מס "הסוכר" לא אפקטיבי בלי כלים משלימים

המס על כלים חד־פעמיים נכנס לתוקף אתמול, ובמגזר החרדי, שראו את המס הזה כפגיעה אישית מצדו של שר האוצר אביגדור ליברמן, הגיבו בבהלת קניות שרוקנה את מדפי החד־פעמי בסניפי רשתות המזון. עובדה זו מלמדת, כי על אף העובדה שיש סיבות טובות למיסוי השוק החד־פעמי, המס לא הועבר בצורה נכונה לבני החברה החרדית. 

כשעל הפרק עומד המס על המשקאות המתוקים, על המדינה להפיק לקחים ולנסות לתווך אותו לבני החברה החרדית. פרופ' יובל פלדמן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אף טוען כי "אם מעלים את המס בלי להציע כלים משלימים, כמו חינוך, הסברה, פתרונות חלופיים, המס לא אפקטיבי: הוא מייקר את המחיה בקרב אוכלוסיות מוחלשות, מבלי להביא לשינוי ההתנהגותי הרצוי”.

משקאות ממותקים | צילום:מיקי נעם אלון

פלדמן מבסס את אמירתו על מחקר שערך עם רותם שפיגלר, שהתבסס על 750 מרואיינים, ובו נמצא כי רק 19% מהחרדים תומכים במס המשקאות לעומת 52% מהאוכלוסייה החילונית. נתון מעניין נוסף הוא ש־46% מהחרדים השיבו כי אם יוטל מס של חצי שקל עד שקל לבקבוק, הם בוודאות לא יורידו את צריכת המשקאות הממותקים, לעומת 24% בלבד מהחילונים שהשיבו כך על שאלה דומה. פלדמן ושפיגלר הסיקו מהנתונים הללו כי נראה שהפחתת הצריכה בקרב אוכלוסיות חלשות תהיה נמוכה יותר מאשר ההפחתה הצפויה בקרב אוכלוסיות חזקות. 

קשה לתת משקל משמעותי לשאלוני דיווח עצמי לגבי התנהגות צרכנית עתידית, הבעיה מתחזקת כשאנו מביאים בחשבון שהמס נתפס כחלק ממאבק פוליטי. אך מה שבטוח הוא שהנתונים מלמדים מעל לכל ספק כי החרדים לא מפנימים את חשיבות המס, ואת העובדה כי שינוי ההתנהגות המבוקש על ידי המס עשוי גם להקטין את ההוצאות המשפחתיות, וגם לשפר משמעותית את מצב הבריאות. 

התמונה הזו מתחדדת כשמתסכלים על הנתונים שאספו במרכז המידע והמחקר של הכנסת, שמהם עולה כי החמישון התחתון שבו יש נוכחות גדולה לחרדים וערבים, מוציא 100 שקל בחודש על משקאות קלים. החמישון העליון מוציא רק 60 שקל בחודש. נוסף על כך, בחברה החרדית וערבית 79% ממשקי הבית צורכים משקאות ממותקים לעומת 57% בכלל משקי הבית בישראל. 

גם בארגון הבריאות העולמי וב־OECD מציגים את הדילמה בנוגע לשכבות החלשות. מצד אחד, הן הנפגעות הגדולות ביותר מן המס הזה, בשל הרגלי הצריכה שלהן. מצד שני, אם המס ישיג את מטרתו ויקטין את הצריכה, הרי שזו האוכלוסייה שתפיק את התועלת המרבית מן המס. זו אחת הסיבות שמנכ"ל משרד הבריאות לשעבר משה בר סימן טוב טוען כי במקרה זה יש לחרוג מהמדיניות הקבועה של האוצר שלפיה לא מייעדים הכנסות ממסים לשום מטרה, ולייעד את ההכנסות ממס משקאות מתוקים לקידום הסברה ומודעות ציבורית לנזקי הסוכר. 

מרכז המידע של הכנסת בוחן גם את אפקטיביות המס: במקסיקו היתה בשנה הראשונה ירידה של 6% בצריכת המשקאות, ובדרום אפריקה כמות הסוכר במשקאות ירדה בכ־35% אחרי המס.

משקאות בסופר. המס על כלים חד־פעמיים לא הועבר נכון