דליפת דלק ממכלית במסוף קצא"א באילת; ״פיח מעורב עם חומר שמנוני״

המשרד להגנת הסביבה מטפל הבוקר (ג׳) בדליפת דלק מקומית ממכלית שעוגנת במסוף קצא"א במפרץ אילת. סביב המכלית הדולפת נפרסו מחסומים מיוחדים כדי לתחום את הדליפה, למנוע את התפשטותה ולהגן על הסביבה הימית. בשלב זה לא נמסרו פרטים נוספים לגבי היקף הדליפה, אך נמסר כי ניתן לשאוב חלק מהחומר שדלף לים.

בקצא״א טוענים כי לפי בדיקת הבקרה לא מדובר בנפט אלא בזליגה של תערובת דלקים אחרת - ״מספר ליטרים של פיח מעורב עם חומר שמנוני שהיה על סיפון האוניה ועקב מזג האוויר הגשום נשטף מטה״. לפי קצא״א, הזליגה לא נוצרה כתוצאה מהפעילות התפעולית השוטפת. במשרד להגנת הסביבה בודקים את הדברים ומנחים את הגורמים בשטח לטיפול וספיגה של הדליפה.

במשרד להגנת הסביבה נוקטים במדיניות של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, במטרה להגן על הסביבה הימית מפני דליפות, ובפרט על שונית האלמוגים הרגישה, הנחשבת לאחת השוניות העמידות בעולם, שעה ששוניות הולכות ונעלמות. בשנה האחרונה אף ניהל המשרד מאבק משפטי מול קצא״א בנושא היתר הרעלים של החברה לאחר שזו דרשה להגביר משמעותית את שינוע הנפט דרך מפרץ אילת, כפי שמשתמע מהסכם עסקי מול חברת רד-מד האמירתית, לפיו ישראל תהפוך לגשר לשינוע נפט מהמזרח התיכון לעולם. ביולי האחרון טענה החברה שהסיכוי לאירוע דליפת נפט הוא אחד ל-1,111 שנים וכי האפשרות לתקלה שתגרום לנזק היא כמעט בלתי סבירה. בנוסף, טענו בקצא״א כי לרשות החברה ציוד משוכלל לטיפול ולמניעת דליפות.

האירוע הנקודתי הבוקר נמצא בטיפול המשרד להגנת הסביבה, אבל חשוב להדגיש כי לא ניתן לטפל בדליפות שמנים לים באופן מלא ולהשיב את המצב לקדמותו, שכן הסביבה הימית נפגעת בהיקפים שונים מכל מגע של חומרי דלק ורעלים במים. ד"ר דרור צוראל מהמרכז המדעי לניטור ומחקר בים של המשרד להגנת הסביבה מסביר: "לשמן יש את הפרקציה שצפה על פני המים, שאותה ניתן לשאוב. הבעיה היא הפרקציה המסיסה של הנפט שמתמוססת בעמודת המים. פרקציה זו לא ניתנת לניקוי והיא רעילה מאוד לחי ולצומח הימי. בשל הקרבה הגדולה של מסוף קצא"א לשונית האלמוגים, גם דליפה שנחשבת קטנה היא בעייתית". במשרד להגנת הסביבה מבקשים להבהיר כי האירוע שהתרחש הבוקר ״מדגיש שוב כי תקריות זיהום בשמן עלולות להתרחש ואף מתרחשות כל העת״ וכי תיבדק לעומק גם האפשרות לפתוח בחקירה נגד קצא״א בגינו.

ארגוני הסביבה אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע וצלול עתרו אשתקד לבג״צ בדרישה לבלום את הסכם שינוע הנפט של קצא״א וחברת רד מד, שנחתם ללא מעורבות של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. בעתירה נכתב כי "די בדליפה בודדת של 1% בלבד מנפח מכלית אחת כדי לגרום לנזק בלתי הפיך". לכך גם הצטרפה עצומה עליה חתמו 250 מדענים שהתריעו כי הסכם שינוע הנפט מסכן את שונית האלמוגים.

לפי מסמך מדיניות לשימור מפרץ אילת עליו חתומה רשות הטבע והגנים, כל זיהום נפט יכול להגיע במהרה לאזור בו שוכנת שונית האלמוגים בשל המבנה הצר של מפרץ אילת והרוחות העזות הנושבות בו. לכן, תנועה מוגברת של אוניות באזור, מגדילה גם את הסיכוי לדליפות ואת הסיכון לשונית.

למרות הסכם הנפט של קצא״א מול החברה האמירתית להגברת שינוע הנפט דרך ישראל עד היום לא אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית למוכנות לאירועי זיהום ים וד״ר יובל ארבל, סמנכ״ל בארגון ״צלול״, מדגיש שלמרות אי המוכנות של ישראל לאירוע זיהום יפ חמור, בשטח פקידות המכליות בינתיים עולה. לדבריו, ״זו המיכלית התשיעית השנה. זאת כמות מותרת במסגרת היתר הרעלים, אבל זה פי 3 מכמות מיכליות הנפט שהיתה מגיעה לקצא"א בשנה עד ההסכם. למרות הציוד החדש של קצא"א לא יתכן שינוע נפט ודלק ללא דליפות והסיכון למפרץ, למתקני ההתפלה ולחופים גדל. חייבים לבטל את עסקת קצא"א ולצמצם את שינוע הנפט דרך ישראל. אסון בלתי הפיך הוא עניין של זמן״.

מקצא״א נמסר בתגובה: ״עובדי החברה זיהו מיידית את הדליפה ועל פי התרגולת ותוכנית החירום החלו בפעילות שאיבה. ההערכה היא כי בהמשך היום המצב יוחזר לקדמותו. פעילותה של קצא"א חיונית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. החברה מחויבת להגנת הסביבה ומשקיעה מאמצים רבים באמצעי בטיחות, מניעה ובקרה מהמשוכללים והמובילים בעולם, דוגמת החוסם הימי, שמוכיחים את יעילותם גם במקרים חריגים״.