כץ: "בקרוב תידרש הממשלה להחליט על היקפי ייצוא הגז והגדלת התפוקה"

"בקרוב תידרש הממשלה להחליט במספר סוגיות מהותיות למשק האנרגיה: היקפי ייצוא הגז הטבעי, החלטה על מתן האפשרות למאגרי הגז להגדיל את התפוקה ושידרוג אמצעי ההולכה להגברת הייצוא". כך אמר היום שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ, בוועידה הלאומית לאנרגיה 2023 שנערכה היום בתל אביב.

אמירתו עוסקת ברצון החברות המפעילות את מאגרי הגז הטבעי תמר ולוויתן להגדיל את התפוקה המיוצרת, וזאת במטרה להגדיל את הייצוא למצרים. בשל כך, לפי השר, הגדלת יכולת ההפקה להגברת הייצוא מחייבת גם בחינה של בקשת החברות המפעילות את מאגר לוויתן להקים מתקן צף להנזלת גז טבעי שיאפשר ייצוא גז בספינות, ללא הצורך בהקמת תשתית צינורות.

כ"ץ הדגיש כי "משק האנרגיה נקלע למשבר משמעותי – הסכסוך בין רוסיה לאוקראינה. אספקת הגז הטבעי הרוסי, שבאופן מסורתי עברה למדינות אירופה דרך אדמת אוקראינה, שובשה - והשוק העולמי ספג טלטלה קשה.

"הסכסוך חשף את הפגיעות של חלק ממדינות העולם המסתמכות במידה רבה על נפט וגז טבעי מיובאים כדי לענות על צורכי האנרגיה שלהן – תלות שחושפת אותן להפרעות באספקה, לתנודתיות במחירים בשווקי האנרגיה העולמיים ולפגיעה בביטחון האנרגטי שלהן".

אחת הדרכים לקידום הביטחון האנרגטי של ישראל היא פרישת כבלי חשמל תת ימיים – אותם השר טען שיפעל לקדם. הראשון הוא חיבור ישראל בכבל חשמל לקפריסין, שתחובר ליוון ולתשתית האירופאית. הדבר יאפשר גיבוי למקרי חירום במשק האנרגיה, כגון איומי סייבר ואיומים בטחוניים. כבל תת ימי נוסף עליו דיבר השר הוא מאזור אשקלון ועד לצפון הארץ, לאורך מישור החוף, עם נקודות חיבור לארץ – ובכך לקדם תשתית הולכה בהליכי תכנון מהירים יותר.

לבסוף, חיבור רשת אמצעי הולכה נוספים, כולל פריסת כבל תת-ימי להולכת חשמל מאזור אשקלון לתל אביב וצפונה, לצד חיבור מערכת החשמל הישראלית לאירופה ולמצרים באמצעות כבל ימי, ולמדינות המפרץ דרך ירדן, לאורך תוואי רכבת המסילות לשלום אזורי המתוכננת.

השר עסק בנאומו גם בשלוש סוגיות חשובות בשוק האנרגיה המקומי: הראשונה, חיבור תשתית גז טבעי למפעלים. עד היום חוברו רק כשליש מהמפעלים שנמצאו מתאים לחיבור, זאת על אף היתרונות הגדולים מבחינת עלויות לחיבור המפעלים וגם הפחתת העומס מרשת החשמל. השר טען כי המשרד יפעל לקידום חיבור המפעלים.

סוגיה חשובה שנייה היא ההליכים הארוכים הדרושים להקמת קווי חשמל ורשת הולכה: "לדוגמא, שני קווי הולכה עוברים מעל מבנים שנבנו בניגוד לחוק. ההליך לבניית קו הולכה בישראל נמשך כעשור – והבנייה הבלתי חוקית יוצרת עיכובים נוספים. חוסר הוודאות בשני הקווים, שנובע גם בגלל הבנייה הבלתי חוקית וגם בגלל שינוי עמדות, תיקונים ובקשות, תוקעים יותר מ-4,000 מגה וואט של אנרגיות מתחדשות מהדרום והצפון". לדבריו מדובר בבעיית משילות קשה בתחום האנרגיה.

התחום השלישי הוא האנרגיה המתחדשת – השר טוען שבמדיניות נכונה, ישראל תוכל להגיע ליעד של 30% ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות ב 2030.

"לפני חודש בדיוק שבתי מביקור בקהיר. במהלך הביקור גיליתי שבעוד שמדינת ישראל מפיקה כ-10% מאנרגיה מתחדשת, מצרים מפיקה פי 2 מכך. אין סיבה שלא נדביק את הפער. אין סיבה שלא נציב רף חדש. אנרגיה מתחדשת היא נקייה ואמינה - יש לה פוטנציאל להפחית משמעותית פליטות ולמתן את השפעות שינויי האקלים".

צעד נוסף לקידום אנרגיה מתחדשת אותו ציין השר, אגירת אנרגיה, מאפשרת גם שימוש בחשמל כשר בשבתות. החשמל המיוצר במהלך השבוע ייאגר בסוללות ויהיה ניתן להשתמש בו במהלך השבוע. השר ציין כי בקרוב יתחיל פיילוט בשיתוף עיריית בני ברק להקמת מתקן אגירה בעיר שיאפשר גם להפסיק את הצבת הגנרטורים הפועלים על סולר בשכונות חרדיות – פתרון יקר, מזהם ולא בטיחותי.