תפוח האדמה הלוהט שב לממשלה: תדון בקידום הכרייה בשדה בריר

תפוח האדמה הלוהט חוזר לממשלה, שתדון בקרוב בהצעת מחליטים שמטרתה לקדם את הליך כריית הפוספטים בשדה בריר.

ההצעה, שהגיעה לידי כלכליסט, מבטלת למעשה את החלטת הממשלה הקודמת לקיים דיון רוחב באשר למדיניות הממשלתית בנוגע למשק הפוספטים טרם המשך קידום תוכנית הכרייה, ומדלגת להמשך קידום ההליך התכנוני וביצוע תסקיר השפעה על הסביבה. על בסיסו תחליט המועצה הארצית האם ניתן להמשיך ולקדם את תוכנית המתאר הארצית המפורטת. את הצעת המחליטים מקדם משרד הכלכלה, שמקווה להביאה לאישור בהקדם האפשרי. שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, מתנגד נחרצות לקידום הכרייה, ונמסר מטעמו כי "ננסה לעשות כול מה שאפשר כדי שההחלטה לא תעבור".

במשרד הבריאות המובילים היסטורית את ההתנגדות לכרייה בבריר בשל החששות הבריאותיים אומרים לכלכליסט כי "משרד הבריאות לא שינה את עמדתו המקצועית לגבי כרייה בשדה בריר. בהסתמך על כמה תסקירי השפעה על בריאות, לרבות תסקיר שבוצע על ידי מומחה בינלאומי, ברור כי כרייה בשדה בריר תהווה סכנה בריאותית לתושבים בסביבה ותגרום לתחלואה ותמותה עודפות".

סלע הפוספט משמש בעיקר לייצור דשנים וחומצה זרחתית. מחירו בשווקים נסק אשתקד והכפיל את עצמו לכדי 320 דולר לטון, בעוד שהתמלוגים הנגבים בישראל על כרייתו נחשבים לנמוכים. כריית הפוספטים היא בעלת פוטנציאל גבוה לחברת רותם אמפרט בשליטת איש העסקים עידן עופר והחברה טוענת כי ללא ניצול של עתודת הפוספט האחרונה בישראל המצויה בבריר, קיים חשש כי החברה תיסגר. רותם אמפרט מבית איי.סי.אל (כיל לשעבר) כורה פוספטים בנגב מזה 60 שנה ומפנה כ-95% מהם לייצוא. בחודש דצמבר 2021 האריך משרד האנרגיה את זיכיון כריית הפוספטים של רותם אמפרט לשלוש שנים ללא הליך מכרזי.

במשך עשורים נאבקים תושבים המתגוררים באזור ערד הסמוכה למכרה נגד הכרייה בשל החשש הבריאותי והסביבתי הנלווה לה. כך למשל, בשטח מרבץ שדה זהר ובשטחים הסובבים אותו מתגוררים אלפי תושבי הפזורה הבדואית. כדי לקדם את הכרייה, תיאלץ הממשלה לפנוותם. בשנת 2015 הזהיר משרד הבריאות מפני קידום הכרייה, לאחר שמומחה בלתי תלוי ששכר לבדיקת העניין - פרופ' ג'ונתן סאמט מאוניברסיטת דרום קליפורניה - הגיע למסקנה שהכרייה כרוכה בחשש משמעותי לעלייה בתחלואה ואף למוות, ברף הגבוה מרף הסיכון המקובל בעולם לאישור מיזמים חדשים.

במשרד הבריאות דרשו לבצע תסקיר בריאות לצד התסקיר הסביבתי כדי לברר לעומק את ההשלכות הבריאותיות של הכרייה, הגורמת לפליטת חלקיקים נשימתיים, לפיהם נקבעים מדדים לתחלואה ותמותה מזיהום אוויר. כלל משרדי הממשלה התנגדו, וטענו כי תסקיר השפעה על הסביבה בוחן באופן מספק גם היבטים בריאותיים. זאת, למרות שבעולם קיימים מודלים מתקדמים יותר, במסגרתן עורכות מדינות תסקיר נפרד ומקיף להשפעת קידום תוכניות תשתית על בריאות הציבור. לאחר ויכוח שערך שנים ועתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי תושבי האזור, מינהל התכנון ומשרדי הממשלה החליטו כי יוטמעו היבטים בריאותיים נוספים לקיימים במסגרת התסקיר הסביבתי, במקום ליצור מסמך מקיף חדש ולייצר בכך תקדים לפרויקטי תשתית מזהמים אחרים.

בהצעת המחליטים שתובא לממשלה בקרוב, נכתב כי "לאור החשיבות הרבה בהמשך כריית הפוספטים בישראל, מחליטה הממשלה להנחות את יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה יקיים דיון במועצה בתוך חודש ימים באישור ההנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה עבור תוכנית המתאר הארצית המפורטת לאתר שדה בריר, לרבות בהיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים, ולהנחות את משרד האנרגיה לפעול להגשת תסקיר השפעה על הסביבה בהקדם, בהתאם להנחיות שיאושרו". החלטת הממשלה מבטלת את החלטת הממשלה הקודמת להקפיא את קידום התמ"א המפורטת לשדה בריר עד לקיום דיון ממשלתי במדיניות כריית הפוספטים בישראל על בסיס נתונים מעודכנים ובהתייחס להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים. מועד הדיון חלף ביולי 2022, מבלי שהתקיים.

