בדאבוס המתחממת, האקלים יקבל במה לצד יוקר המחיה

עם טמפרטורות גבוהות מהרגיל לעונה ושלג שהגיע באיחור רב רק בימים האחרונים, מנהיגי העולם ינהרו השבוע לאתר הסקי דאבוס במטוסים פרטיים כדי לדון בהצלת הכלכלה העולמית מפני השלכות משבר האקלים.

כשהאינפלציה בשיא של ארבעה עשורים והריבית גבוהה ממה שאיש יכול היה לשער בשנים האחרונות, הפסגה השנתית של הפורום הכלכלי העולמי תיפתח היום בפסגות השוויצריות. הכינוס, שחזר למתכונתו המסורתית אחרי שיבושי המגפה העולמית, יימשך חמישה ימים, בהשתתפות מנהיגים עסקיים, דמויות פוליטיות, משקיעים ואנשי אקדמיה, שידונו בנושאים הבוערים הנוגעים לכלכלה — מההאטה הגלובלית ועד לקריסה סביבתית.

שליש מכלכלת העולם צפוי להיות במיתון בשנת 2023, מה שמשקף את השפעות המלחמה באוקראינה, האינפלציה הגבוהה המתמשכת והעלייה בעלות ההלוואות למשקי בית, עסקים וממשלות, כאשר בנקים מרכזיים מעלים את הריביות. וכך, הנושא המוביל של פסגת הפורום הכלכלי השנה הוא "שיתוף פעולה בעולם מקוטע". השנה האחרונה זימנה לפתחו של העולם הדגמה מרובת חזיתות לשבריריות הכלכלה העולמית בצל המשברים המרובים: מהתאוששות ממושכת מהמגפה, למלחמה המתנהלת על אדמת אירופה, סכנת מיתון ועלייה משמעותית ביוקר המחיה ברחבי העולם, למשבר אקלימי מחריף שאותותיו ניבטו מכל פינה כמעט במהלך השנה החולפת.

מלחמת רוסיה־אוקראינה והסכסוך בין ארה"ב לסין צפויים להכתיב את הטון בדיונים הפוליטיים, וגם המטבעות הקריפטוגרפיים, שהדגימו השנה קריסה משמעותית, יידונו על הבמה במספר פאנלים. הדיונים יתמקדו באתגרים קצרי טווח, דוגמת, כיצד להימנע מהסיכון של מיתון עולמי בשנת 2023 וכיצד להבטיח שמאמץ עולמי כושל להתמודדות עם שינויי האקלים לא יחמיר עוד יותר את משבר האנרגיה, ברקע פלישת רוסיה לאוקראינה.

למרות שייעדרו מהכנס מנהיגים בולטים ובראשם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, מספר שיא של כ־2,500 דמויות מפתח בכלכלה העולמית ובממשלות יפקדו את אתר הנופש השוויצרי. מקרב מדינות ה־G7, קנצלר גרמניה אולף שולץ הוא המנהיג היחיד הצפוי לפקוד את הכנס. בחדרי הדיונים הסגורים ובבמות יופיעו 52 ראשי מדינות וממשלה לצד 56 שרי אוצר, 19 נגידי בנקים מרכזיים, 30 שרי סחר ו־35 שרי חוץ. ראשי האו"ם, קרן המטבע הבינלאומית וארגון הסחר העולמי יהיו בין 39 מנהיגי סוכנויות בינלאומיות. 60 מנכ"לים מחברות גלובליות צפויים להשתתף, כאשר את הצמרת העסקית השוויצרית ייצגו, בין היתר, ראשי ענקיות הפארמה אסטרה־זנקה, רוש ונוברטיס, ובכירי נסטלה, קרדיט סוויס ו־UBS.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יופיע מחרתיים בוועידה בראיון וידאו, כמנהגו בפורומים שונים מאז פרוץ המערכה בארצו לפני קרוב לשנה. המנהיגים הפוליטיים האחרים ימנו את ראשי האיחוד האירופי, נאט"ו, יוון, ספרד, הפיליפינים, דרום קוריאה, דרום אפריקה ופינלנד. משטח הוועידה צפויים להיעדר אוליגרכים רוסים, בשל הסנקציות המחמירות שהטיל עליהם המערב עקב פלישת רוסיה לאוקראינה.

משברי אנרגיה ומזון

כמדי שנה, פרסם הפורום הכלכלי העולמי (WEF) את דו"ח הסיכונים הגלובליים, המציג את האיומים על הכלכלה העולמית בטווח של שנתיים ועשור. איום המיתון, משבר יוקר המחיה ומצוקת חובות צפויים לשלוט בכלכלות העולם למשך שנתיים לפחות, כך לפי הדו"ח המתבסס על סקר שנערך בקרב 1,200 מומחים ואנליסטים, שמצביע על כך שההתמודדות עם "משברי אנרגיה, אינפלציה, מזון וביטחון" אינה קרובה לסיומה. כמעט שבעה מתוך 10 נשאלים מעריכים, שהטווח הקרוב יתאפיין בכלכלות תנודתיות וזעזועים מרובים, בעוד שחמישית חוששים מ"תוצאות קטסטרופליות" בתוך עשור.

