הזלזול של נתניהו בדו"ח מודי'ס והמציאות האלטרנטיבית שבה הוא חי מסוכנים יותר מהדו"ח עצמו

התגובה המזלזלת, הרשלנית והמתנשאת של רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפחתת תחזית דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס מטרידה לא פחות מהדו"ח עצמו, שהוא חמור וקשה באופן חסר תקדים.

היה מצופה מראש ממשלה ומשר אוצר שמקבלים דו"ח ובו פעולה דירוגית שלילית שנייה בתוך חודש (הייתה אזהרה קודמת של החברה בתחילת מרץ) להתנהג אחרת ולהוכיח מנהיגות, אחריות ומקצועיות. אלא שהשניים רק איששו את הטענה המרכזית בדו"ח: הסכנה העיקרית הנוכחית לכלכלת ישראל היא ממשלת נתניהו עצמה שהפכה לבלתי צפויה ומוכנה לקחת סיכונים כלכליים וחברתיים משמעותיים. גם הפעם בחרו השניים בדרך שרחוקה מאוד מהאמת כדי להציג מציאות אלטרנטיבית משלהם תוך עיוות הדו"ח והאירועים המרכזיים המתוארים בו. "כלכליסט" מגיש את שורת העיוותים בתגובת השניים לדו"ח.

1. "כלכלת ישראל יציבה ואיתנה ובעזרת השם תישאר כזאת"

המשפט הפותח את ההודעה מתאר נאמנה את הגישה המשיחיסטית־פנאטית שהציג סמוטריץ' כבר לפני כשנה לעיתון החרדי "משפחה" שלפיה אם יישמו את התורה, אז אלוהים יעניק שפע לעם ישראל. אין לטענה הזו כמובן שום ביסוס אמפירי או מדעי וההסתמכות על האל צריכה להדליק את כל הנורות האדומות. כלכלת ישראל אכן יציבה ואיתנה, לאו דווקא בגלל סמוטריץ' שטרם החל לעשות משהו בכיוון זה, אלא בגלל סקטור עסקי (בעיקר הייטק) יצירתי, תוסס, מיומן ושאפתני לצד מדיניות מאקרו־כלכלית של בנק ישראל ופקידי האוצר שעודדה צמיחה ותעסוקה מבוססת ידע, כל זאת במסגרת של מוסדות דמוקרטיים חזקים מאוד שאפשרו פיתוח כלכלי ואנושי. זה מה שקבעה התיאוריה הכלכלית על פני 200 שנה וזו בדיוק הסיבה שמודי'ס הורידה את תחזית הדירוג: ההפיכה שנתניהו, סמוטריץ' וחבריו מתכננים יחד עם המדיניות המסתמנת, היא זו שמסכנת את כל הגורמים שהובילו לצמיחה ולאיתנות הכלכלית שאנו עדים לה בשלושת העשורים האחרונים. הניסיון להרגיע בטענה ש"יהיה בסדר" ויש לסמוך על האל ולקיים מצוות, הוא מטריד לא פחות מהורדת תחזית הדירוג עצמה.

2. "האנליסטים של מודי'ס מזהים נכון את המנהיגות הכלכלית הנכונה והאחראית שאנו מובילים"

בפועל, כלכלני מודי'ס, בשפה כלל לא דיפלומטית שלא כהרגלם, מביעים חוסר אמון מובהק במנהיגות של נתניהו וסמוטריץ': "האופן שבו ניסתה הממשלה ליישם רפורמה רחבת היקף מבלי להגיע להסכמה רחבה מצביע על היחלשות החוסן המוסדי ועל היכולת לצפות מדיניות... הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים. המשמעות היא שהסיכון לעימותים נוספים ולמתחים חברתיים בתוך המדינה נותר בעינו...". במודי'ס ממשיכים וקובעים כי "הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות המבצעת (הממשלה) הפכו פחות צפויות ויותר מוכנות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית".

3. "האנליסטים של מודי'ס מזהים נכון את הניהול הנבון של ההוצאה הציבורית שאנו מובילים"

בנוגע לטיב ההוצאה הציבורית, מדובר בתקציב סקטוריאלי שרוב העיסוק בו היה על הסכמים קואליציוניים פרטניים. יתרה מזו, דו"ח ה־OECD הדו־שנתי, הדו"ח המקיף ביותר על כלכלת ישראל שנכתב על ידי גוף זר, קבע כי על הממשלה הנוכחית לבטל את הקצבאות לאברכים, לבטל את ההנחות שלהם במעונות היום ולהתנות תקציבי חינוך בלימודי ליבה, בדיוק ההפך ממה שנכתב בתקציב. יתרה מזו, במקום לחזק את משטרת ישראל שמצויה במגמת הידרדרות מתמדת, הממשלה תשקיע מיליוני שקלים להקמת מיליציה פרטית לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על רקע אינטרסים פוליטיים אישיים.