החלטת הממשלה מקודמת לצד שינויים משמעותיים שנידונים כעת במסגרת חוק ההסדרים, במסגרתם פרק הזמן שיעמוד למשרד להגנת הסביבה לבחינת תסקירים סביבתיים יקוצר משמעותית. חוק התכנון והבנייה יתוקן כך שיועצי הגנת הסביבה יחויבו להגיש הנחיות לביצוע תסקיר סביבתי בתוך שבוע וחוות דעת על התסקיר עצמו בתוך 14 ימים, במקום 45 העומדים לרשותם כיום. גורמי המקצוע מזהירים כי קיצור לוחות זמנים מקוצרים עלול לפגוע באינטרס הסביבתי, שכן מדובר במשימה מורכבת.

נעם הירש, ששימש עד לאחרונה נציג שר הבריאות במועצה הארצית לתכנון ובנייה מסביר כי "על פי הערכות משרד הבריאות הפרויקט יגרום לעודף תמותה, עלייה בתחלואה בסרטן ומחלות נשימה בקרב תושבי ערד, ויצריך פינוי של אלפי בדואים מבתיהם. חשוב מאדו לבצע הערכת סיכון בריאותית עדכנית על מנת שנוכל לקבל נתונים על ההשפעה הצפויה כיום. כשמחליטים להתניע מחדש את קידום אתר שדה בריר מבלי לקיים דיון עקרוני בממשלה באשר להשלכות הבריאותיות שלו על התושבים, הממשלה למעשה מתגייסת שוב לטובת תאגיד הכימיקלים של עידן עופר על חשבונם".

גולדקנפף למען חסידי גור בערד

את ההתנגדות בממשלה לקידום התוכנית מוביל כעת שר הבינוי והשיכון גולדקנופף, לאחר פרישתו של יעקב ליצמן, שבכהונתו כשר בריאות בלם את קידום התוכנית. בעיר ערד מתגוררת קהילה גדולה של חסידות גור, המתנגדת לקידום הכרייה בשל ההשלכות הבריאותיות האפשריות. כך או כך, בממשלה אין התנגדות רחבה לכרייה. בעוד שמשרד הכלכלה מקדם את הכרייה תחת ניר ברקת, במשרד הבריאות הקולות הרמים נגד הכרייה הוחלשו עם תחלופת הדרג המקצועי בשנים האחרונות. מלשכתו של השר משה ארבל נמסר כי הוא "נכנס לתפקידו לפני פחות משבוע, והנושא טרם הונח על שולחנו. לאחר שהשר ידון בנושא עם הגורמים הרלוונטיים הוא יגבש עמדה והיא תפורסם באופן מסודר".

במשרד להגנת הסביבה לא התנגדו לאורך השנים לכרייה ואף שיתפו פעולה עם קידומה. אולם בחודש נובמבר, זמן קצר בטרם פוזרה הממשלה הקודמת מבלי שקיימה דיון בנושא מדיניות הפוספטים של ישראל, פרסם המשרד להגנת הסביבה מסמך חדש המציג היבטים שונים הנוגעים לכרייה בבריר. הערך הכלכלי מפיתוח הכרייה בשדה בריר נאמדת ב-כ3.5 מיליארד שקל, מהם היקף התמלוגים מדמי חציבה הצפויים למדינה מוערך בכ-170-140 מיליון שקל. במשרד להגנת הסביבה אף טענו כי חוות דעת מן העבר בנושא אינן מעודכנות, שכן מכלול הידע הקיים השתנה באופן שעשוי להקשות על רותם אמפרט לעמוד בערכי זיהום האוויר, ולכן יש לבחון את הדברים מחדש. המסמך של המשרד להגנת הסביבה אף מעלה שאלה בנוגע לבדיקות שלא נעשות כיום בשטח, למרות נחיצותן ולמרות שחודש הזיכיון זה עתה: ההשפעות הסביבתיות והסיכונים הסביבתיים של תעשיית ההעשרה והעיבוד של הפוספט, ואמצעים להפחתת וטיפול בהשפעות סביבתיות.

מטה המאבק במכרה בערד מסר בתגובה: "שוב מנסים לרמות את מקבלי ההחלטות. כמו בעבר אנו עדים לכך שחבורת פקידים בלתי נבחרת מנסה לדאוג לאינטרסים של חברה פרטית תוך התעלמות מהפגיעה האנושה בחיי אדם, בבריאות, בסביבה ובאינטרס הציבורי. זאת, תוך שהיא מנצלת את חוסר ההיכרות של שרים חדשים שטרם למדו את הנושא עם העובדות. אנחנו בטוחים שגם הפעם לא יעלה בידי שלוחי כיל במשרדי הממשלה להעביר החלטה שבמקום להיטיב עם המדינה ועם אזרחיה - מיטבה עם בעלי המניות ועם קומץ תושבים המקורבים לצלחת".

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "החלטת הממשלה נועדה לקדם תסקיר השפעה על הסביבה, כפי שנקבע בחוק התכנון והבנייה ואת המשך בחינת הנושא, ולא קבלת החלטה. כזכור, ההליך נעצר לפני כשנה, טרם בוצע ונבחן תסקיר, והמטרה כעת היא חידושו. במסגרת התסקיר, שהינו מסמך רשמי שאת חובתו כמסמך מחויב קבעה המדינה, ייבחנו היבטים וסיכונים סביבתיים ובריאותיים. ללא הכנת התסקיר המידע לגבי נושא זה יהיה חסר בכדי לקבל החלטה בנושא. על כן, כאמור, מוצע להמשיך בהליך בהתאם לחוק ולקבל החלטה מבוססת מידע".