הסיכון המיידי החמור ביותר לפי הסקר הוא משבר יוקר המחיה, בעוד שהאיומים הגדולים ביותר בטווח הארוך נוגעים למשבר האקלים. הדו"ח הזהיר גם כי העולם עלול לעמוד בפני תקופה של "משבר רב־מערכתי", שבמהלכה השילוב של מקבץ סיכונים יגרום לבעיות עתידיות מורכבות.

סוגיות סביבתיות שלטו בדו"ח הסיכונים לטווח הארוך בשנים האחרונות, ותפסו את שלושת המקומות הראשונים בכל דו"ח במהלך חצי העשור האחרון. גם כעת, נותרת הדומיננטיות שלהן בעינה. בטווח השנתיים הקרובות, חולשים סיכונים הנוגעים למשבר האקלים וקריסת המערכות האקולוגיות על מחצית מעשרת הסיכונים, ובטווח העשור, שישה, לרבות ארבעת המקומות הראשונים. בעוד שבטווח השנתיים הקרובות משבר יוקר המחיה הוא הסיכון המשמעותי ביותר, במקום השני נמצאים סיכונים לאירועי מזג האוויר קיצוניים ובמקום הרביעי, כישלון ההיערכות להתמודדות עם החרפת שינויי האקלים.

לפי מחברי הדו"ח, "חלון ההזדמנויות" להתמודדות עם האיומים החמורים ביותר בטווח הארוך הולך ונסגר במהירות. "נדרשת פעולה קולקטיבית מתואמת לפני שהסיכונים מגיעים לנקודת מפנה", נכתב. "אלא אם העולם יתחיל לשתף פעולה בצורה יעילה יותר בהפחתת סיכוני האקלים והסתגלות לאקלים המשתנה, במהלך העשור הקרוב יוביל הדבר להתחממות גלובלית מתמשכת ולהתמוטטות אקולוגית", מציינים מחברי הדו"ח. לא בכדי, הסיכונים המשמעותיים ביותר בטווח של עשור, הם כישלון צמצום שינויי האקלים והסתגלות לתמורות המשבר אותן כבר לא ניתן לשנות, זאת לצד סיכוני אירועי מזג האוויר הקיצוני הגוברים, התמוטטות מערכות אקולוגיות ואובדן המגוון הביולוגי.

המנהיגים שיפקדו את שטח הכנס יקבלו ממקור ראשון את המידע אודות ההשלכות הצפויות של המשבר האקלימי המסומן כדאגה בוערת. זאת בזמן שמנהיגי העולם לא מיישרים קו עם אזהרות המדענים ומצעידים את העולם להתחממות חסרת תקדים של כ־3 מעלות צלסיוס עד סוף המאה — בניגוד להתחייבויות שסופקו בהסכם פריז, ולמרות שההשלכות עשויות להיות הרות אסון. בינתיים, אתר הסקי הקריר המתאפיין בדרך כלל בעונה זו בשלג כבד שכבר הצליח לשבש את הגעת המשתתפים אל השטח בפגישות קודמות, הלבין רק בימים האחרונים. גל חום חורפי חסר תקדים שפקד את אירופה החודש הותיר אתרי סקי רבים נטושים, צחיחים משלג, כשבמחצית מאירופה הטמפרטורות היו גבוהות ב־8 מעלות צלסיוס מהממוצע העונתי.

טענות לצביעות אקולוגית

אתר הסקי המתחמם מצטרף לתמונה העגומה שהשתקפה ברחבי העולם השנה: הטמפרטורות בקיץ התקרבו לשיאים של כל הזמנים באירופה; מספר מדינות, כולל צרפת, ספרד, שוויץ ובריטניה דיווחו כי 2022 היתה השנה החמה ביותר מאז החל רישום השיאים, כשלפי נסא"א, שמונה מתוך 10 השנים החמות ביותר מאז החלו מדידות הטמפרטורה, התרחשו בעשור האחרון. המגמה ברורה, וכך גם ההשלכות, כשאירועי אקלים קיצוניים הופכים תדירים, עוצמתיים וממושכים יותר שנה אחר שנה.

כשבאי הכנס ינהרו לשטח הוועידה במטוסים פרטיים, גם ממדינות המצויות במרחק קצר בלבד מדאבוס, בארגוני הסביבה מתקשים להתייחס ברצינות לדיונים על סיכוני האקלים. לפי ניתוח גרינפיס שהתפרסם בסוף השבוע, 1,040 מטוסים פרטיים שינעו אשתקד את משתתפי הכנס. מתוכם, 53% היו לנסיעות של פחות מ־750 ק"מ, ו־38% לטיסות לטווח קצר מ־500 ק"מ. בסך הכל, הפליטות שנוצרו מכלל המטוסים הפרטיים בשנה שעברה היו שוות ערך לאלו שייצרו כ־350 אלף מכוניות ממוצעות במשך שבוע. "בינתיים, העשירים והחזקים נוהרים לדאבוס במטוסים פרטיים מזהמים במיוחד כדי לדון באקלים ובאי־שיוויון בדלתיים סגורות", אמרו בגרינפיס, והאשימו את המשתתפים ב"צביעות אקולוגית", תוך הטלת ספק בטענות הפורום הכלכלי העולמי, כי הוא מחוייב למטרה העולמית להגבלת ההתחממות הגלובלית.