למרות ההצהרות: חוק האקלים לא יעלה היום לדיון

חוק האקלים אינו נמצא היום על סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה השבוע, זאת לאחר שבשבוע שעבר הוחלט לדחות את הדיון בנושא להיום (א׳). מטרה הדחייה הייתה בכדי לגשר על המחלוקות המהותיות סביב החוק בין המשרד להגנת הסביבה למשרדי האוצר, האנרגיה והכלכלה. ל״כלכליסט״ נודע שלמרות התחייבות הממשלה בהסכמים הקואליציוניים ליעד הפחתת פליטות של 50% עד סוף העשור, המשרד להגנת הסביבה נוטה להתפשר על יעד נמוך משמעותית כדי לקדם את החוק בהסכמה לפני ועידת האקלים שתערך בסוף השנה באיחוד האמירויות.

חוק האקלים הוא חוק מסגרת המציב קווי מתאר לעיסוק הממשלה בסוגיות הנוגעות לשינויי האקלים. בעוד שבמדינות רבות בעולם קיים חוק דומה, ישראל מרכזת את המאמצים בנושא באמצעות החלטות ממשלה, שרובן אינן מבוצעות בפועל ואין בהן כל חובה חוקית. ממשלת לפיד-בנט העבירה את חוק האקלים בקריאה ראשונה, במסגרתו נקבע כי ישראל תפחית רק 27% מפליטות גזי החממה שלה ב-2030, בהשוואה ל-2015. זהו יעד הנחשב לנמוך בהשוואה עולמית, ואינו עומד בקנה אחד עם הידע המדעי בנושא, לפיו נדרשות מדינות העולם להפחית כ-50% מפליטות גזי החממה שלהן עד סוף העשור כדי להגביל את עליית הטמפרטורה ואת השפעותיו החמורות ביותר של משבר האקלים.

ממשלת נתניהו הצהירה כי תהפוך את חוק האקלים לשאפתני בהרבה. זמן קצר לאחר מכן הגישה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הצעת חוק בהלימה לכך למשרדי הממשלה, אלא שאלו הגיבו בזעם שכן לא נעשתה כל עבודת מטה ממשלתית כדי לבדוק היתכנות לעמידה ביעד, בזמן שאוכלוסיית ישראל הולכת וצומחת במהירות וכך גם הביקוש לחשמל, סקטור הנשען היום כמעט באופן מלא על דלקים התורמים לפליטות גזי החממה ולזיהום האוויר. במשרדי האוצר, האנרגיה והכלכלה דרשו שלא לקדם את החוק עד שתבוצע עבודת מטה בנושא, והעלו שורה ארוכה של הסתייגויות. לפני כשבועיים דרש המשרד להעלות את החוק לדיון בממשלה ללא הסכמת המשרדים האחרים.

בשבועות האחרונים נערך גישור בין המשרדים תחת יוסי שלי, מנכ״ל משרד ראש הממשלה. בשל ההתנגדות העזה של משרדי הממשלה, נבחנת פשרה: להתקדם עם יעד הפחתת הפליטות של 27% עד סוף העשור או יעד מעט גבוה יותר שיעלה על היעדים שהציבה ממשלת לפיד-בנט, תוך שאיפה לשפר את היעדים בכנסת במסגרת הליך החקיקה.

במשרדי האוצר, האנרגיה והכלכלה התנגדו לאורך הדרך לקביעת יעדים בחוק, כאשר לפי טיוטת החוק שאושרה אשתקד בקריאה ראשונה, סעיף היעדים מנוסח באופן עמום שאינו מחייב את הממשלה בין כה. לפני שבוע, אמרה השרה סילמן כי ״מהיעדים הנמוכים של ישראל - שאפילו בהם אנחנו לא עומדים - נראה כאילו חלק מחברי הממשלה לא מאמינים שיש משבר אקלים״.

