פייסבוק מכשירים מחוברים | צילום: שאטרסטוק
האם מותר לפטר אתכם בגלל פוסט ברשתות החברתיות?
הדיונים הפוליטיים ברשתות החברתיות הופכים קיצוניים וחריפים יותר. חלק מהשיח גולש להודעות שנאה ואף הסתה. באילו מקרים יכול מעסיק לפטר עובד שפרסם הודעות חריגות ברשתות ומהו הנזק שעלול להיגרם למעסיק מפרסומים כאלה? מדריך
השיח הפוליטי ברשתות החברתיות הפך בשנים האחרונות ובמיוחד מאז הבחירות האחרונות לקיצוני יותר ויותר. כל מי שנמצא ברשתות יודע זאת. מאחורי הפוסטים, חלקם מסיתים ואלימים, עומדים אנשים בשר ודם, שבמציאות יכולים להיות עובדים נורמטיביים באררגונים. לאחרונה פורסם, שעובדת באחד הבנקים הגדולים בישראל עומדת מאחורי שורה ארוכה של פרסומים חריגים והודעות שנאה ברשתות החברתיות, מרביתם על רקע פוליטי. בעקבות הפרסום, הבנק הודיע על השעיית העובדת עד לסיום בירור משמעתי בעניינה וציין כי התנהלות זו מנוגדת לקוד האתי של הבנק וערכיו.
בעקבות הפרשה עולות שאלות לגבי זכותו של עובד להביע דעה והשקפה, פוליטית או אחרת, פוגענית או גסה ככל שתהייה - דעה שהביע לא במסגרת עבודתו. עוד עולות שאלות בנוגע לזכותו של מעסיק לפתוח בהליכים משפטיים או לפטר עובד שהביע דעה או השקפה קיצונית והאם פיטורים כאלה ייחשבו כפיטורים מסיבות ענייניות. שאלנו את עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות' ועו"ד איילת רם, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות' באילו מקרים אפשר לפטר עובדים בגלל התבטאויות ברשתות:
האם ניתן לפטר עובד שהביע דעה או השקפה פוליטית פומבית ברשתות החברתיות?
באופן כללי בדמוקרטיה מותר לכל אדם לפרסם את דעותיו. במקרים חריגים בהם יש אמירות לשון הרע או הסתה או שיש קשר לעבודת המפרסם יכול להיות שניתן יהיה לפטרו.
"בהתאם לערכי סובלנות למעשי זולת ודעותיו וכן הזכות לחופש הביטוי, עקרונות עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי, נקבעו הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה המעניקות הגנה לעובד, בין היתר מחמת השקפת עולמו", אומרת ארנוב-שנהב. "הגנת המחוקק מפני אפליה או פיטורים מחמת השקפה, לא נועדה להשקפת אדם אשר נצורה בלבו, שאז איש לא ידע אותה וממילא לא יתנכל לו בגינה; אלא הגנת המחוקק באה לעגן את חופש הביטוי והזכות להביע דעה באופן פומבי. חופש הביטוי רחב ומשתרע על כל ביטוי, גם על ביטויים פוגעים, מרגיזים וגם על ביטויים הצורמים את האוזן. בדרך כלל, לא מגבילים ביטויים פוליטיים רק בשל פגיעה ברגשות הציבור".
"יחד עם זאת חשוב לדעת כי אין איסור מוחלט על פיטורי עובד עקב פרסום חריג ברשתות החברתיות וייתכנו מקרים בהם פרסום כאמור עשוי להוביל לפיטורים. לדוגמא: במקרים חריגים בהם יש באמירות לשון הרע כלפי אדם או אמירות להסתה, אזי לא יהיה מדובר בדעה או השקפה המוגנות על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כך גם במקרה שבו לתוכן הפרסום יש קשר לתפקיד העובד או שמשליך על תפקיד העובד או על מקום עבודתו בהחלט עשויה לקום למעסיק הזכות לפטר את העובד מטעמים עניינים".
לעיתים קרובות עולות טענות באשר לפוסטים המכילים דברי הסתה, ונשאלת השאלה האם ניתן לראות בפרסומים מסוימים דברי הסתה המצדיקים פיטורי עובד?
מומלץ למעסיקים להימנע מלקבוע שאמירה מסויימת היא הסתה ."ככלל, אני ממליצה לכל מעסיק להיזהר בבואו להביע שיפוטיות בקשר להתנהלות של עובדות ועובדים שאינה קשורה לעבודה. כלל האצבע הוא אם זה לא רלוונטי לעבודה ולא משפיע על העבודה – זה לא יכול להיות מניע לסנקציות של המעסיק כלפי העובד או העובדת", אומרת רם.
לכן, "כל עוד הפוסטים הבעייתיים לא פגעו בתפקוד של העובד בעבודה ולא השפיעו על המעסיק, לא ניתן להשעות בגינם, ובוודאי שלא לפטר בגינם. כמו כן, חשוב לזכור שאם לא חל על המעסיק הסכם קיבוצי שקובע אחרת – ההשעיה כלל אינה חוקית".
"עם זאת, ככל שמדובר בפוסטים שנעשו מפרופיל שמזוהה כעובד של מעסיק מסוים, בהחלט יתכן שתחול פגיעה במוניטין של אותו מעסיק, ולכן אלה עשויים להוות מניע לנקיטת הליכים משמעתיים כנגד העובד. מאחר ופיטורים הם צעד מרחיק לכת, לטעמי פיטורים מוצדקים רק ככל שמדובר בעובד בכיר כך שהפגיעה במוניטין של המעסיק כתוצאה מפרסום הפוסט הינה משמעותית".
איזה נזק עשוי להיגרם למעסיק עקב פרסומים חריגים של עובד המזוהה עם מקום העבודה, בדומה למה שאירע בפרשת הבנק?
"התבטאות חריגה וחריפה של עובד ברשתות החברתיות, בוודאי משעה שכבר מזוהה עם החברה בה מועסק, עשויה לפגוע בתדמית המעסיק, לפגוע באמון ציבור הלקוחות ולגרור נזק ציבורי רב אותו יבקש המעסיק לתקן, לרוב באמצעות ניהול הליכים משמעתיים כנגד אותו עובד", אומרת ארגוב-שנהב.
"היות וההגנה מפני פיטורים בנסיבות אלו אינה מוחלטת הרי שהעילות בגינן יכול המעסיק לזמן עובד לשיחת בירור או שיחת שימוע מגוונות. כך, התבטאויות חריגות, גזעניות, התבטאויות המפרות קוד אתי אצל המעסיק, או התבטאויות הפוגעות במכוון במעסיק (או עובד מטעמו), בשמה הטוב של החברה, במוצריה או בלקוחותיה עשויה להוות עילה מוצדקת לפיטורים".
האם יש הבדל אם האמירה ברשתות היא כפוסט או כתגובה?
"אין הבדל לצרכי הפרשנות המשפטית אם פרסום דעה או השקפה פוליטית עומדים בכללי הדין אם מדובר בפוסט שעומד בפני עצמו או תגובה לפוסט. הפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, בתמונה, כתגובה, כ'שיתוף' דעה וכפוסט בפני עצמו. בכל פרסום שהוא - יש לדאוג שהפרסום אינו כולל אמירות שעשויות להיחשב לשון הרע או הסתה", היא אומרת. .