4. "במודי'ס מזהים נכון את קידום הרפורמות מעודדות הצמיחה שאנו מובילים"

החלק על הרפורמות המבניות, הוא כבר בגדר "הרצחת וגם ירשת" – לא רק שסמוטריץ' לא קידם אף לא רפורמה מבנית משמעותית אחת, אלא שהוא נסע לארה"ב ולצרפת לטיולים מיותרים כדי לא להיות נוכח – והן נבלמו בזו אחר זו בוועדת השרים לענייני חקיקה. כך נפלו כבר או בדרך ליפול חלק מרפורמות הדגל של האוצר ובהן ביטול הפטור ממע"מ על תיירים; החלת אגרות גודש; ביטול הגדלת הטבת המס בקצבאות הפנסיה; דחייה של הטבות מס הכנסה להורים לילדים בני 18-12; החלת ההתאמות הפיסקאליות (המנגנון שמבטיח כי לא תהיה התפרצות תקציבית בתקציב 2024, ואם תהיה הידרדרות במצב יהיה אפשר להעלות מסים או לקצץ הוצאה); החלת קרן ארנונה (מעבר כספי גבייה מרשויות חזקות לחלשות), ופירוק המונופולים (הגבלת הפחתת הריכוזיות בשוק מוצרי המזון).

דווקא הדו"ח של מודי'ס לא רק שיודע לזהות אלא שאף מעריך היטב רפורמות מהסוג הזה, אלא שלפי כלכלני חברת הדירוג אותן רפורמות חשובות היו אלו של הממשלה הקודמת. "הממשלה הקודמת הציגה סדרה של רפורמות מבניות תומכות דירוג שאנו צופים כי יישמרו, אשר הינן תומכות בצמיחה בטווח הארוך", כתבו במודי'ס.

5. "החשש שמעלים האנליסטים של מודי'ס מהמחלוקת הציבורית והשפעתה על היציבות הפוליטית והכלכלית של ישראל הוא טבעי למי שאינו מכיר את חוסנה של החברה הישראלית"

כפי שנהוג בכל משטר אוטוריטרי־פופוליסטי, מי שמתנגד לרצון של הממשלה ושל המנהיג העליון או שהוא אויב או שאינו מבין. מכיוון שנתניהו עוד מודע להשלכות של האשמת סוכנות דירוג כגוף "אנרכיסטי שמאלני" הרי שהוא, יחד עם סמוטריץ' שממשיך לזלזל ב"גויים", הסתפקו בהסבר לאומה שכלכלני מודי'ס פשוט לא מבינים. כלומר, לכלכלנים המיומנים ביותר בעולם (משרה בכירה בסוכנות דירוג בינלאומית מובילה עבור כלכלן מאקרו נחשבת לאחד התפקידים היוקרתיים הקיימים בשוק), שעשו עבודה ממושכת לאורך חודשים, אין הכלים להבין את החברה הישראלית, תוך רמיזה גסה כי יש להתעלם מהם וניתן לגנוז את הדו"ח.

ההתנהלות המזלזלת, המתנשאת והמבטלת הזו היא פי כמה וכמה יותר מסוכנת עבור דירוג האשראי של ישראל, שוק ההון שלה, ההשקעות הזרות אליה ותעשיית ההייטק, מכל דו"ח או פעולה דירוגית שניתן להעלות על הדעת. הדו"ח מגלה בקיאות עמוקה ביותר בכלכלת ישראל ובדינמיקה הייחודית של החברה הישראלית.

התסכול של נתניהו מובן: כל הפעולות השליליות שמודי'ס ביצעה אי פעם (ולא היו הרבה) התרחשו כאשר הוא היה בשלטון – דבר שפוגע בתוארו כ"מר כלכלה" – אך זה לא מצדיק התנהלות כזו, לבטח מאיש שנהג להעריץ מוסדות כלכליים בינלאומיים כולל סוכנויות דירוג והסביר לאומה עד כמה הם חשובים. יתרה מזו, במודי'ס מוקירים את החוסן הישראלי המרשים בפני משברים אך כעת הוא נשחק, לדבריהם. "סיכונים חברתיים קיימים כבר זמן רב אך כעת עלו ועברו לקדמת הבמה בהקשר של הצעת הממשלה ל'תיקון המשפטי'", נכתב. בחלק אחר צוין כי העובדה ש"הממשלה חזרה על כוונתה לשנות את אופן בחירת השופטים", פירושה כי "הסיכון למתיחות פוליטית וחברתית נוספת בתוך המדינה נותר בעינו".

בנוסף, יש פסקה שלמה שמנתחת את החוסן (או החולשה ליתר דיוק) של החברה הישראלית בקטגוריה הזו. ישראל מקבלת את הציון הנמוך ביותר מבין כל הקטגוריות: 3–S (שלילי בינוני – Moderately Negative). כלומר במודי'ס מבינים היטב את המצב החברתי – כנראה שפשוט הניתוח אינו מצא חן בעיני מקדמי ההפיכה – שפנו בכל דרך אפשרית לכותבי הדו"ח כדי שאלה יעדנו אותו ולא יבצעו את הפעולה הדירוגית – ולכן החליטו לבטל את היכולות של כלכלני מודי'ס. זו גם לא התנהלות חכמה: מודי'ס מזהירה מפני פעולות נוספות ולכן הכעסת כלכלניה תוך הפגנת זלזול בהם אינה נראית כאסטרטגיה נבונה במיוחד לעתיד.