אין מה לצפות להפתעות דרמטיות: העתירה נגד מינוי עמיר פרץ ליו"ר תע"א הגיעה לבג"ץ

1. ארבעה חודשים לאחר שנבחר, הגיעה העתירה נגד מינויו של עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית לאולמו של בג״ץ. משך הזמן שעבר וזהות ההרכב לא מבשרים טובות לעותרת נגד המינוי, התנועה לאיכות השלטון. השופטים אלכס שטיין ונעם סולברג לא נמנים על הזן שיבטלו מינוי שהוסכם על ידי שרי הביטחון והאוצר, הוכשר בשתי חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה ועבר פה אחד בדירקטוריון.

כבר בקביעת המועד לדיון ניכרה הרוח הצוננת. שטיין קבע את הדיון בהתאם ל״אילוצי היומן״ ודחה כמובן את הבקשה לצו ביניים שיקפיא את המינוי עד החלטת בית המשפט. וכך, ארבעה חודשים אחרי שפרץ כבר עובד במרץ, התקיים הדיון המשפטי לגבי כשרות המינוי.

ראש ההרכב, השופט נעם סולברג: "מדוע כל המידע שהונח בפני הממשלה לא די בו כדי להכשיר את החלטתה?" | צילום: אלכס קולומויסקי

ראש ההרכב סולברג המשיך לשפוך מים צוננין, וכבר בתחילת הדיון הטיח בנציג התנועה עו״ד תומר נאור טרוניה שתמציתה ׳מה אתה רוצה מאיתנו׳. ״החוק מאפשר לשר הביטחון להשיג על החלטת ועדת המינויים, היועץ המשפטי לממשלה הציג בפניו את נימוקי הוועדה. מדוע כל המידע שהונח בפני הממשלה לא די בו כדי להכשיר את החלטתה?״, אמר סולברג.

נאור השיב: ״איננו מטילים ספק במר פרץ, אלא בממשלה שבאופן חריג שבחריגים עוקפת לא רק את ועדת המינויים אלא גם את נבחרת הדירקטורים. העתירה שלנו עקרונית. האם החלטת הוועדה היא מייעצת או מחייבת״.

2. קצת רקע מתבקש: המלחמה נגד מכת המינויים הפוליטיים הניעה את הכנסת והממשלה, המחוקק והרגולטור, לבנות שכבת הגנה דו-שכבתית נגד המינויים הפוליטיים. ראשית, נבחרת הדירקטורים שממנה אמורים השרים לשאוב את מועמדיהם לג׳ובים הממשלתיים. ואחרי הנבחרת – הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות בראשות השופטת בלהה גילאור.

בגלל הקפאת פעילותה של הנבחרת לכמה שנים, הוציאה המשנה ליועמ״ש דינה זילבר ב-2020 חוות דעת שמאפשרת לממשלה למנות מועמדים חיצוניים שאינם בנבחרת בתנאים מסויימים. אחד התנאים, שנבחן לגבי עמיר פרץ, הוא שאלת "הכישורים המיוחדים" שנדרשים ממנו, שבכוחם לגבור על הזיקה הפוליטית שלכאורה מזהמת את המינוי. הוועדה פסלה את המינוי כיוון שסברה שאין בכישוריו המיוחדים לגבור על כשל הזיקה. אולם הממשלה הכשירה את המינוי, לא לפני שהיועץ המשפטי היוצא אביחי מנדלבליט קבע שהחלטת שר הביטחון גנץ והממשלה היא סבירה. על כך הוגשה העתירה.

3. נאור הציג ״סיטואציה מעט אבסורדית: שר הביטחון שטוען כי כישוריו של פרץ עולים על הזיקה הפוליטית הוא גם השר שבכבודו ובעצמו מכשיר אותו״. ברק-ארז מיהרה לבלום את הלוגיקה הזו: ״אם הולכים עם ההיגיון הזה לא יכול להיות מצב שיהיה חריג ולשר לא תהיה אפשרות להשיג על הוועדה״.

יו"ר תע"א עמיר פרץ. לא סביר שמינויו יבוטל אחרי ארבעה חודשים בתפקיד | צילום: אלכס קולומויסקי

ובכל זאת, ברק-ארז היא תקוותם של העותרים. הסיכוי ששטיין וסולברג יאתגרו את המינוי שואפת לאפס. ברק-ארז היא הסיכוי, והיא אכן הקשתה על המדינה. ״אנחנו לא חולקים על כישורי פרץ״, אמרה, ״כולם מצויינים כשהפוקוס על עצמם בלבד. כל אחד מגיע למקום הראשון בתחרות שהוא משתתף בה לבדו. אבל אם משווים לאחרים אולי התשובה משתנה. ואולי מה שנראה מעולה לעצמו הוא פחות טוב בהשוואה לאחרים. האם כדי להחליט שלפרץ יש כישורים מיוחדים - לא נדרשת השוואה לאנשים אחרים? אולי מנכ"ל רפאל לפני שנתיים עדיף על מי שהיה שר ביטחון לפני 15 שנה. המיוחדות היא תמיד בהשוואה למשהו?״.

