לקראת הקמת המטרו: יישלחו הודעות ל-11 אלף בעלי חלקות שיופקעו

נת"ע, החברה הממשלתית שמקימה את פרויקטי הסעת ההמונים בגוש דן, החלה בהליך הפקעת קרקעות לקראת הקמת פרויקט הרכבת התחתית של גוש דן (המטרו). החברה התכוונה להתחיל בתהליך אחרי חגי תשרי, אך נמנעה מכך בשל פרוץ המלחמה.

בחברה הודיעו כי בגלל המלחמה לא יבוצעו פינויים של בתי מגורים הנדרשים להפקעה, ושהם פועלים להימנע ממשלוח הודעות כאלו לאנשים שהמלחמה פגעה בהם ברמה האישית (משפחות של חללי צה"ל או חטופים), אך בהמשך גם אלו יבוצעו. ההפקעות התאפשרו לאחר שבחודש אוגוסט האחרון חתמה השרה רגב על צווי ההפקעה, ולאחר שנת"ע הכריזה על זוכים במכרזים לניהול התכנון והביצוע בשלושת קווי המטרו.

במהלך השלב הראשון של הליך ההפקעות יישלחו כ־11 אלף הודעות הפקעה אישיות לבעלים הרשומים של הקרקעות במעל 800 חלקות שלא כוללות בתי מגורים. ההפקעות הראשונות יבוצעו בתל אביב, פתח תקווה, חולון, בת ים, אור יהודה, קריית אונו וראשון לציון וזאת לטובת הקמת "מרכז הרשת" של קו M1 וקו M3, שהוא החלק המרכזי של הקווים. כמות ההפקעות צפויה לגדול בהמשך, כאשר יחולקו הודעות הפקעה לעשרות אלפי אנשים המחזיקים במעל 10 אלף חלקות, ביניהן מאות יחידות דיור. לפי החברה, מרבית בתי המגורים שיופקעו לטובת הפרויקט נמצאים בגבעתיים, תל אביב ופתח תקווה.

את הליך ההפקעות בנת"ע מנהלת עו"ד ענבל קנקה, סגנית מנהל חטיבה־מקרקעין. בשיחה עם "כלכליסט" אמרה עו"ד קנקה כי "כבר בהודעה אנחנו מזמינים את הבעלים למפגש עם יועץ הפקעות, יועץ משפטי, שמאי מקרקעין ומודד ואז מתחילים את כל התהליך. הזכאים מקבלים בשלב יותר מאוחר גם הודעת תשלום". עו"ד קנקה הוסיפה כי בחברה פועלים לקדם הליך חדש שבמסגרתו במקום להפקיע ולשלם פיצויים, יש כוונה לבצע תוכניות התחדשות עירונית ובאופן הזה יהיה ניתן להציע למופקעים זכויות ליחידות דיור חלופיות במקום פיצוי כספי.

התנגדות תושבים להפקעת השטחים עלולה להוביל לעיכובים בפרויקט. כך, במסגרת עבודות הקו הסגול של הרכבת הקלה, נת"ע הפקיעה קרקעות באזור כפר שלם בתל אביב. התושבים התנגדו להפקעות ולפינוי בתיהם, דרשו פיצוי מוגדל וזכו לתמיכת שרת התחבורה רגב בקדנציה הקודמת. כתוצאה מכך, הפינוי שהחל ב־2018 הסתיים רק ב־2022. לפי האוצר, עיכוב הפינוי של כפר שלם הוביל לנזק משקי של 100 מיליון שקל לכל חודש עיכוב. לא מן הנמנע שבפרויקט בסדר גודל כמו של המטרו נראה מקרים דומים.

המטרו הוא תת־קרקעי, כך שעיקר ההפקעות מעל לפני הקרקע הן עבור תחנות המטרו, וההערכה היא שהיקף ההפקעות אינן משמעותיות יותר מאלה שבוצעו עבור תוואי הרכבת הקלה. עם זאת, עדיין מדובר במהלך מורכב מאין כמוהו שצפוי להתפרש על פני 20 רשויות שונות. בשלב הראשון לא מדובר על הפקעה של בתי מגורים, אך גם הליך זה צפוי להגיע בהמשך. למשל, על מנת להקים את תחנת מגן דוד בתל אביב מופקע שטח של כ־8 דונם ברחוב קינג ג'ורג' ויידרש הרס של מספר מבני מגורים, כולל מבנים לשימור.

