסה מגיע אחרי שנה בה התחוללה תסיסה חברתית בשל העברת תקציבים מהאוכלוסייה הנושאת בנטל מס ההכנסה לאוכלוסייה שאינה עובדת ונסמכת בעיקר על תקציבי המדינה. להכבדה של נטל המס על האוכלוסייה העובדת, תוך המשך תקצוב נדיב של האוכלוסייה שאינה עובדת, עשויה להיות השפעה חברתית חזקה מאוד.

בנוסף, אנשים הנמצאים במדרגות מס גבוהות הינם בעלי נגישות רבה לרוב לתכנוני מס במטרה להפחית את המס המשולם על ידם, כך שיוכלו לנקוט באמצעים שעלולים להביא להקטנת הגבייה ולא הגדלתה.

בנאומו של ראש הממשלה ב-30 בדצמבר, התייחס נתניהו לכך שהעלאת מיסים כעת תהיה טעות. לצד התועלת הפוליטית באמירה זו (שכן הציבור אינו אוהב העלאות מיסים), יש גם חשש אמיתי מכך שהיקף הגבייה ירד.

לקראת סגירת תקציב 2024, כדאי לזכור שלממשלה הנוכחית יש גם התחייבויות גבוהות מאוד למגזרים מסוימים בציבור, במטרה לאפשר את שרידותה הפוליטית. דבר זה מגביל באופן ניכר את יכולתה לבצע צעד משמעותי כמו העלאת מיסים. לכן, כפי הנראה, אין אנו צפויים להחלטות דרמטיות שיובילו לגידול בהכנסות המדינה. במקום זאת, אנו צופים לגידול משמעותי בגירעון הממשלתי, שעלול אף להגיע לכ-10% מהתוצר הלאומי של ישראל.

שמואל בן אריה הוא דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי בפיוניר ניהול הון. לחברת פיוניר ולכותב אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.