4. והנה, גם השופטים השמרנים יותר סולברג ושטיין הצטרפו לתהייה הזו של חברתם ברק-ארז: "האם הכישורים המיוחדים נבחנים גם בהשוואה למועמדים אחרים?". עו״ד תהילה גוט ממחלקת בג״צים השיבה כי "למועמד אין ניסיון עסקי שבכוחו להצדיק את הכישורים המיוחדים, אבל שר הביטחון ביקש לתת משקל שונה לנתונים אחרים שרלוונטיים לפעילות החברה לעת הזו – ניסיונו הניהולי והציבורי״.

לשאלת השופטים באשר להשוואה למועמדים אחרים השיבה: ״השאלה היא האם יש עילה להתערבות משפטית. כישורי המועמד הם בהתאם ליכולותיו ולא ביחס לאחרים. האם נדרש להוכיח שמעבר ליכולות הוא צריך גם להוכיח עדיפות על אחרים – לטעמנו לא״.

5. בא כוחו של פרץ, עו״ד שוקי חורש ממשרד ש׳ הורוביץ, הסביר: ״הדרישות מיו"ר ומנכ״ל הן שונות. השר חשב שיש במינוי לענות על שתי בעיות. הראשונה, ההנפקה וההפרטה שבפתח, השינויים הארגוניים והשלכותיהם על יחסי העבודה. והשנייה, פיצוח השיווק של התעשייה האווירית, הייצוא הביטחוני החשוב שנוגע גם לקשרים בין ממשלות. עם כל הכבוד לניסיון הביטחוני של המנכ״לים לשעבר, אין להם ניסיון באותם שני נושאים״.

חורש הוסיף שלטעמו אין גם כל עניין של זיקה פוליטית: ״זיקה היא תלות בממנה, כאן זה לא המצב. בינואר 2021 פרש פרץ מפוליטיקה, ומאז ברור שאין זיקה פוליטית״.

השופטת דפנה ברק ארז. תקוותם של העותרים | צילום: עמית שעל

נציג התעשייה האווירית, עו״ד אודי רוזנטל גולדפרב, הוסיף: ״אי אפשר לבוא היום אחרי ארבעה חודשים לבית המשפט ולבקש לפטר את פרץ. אם חלילה יפסיק לכהן נחזור לתקופה שלא היה יו״ר וייגרם נזק גדול לחברה״.

אגב, נימוק ההפרטה שיוביל פרץ הוא קצת משעשע לנוכח ההיסטוריה שלו כמנהיג עובדים שלחם כל חייו בהפרטות. מצד שני, גם מינויו של פרץ בזמנו לשר הביטחון התקבל בלעג ספקני שהונצח במשקפת ההפוכה, אך כולנו חייבים לו תודה, וחלקנו גם את חיינו, לנוכח התעקשותו לפתח את כיפת ברזל.

6. השופט שטיין ירה בנאור שאלה ישירה: ״האם נבחר ציבור צריך לזרום עם מה שקובעת הוועדה לאישור מינויים?״. נאור השיב: ״נבחרי הציבור הם שהקימו את המנגנון שיבלום נבחרי ציבור עתידיים. אני בהחלט מכבד את החלטת הממשלה להקים את נבחרת הדירקטורים ואת המחוקק שהקים את הוועדה. אלה שני מנגנונים שהוקמו ע"י המחוקק וע"י הרגולטור״.

בסיום הדיון יצאו השופטים להתייעצות. הנוכחים באולם העריכו שעם שובם ימליצו לנאור למשוך את העתירה בהיעדר עילה להתערבות. השופטים חזרו לאולם והפתיעו ב״נדחה לעיון״ שמשמעותו - נכתוב החלטה מנומקת.

מותר להעריך שהם ידחו את העתירה. תהיה זו הפתעה אם הדחייה תהיה ברוב של שניים נגד אחת, והפתעה דרמטית אם יקבלו את העתירה ויבטלו את המינוי. אחרי הכל, עמיר פרץ איננו סוסו של קליגולה, ומינויו אינו כה מופרך ומצדיק התנגשות חזיתית של בג״ץ בממשלה שמגובה בחוות דעת היועץ המשפטי.