מכתבי ההפקעה שנשלחו הם השלב הראשון המגיע לאחר דיון בהתנגדויות לתוכנית, כך שעצם ההפקעות הן עובדה מוגמרת לאחר שאושרו בפועל. לכן, בעל קרקע שמקבל מכתב על הפקעה יכול לערער רק על גובה הפיצוי בגין ההפקעה, וכן על הפיצוי בגין ירידת ערך הקרקע, באם יש כזו, ולא על עצם ההפקעה. לאחר מכן, בעל הקרקע יידרש להציג את הקרקע לשמאי מטעם נת"ע. לאחר קבלת סיכום הפיצוי מטעם נת"ע, הוא יוכל לערער על כך לוועדת ערר. אם הערר נדחה, הוא יוכל לתבוע בבית המשפט. בנת"ע מבקשים להימנע ככל הניתן מלהביא את המחלוקות לבתי המשפט, ולכן מציעים לכל בעל קרקע שיקבל את הפיצוי שנקבע לו ללא התנגדות, תשלום נוסף בגובה 25% מסכום הפיצוי. במידה ובעל הקרקע יחליט לערער על הפיצוי בכל זאת, הוא יוכל לעשות כן, אך הוא יסתכן באיבוד התמריץ.

הפיצוי השני שבעל הקרקע יוכל לתבוע הוא בגין ירידת ערך על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. גם במקרה זה ניסתה נת"ע למנוע ככל הניתן התנהלות משפטית, ולכן אושרה תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 60, שמטרתה היא למנוע ככל הניתן פגיעה בזכויות הבנייה על הקרקעות שהופקעו. התמ"א מקנה לרשות המקומית את הסמכות לשמור על זכויות בנייה במגרשים שחלקם הופקע עבור המטרו, גם אם במידת הצורך היא נדרשת לאשר הזזת קווי בניין או לאפשר בנייה לגובה רב מזה המאושר ולהגדיל את הצפיפות.

לדברי שמאי המקרקעין דני טרשנסקי ממשרד קמיל־טרשנסקי־רפאל "מדובר בתוכנית לאומית ויש מקרים שיש צורך גם בהרס של בתי מגורים, כשהאזרח הקטן ייאלץ לקבל זאת". טרשנסקי מעריך כי "יכולים להיות מאבקי פיצויים על מבנים שהופקעו ונדרש דיור חלופי, או על מקרים שבהם הכניסה לחניות נחסמה ועוד".

חוק המטרו, שאמור להעניק לנת"ע ולמדינה כלים להתמודדות עם רגולציות ותיאומים שונים, תקוע כרגע בוועדת הפנים של הכנסת שבראשות ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה). חוק המטרו הוא אסופה של חוקים שאמורים ביחד לייצר את התשתית החוקית שתאפשר את הקמת המטרו. הוא כולל התייחסות לסוגיות כמו הסמכויות של הגופים השונים שיקימו את הפרויקט, רגולציה ותיאום תשתיות בין גופים שונים (חברות התשתיות השונות, איכות הסביבה, כבאות והצלה) וכן סוגיות נדל"ניות כמו שטחי ההשפעה של התחנות, פיצויים והתחדשות עירונית.

החוק קודם בתקופת הממשלה הקודמת, אך זו כשלה בלהעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית במליאה מפני שהקואליציה התפרקה והכנסת פוזרה. בשבוע שעבר ישבו נציגי האוצר והתחבורה עם ח"כ אשר על מנת לקדם את החוק. בלשכתו של ח"כ אשר טוענים כי הוא מעוניין בקידומו, אך נכון לעכשיו לא נקבעו דיונים בנושא.

המטרו צפוי לשרת כ־2.5 מיליון נוסעים ביום במטרופולין תל אביב, החל מלוד, רמלה ורחובות בדרום ועד רעננה וכפר סבא בצפון ופתח תקווה במזרח, ולהקל את העומס בכבישים שגורם נזק המוערך ב־40 מיליארד שקל בשנה. עלות ההקמה מוערכת ביותר מ־150 מיליארד שקל, מה שהופך את הפרויקט למורכב ביותר בהיסטוריה. תאריך הפתיחה הרשמי עומד על שנת 2037, אך לאחרונה אמר מנכ"ל נת"ע היוצא חיים גליק כי הוא עלול להידחות גם ל־2040.

קו המטרו M1 צפוי לכלול 31 תחנות ואורכו יהיה 45 ק"מ. חלקו הדרומי של הקו יתחיל בצומת חולון, ומשם ימשיך דרומה ויתפצל לשלוחה מערבית שתגיע לראשון לציון, נס ציונה ורחובות, ושלוחה מזרחית שתעבור דרך ראשון לציון, באר יעקב, רמלה ולוד.

קו המטרו M2 יהיה באורך של כ־26 ק"מ. הוא יכלול כ־22 תחנות וישרת תשע רשויות מקומיות: חולון, בת ים, תל אביב, גבעתיים, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל, פתח תקוה והמועצה האזורית דרום השרון.

הקו M3 יהיה באורך 40 ק"מ ויכלול 25 תחנות. הקו יתחיל בהרצליה ויסתיים בבת ים, ויכלול שלוחה לכיוון נתב"ג. הקו יעבור דרך בתי החולים אסותא, שיבא ובילינסון, וכן דרך אזורי התעסוקה של הרצליה פיתוח, רמת החייל, קריית אריה, חולון מזרח וניסנבוים בת ים.