למרות שבשנים האחרונות משרדי הממשלה השקיעו זמן עבודה רב בוויכוחים סביב חוק האקלים, עד היום למדינת ישראל אין כל תוכנית מאושרת ומתוקצבת להפחתת פליטות גזי החממה במשק ומעבר לאנרגיה מתחדשת. גורם בממשלה אומר לכלכליסט כי ללא תוכנית ודאית להשגת היעדים, הצבתם בחוק עלולה להפוך חסרת משמעות. לדבריו, ״לפני שנשיג את היעדים האלה, מרבית מדינת ישראל תטייל על הירח. אין מצב שנעמוד ביעד הפחתה של 50%. כדי שישראל תהיה כמו אירופה, אנחנו צריכים יעדים ריאליים לצד תוכניות, תקציבים וכלי סיוע בדיוק כמו שיש בעולם. אחרת החוק יהפוך לעוד סיסמא לא ממומשת״.

לפי מסמך ההסתייגויות שהעביר משרד האנרגיה למשרדי הממשלה, הפחתה של 50% מפליטות גזי החממה במשק תדרוש הגעה ליעד של 88% אנרגיות מתחדשות ב-7 שנים, כאשר כיום ישראל בקושי מצליחה לעמוד בהתחייבות צנועה של 10% אנרגיה מתחדשת בייצור החשמל בשנת 2020. שעה שלישראל אין תוכנית להשגת היעדים שהציבה – 20% של אנרגיה מתחדשת עד 2025 ו-30% בשנת 2030, במשרד להגנת הסביבה פרסמו בשבוע שעבר מסמך לפיו עד סוף העשור תגיע ישראל ל-19% אנרגיה מתחדשת בלבד.

במשרד ראש הממשלה נחושים גם כן לקדם את חוק האקלים ולהעבירו עד סוף השנה, לקראת ועידת האקלים העולמית שתתקיים בדובאי שבאיחוד האמירויות. העניין בנסיעה הממשלתית לוועידת האקלים הוא רב, שכן היא עתידה לארח מנהיגים מרחבי העולם, ומהווה הזדמנות דיפלומטית משמעותית שאיננה קשורה בהכרח רק להתחייבויות האקלימיות. במשרד ראש הממשלה אומרים לכלכליסט: ״עם גיבוש ההסכמות החוק יעלה לוועדת שרים לחקיקה״.

נושא היעדים אינו המחלוקת היחידה בחוק. חוק האקלים מקנה למשרד להגנת הסביבה סמכויות רחבות הנוגעות לתכלול עבודת הממשלה בנושא. במשרד האנרגיה מתנגדים וטוענים כי מדובר בפגיעה בסמכויותיהם. בין היתר, טוענים דורשים במשרד האנרגיה לנהל את כל נושא הפחתת הפליטות או לכל הפחות להיות שותפים מלאים לו.

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אומר ל׳כלכליסט׳ כי "יכולנו להעלות את חוק האקלים, אבל עדיין יש נושאים שבמחלוקת ואנחנו סבורים שנדרש עוד שבוע לגיבוש החוק. המשרד להגנת הסביבה פירט, כחלק מעבודת המטה הממשלתית שהוביל, כיצד ישראל יכולה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות עד לשנת 2030 ואף מעבר לכך.

"הטענה כאילו ׳לפני שנשיג יעדים אלו ישראל תטייל על הירח׳ משולה לגוף אשר מחליט שאין בעיה ולא עושה כלום להתמודד איתה ולאחר מכן טוען שלא ניתן להתמודד עם הבעיה כי לא נעשה כלום. לדוגמה, המשך בנייה מתוכננת נרחבת של תחנות כוח תשתיות פוסיליות אשר מייצרות קיבוע לעשרות שנים של מקורות פליטת גזי חממה חדשים היא בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה. לא ניתן להמשיך עם ההתנהגות הקיימת ואז לטעון שלא ניתן ליישם את היעדים.

"על ישראל לבצע את כל הפעולות המרכזיות הבאות: אישור חוק אקלים מקיף ומשמעותי, החלה מדורגת של מס פחמן, כאשר הכנסות המס יוחזרו כתמיכות להשקעות להתייעלות בתעשייה ולהפחתת גזי החממה שלה וסיוע מתמשך לייעול צריכת האנרגיה של שכבות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך״.