"אם הכסף שהגיע לעזה לא היה משמש לטרור - היא היתה נראית כמו דובאי"

"נושא השעה כיום הוא מימון טרור. ב-11 בספטמבר נדרש כסף, כחצי מיליון דולר, לא הרבה, אבל זו היתה הפקה ענקית שבסופה היה אסון". כך ציינה ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, סמנכ"לית ראפיד, בכנס כלכלת המחר של כלכליסט בשיתוף בנק ירושלים ו-BDO. ווגמן-רטנר כיהנה בעבר כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, מה שהופך את הניסיון שצברה לרלוונטי במיוחד כיום לנוכח שאלות אשר מתעוררות בנושא מימון הטרור ובנושא חיזוי מודלים פיננסיים ל"יום שאחרי" שבו יידרש תכנון פיננסי שבמסגרתו כספים שיוזרמו לרצועת עזה לא ישמשו לבניה מחודשת של מנגנוני טרור.

לדבריה, "כדי לממן טרור צריך כסף, צריך סחר בסחורות שמסווה מקורות של כספים, צריך ליצור מבנה מסועף של חברות כדי להזיז כספים ובשנים האחרונות יש גם שימוש בקריפטו. ארגון טרור צריך כסף ולכן צריך לעצור את מסלול הכספים שלו. אם נחשוב על חמאס -יש לו עשרות אלפי פעילים, תשתיות, נשק, וכל זה דורש מימון" מסבירה ווגמן-רטנר. "אז כיצד ניתן לעצור מימון של טרור? בישראל יש ארגוני אכיפה רבים ויש רשת קשרים. ישראל הכריזה על 21 ארגונים כפעילי טרור, והכסף נלקח מהם באמצעות מודיעין פיננסי. גישת המעקב אחרי הכסף פותחה כדי להילחם בהלבנת הון ואחרי ה-11 האסטרטגיה מיושמת על מימון טרור".

ווגמן רטנר מוסיפה: "דעאש הוא מקרה מבחן מעולה שבו התגבשה קואליציה עולמית שהלכה אחר הכסף. אני ישבתי בראש אחת מקבוצות העבודה הבינלאומיות שעסקו בנושא. ובדומה לכך היום עלינו לחשוב מה עושים עם החמאס. לפני כחודשיים זומנתי לסנאט האמריקאי כדי לסייע לממשלת ארה"ב עם גיבוש אמצעים למלחמה בנושא. המלצותיי היו קודם כל שהמאמץ למיגור הטרור יהיה גלובאלי ולא לוקאלי ישראלי. כסף איראני אינו זורם בכלכלה הישראלית. גם כסף קטארי לא זורם בכלכלה שלנו. מעבר לכך, צריך שיתופי פעולה מודיעיניים בין כל הרשויות העולמיות. לפני כחודש וחצי הוקם כוח משימה בינלאומי שמונה כיום 20 מדינות וכבר יש תוצאות, נמצאו באירופה ובארה"ב כספים ששייכים לחמאס. מעבר לכך- יש להכריז על חמאס כארגון טרור במדינות נוספות ולהקפיא לו כספים. בל נשכח שמקורות המימון של חמאס מגוונים, איראן, קטאר, וגם יש להם תיק השקעות משמעותי. הם מטילים מיסים, מגייסים כספים, יש להם גם בעלות על חברות ציבוריות, למשל בתורכיה. והממשלה התורכית עודדה אותם".

בנושא "היום שאחרי המלחמה", לדברי ווגמן-רטנר :"עלינו לשאול את עצמנו מה עושים עכשיו? מה עושים ביום שאחרי? התשובה היא אחת - פיננסית. מיליארדי דולרים ישפכו על עזה בעתיד מכל העולם למטרת שיקום. זה יקרה - ואז תישאל השאלה-למה ישמשו הכספים? עם הכספים שהגיעו עד כה לעזה לבניית תשתית אזרחית עזה יכולה היתה כיום להיראות כמו דובאי. כדי להתמודד עם נושא זה אנו מגבשים במסגרת צוות מומחים בהארוורד את תוכנית "היום שאחרי" ואנו מציגים אותה לממשלות. יש כאן גם חיבור עם תעשיית הפינטק: עלינו להקפיד שבעזה לא יהיה מזומן, לא צ'יינג'- כי אלה יזרמו לחמאס. תעשיית הפינטק הישראלית יצרה טכנולוגיה שניתנת להטמעה. בין השאר אנו לוקחים השראה ממודל שחברת ראפיד הישראלית במתן שירותי תשלום לארגונים בינ"ל להעברת כספים לפליטים במדינות שונות. יש לוודא שיש מנגנוני פיקוח ואין בזבוז. חשוב להשתמש באמצעים טכנולוגיים כמו זיהוי ושקיפות בבדיקת מסלול הכסף וגם עבודה במתווים שהם שקופים".