לוקח את הזמן: משרד המשפטים מעכב שילוב חרדים בתעסוקה

גורמים בחברה החרדית לוקחים צד בוויכוח הנוקב בין משרדי האוצר והחינוך לבין משרד המשפטים בשאלה האם ניתן לקדם צעדים שיקלו על גברים חרדים להשתלב בשוק התעסוקה בתקופת ממשלת מעבר, כך נודע ל"כלכליסט".

המהלך המצוי במוקד המחלוקת בין המשרדים, הוא זה הקובע כי אברך יהיה זכאי לקבל מלגת אברך (העומדת על כ־700 שקל בחודש) גם אם הוא לומד 20 שעות בשבוע במקום 35 שעות שבועיות כיום. המהלך הזה ייחודי שכן הוא לא פוגע בקצבת האברכים שבוחרים להישאר כל היום בכולל, והוא לא יוצר תמריץ חיובי לעזוב את ספסל הלימודים, אלא רק מאפשר לאברך שמעוניין לשלב בין לימודי תורה לבין עבודה לא להפסיד את מלגת האברך, הפסד שלפי מחקרים באוצר, גורם לגברים חרדים לא לצאת לעבוד למרות רצונם.

גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, כתב חוות דעת הקובעת כי אין דחיפות לקדם את הפחתת השעות המזכות במלגת אברך במהלך ממשלת המעבר הנוכחית וכי מדובר בשינוי מהותי של יחסי דת ומדינה. מנגד, אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, כתב חוות דעת משפטית הפוכה. הוויכוח בין הגופים אמור להיות מוכרע על ידי היועצת המשפטית גלי ביהרב מיארה. גורמים במשרד המשפטים אמרו ל"כלכליסט" כי יתקיים דיון בנושא עד לראש השנה, אך גורמי מקצוע אחרים אמרו כי ההתנהלות של משרד המשפטים איטית ונראית כניסיון למסמס את הנושא. ממשרד המשפטים נמסר כי "נבחנים מכלול היבטים והנושא יובא בהקדם להכרעת היועמ"שית".

בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע כי גורמים פילנתרופיים הפועלים לשילוב חרדים בתעסוקה תוך כדי שמירה על אורח חיים חרדי ולימוד תורה פנו ללימון במכתב וטענו כי "אנו פועלים בגיבוי שקט של מספר רבנים בולטים (בהם חברי מועצת גדולי התורה) אשר לעיתים מפנים אלינו תלמידים. הפנייה איננה פוליטית, זו החלטה משמעותית לטובת מדינת ישראל בכלל, ולטובת האברכים בפרט".

ארגונים וגופים פנים־חרדים מתחו ביקורת על עמדת העמדה של לימון שלפיה מדובר בשינוי מהותי של יחסי דת ומדינה, ומדובר בשינוי שאינו דחוף. בין הארגונים ניתן למצוא ארגונים חרדים הזוכים לתמיכה גם מהזרמים המרכזיים בחברה החרדית. כך לדוגמה אמר אלי פלאי, העומד בראש המכון החרדי למחקרי מדיניות, מכון המצוי בקשרים טובים עם ההנהגה החרדית והתנגד בחריפות למהלך של ליברמן להפחתת התמיכה במעונות יום לילדי אברכים: "הבשורה במהלך הזה היא עמוקה, עד היום המדינה סירבה לממן לימודים בכולל לאברך שביקש לשלב בין לימוד תורה בכולל להכשרה מקצועית או עבודה במשרה חלקית ולכן גבר חרדי נאלץ לבחור או שהוא לומד כל היום בכולל או שהוא עוזב את הכולל ויוצא ללימודים ועבודה. במחקר שערך המכון נמצא שיש בירושלים עשרת אלפים גברים חרדים שהיו רוצים להשתלב בתעסוקה ועדיין לא השתלבו. אחד החסמים היה שאין כיום תכניות שמאפשרות לגברים חרדים לשלב בין לימודים בכולל והשתלבות בעבודה במקביל". לגבי הטענה כי הצעד אינו דחוף אמר פלאי: "כל עיכוב דוחה את ההחלטה של האברך אם להצטרף לתוכניות הכשרה. זה עשוי לגרור עיכוב מתמשך וליצור חוסר אמון של גברים חרדים שנרשמו לתוכניות".

איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים וחרדי בעצמו, אמר כי "זה האינטרס של כולם שהמהלך יקרה, אין כאן שום שינוי מהותי ביחסי דת ומדינה". לגבי ההתנגדות של הפוליטיקאים החרדים למהלך אמר: "ההתנגדות היתה עקרונית לכל עיסוק של הממשלה בכל משהו שקשור לחברה החרדית, גם אם ליברמן היה אומר שהוא נותן מאה מיליון דולר לכל חרדי הם היו מתנגדים". עם פרסום התוכנית אמר ח"כ משה גפני כי "הרבה ליברמנים עברו לנו במהלך ההיסטוריה שנעלמו תמיד כאבק פורח". כעת אומר ח"כ יצחק פינדרוס ל"כלכליסט" כי "אם היית עושה את המהלך באוניבריסטאות, אתה מתאר לעצמך שזה היה בלי ראשי האוניברסיטאות? צריך לנהל שיח". כך שדומה כי ההתנגדות של הח"כים החרדים למהלך אינה מהותית אלא יותר פוליטית וטכנית.