הפחד המשתק משוויון בחוקה

בוועדת חוקה חוק ומשפט נפתחה אתמול סדרת דיונים שנועדה לגבש "מחשבה חדשה, רעננה ויצירתית שתאפשר את עיגונו של השוויון בחוקי היסוד". כך לדברי יו"ר הוועדה גלעד קריב שהוא רב רפורמי וגם מושא לשיקוץ קבוע בפי החרדים שמסרבים להכיר בשוויון הזרם שהוא מייצג.

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שסילקה את ערך השוויון מחוקתה. בשני חוקי היסוד - חוק כבוד האדם וחירותו וחוק הלאום - השוויון לא מופיע. הסיבה לכך היא ניצחונה של הקואליציה החרדית והלאומנית שחוששת מהשוויון, ומבית המשפט העליון שחלילה יחיל אותו במלואו על נשים, ערבים, גויים, להט"בים, רפורמים. בית המשפט העליון "עקף" אמנם את המכשול וקבע את השוויון כנגזרת של "כבוד האדם", אבל להיעדרו החוקתי של השוויון יש מסר חינוכי דרמטי. הן בקיפוח המיעוט הערבי משוויון אזרחי והן בהתעללות בכל מי שלא בא בטוב למונופול האורתודוקסי.

ח"כ גלעד קריב | יואב דודקביץ

מדינת ישראל היא מדינת לאום. בתעודת הזהות שלה היא מדינה יהודית (ודמוקרטית); חוק השבות מאפשר קליטה אוטומטית ליהודים; חוק הלאום ביסס עוד יותר את מעמד־העל של הלאום היהודי. למרות כל אלה, עדיין היא חוששת להעניק שוויון חוקתי לכלל אזרחיה ומיעוטיה. בדיון אתמול אפשר היה לשמוע את הסיבות. בגלל החשש מערעור עליונותה של היהדות, בגלל החשש משופטי בג"ץ, בגלל חשש לקיומה של המדינה. אפילו השופט הדתי אליקים רובינשטיין ניסה להסביר שאין סתירה בין זכויות לאום לזכויות אזרח ואפשר לקיים את שתיהן זו לצד זו. בכל העולם יש מדינות לאום ובכולן יש שוויון אזרחי.

בינתיים, השוויון חסום גם בגלל שאין הסכמה קואליציונית לתיקון חוקתי שיעגן אותו. לכן, הדיונים שיוזם גלעד קריב הם ראויים ומבורכים, הם מחדדים אקדמית את הדילמות, אבל בשלב זה הם בעיקר פול גז בניוטרל.