3 מיליארד שקל שהושקעו בהגנה על הים לא מנעו את השבתת אסדות הגז

אסדת הגז תמר הושבתה עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל באופן מיידי. למרות שבהגנה על אסדות הגז במים הכלכליים של ישראל הושקעו 3 מיליארד שקל, ועוד 400 מיליון שקל בשנה הוקצו לכך, במשרד הביטחון לא רצו לקחת סיכון של פגיעת רקטות באסדה וסיכון פיזי של עובדיה. פגיעה באסדה בזמן ההפקה עלולה להיות הרסנית בהרבה מאשר בזמן בו האסדה מושבתת

אלא שכעת, לאחר יותר משלושה שבועות שבהם ישראל נמצאת במלחמה ואסדת הגז מושבתת לפרק זמן בלתי מוגבל, נשאלת השאלה האם לא הגיע הזמן לעשות חושבים בעקבות הנזק הכלכלי הנגרם למשק מסגירתה. ל"כלכליסט" נודע ששלשום נערך דיון במטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא מדיניות הפעלת מאגרי הגז בתקופת החירום, לבקשת משרדי האוצר והאנרגיה, וכי היום (חמישי) צפוי להתקיים דיון נוסף בנושא.

בשל הרגישות הביטחונית פרטי הדיונים שנערכים במל"ל חסויים. בדיון היום ידונו המשתתפים בדילמות האבטחתיות וחשיבות הרציפות התפקודית של האסדות למשק גם בשעת חירום. המטה עשוי להמשיך לעסוק בדילמה מתי להפעיל מחדש את אסדת תמר, ומה תהיה המשמעות של השבתת אסדת כריש אילו תתרחב המערכה גם לזירה הצפונית.

להחלטה לסגור את מאגר תמר - ספק הגז הטבעי המרכזי של חברת החשמל השלכה מרכזית על משק החשמל וקופת המדינה. לפי ניתוח של חברת BDO שנכתב עבור השותפות במאגר הגז תמר, סגירת האסדה מובילה לפגיעה משקית של כ־800 מיליון שקל בחודש. זאת, כתוצאה מירידה בהפקת הגז המקומית המובילה להתייקרות עלויות יצור החשמל כתוצאה משימוש בחלופות יקרות יותר, כמו פחם וסולר. כ־300 מיליון שקל מתוך הסכום הכולל מיוחסים לאובדן הכנסות מדינה כתוצאה מאובדן תמלוגים, היטל ששינסקי ומס חברות. יתר הפגיעה צפויה להיגרם בשל ירידה בתוצר בגלל הירידה בהיקף הפקת גז, בעיקר עקב אובדן הכנסות מהיצוא למצרים.

בשל הצורך להמשיך לספק גז טבעי לשוק המקומי, לאחר סגירת תמר, פחת יצוא הגז מישראל גם ממאגרים אחרים, על מנת לספק גז למשק המקומי. לפי הדו"ח של BDO, צנח יצוא הגז למצרים בתקופת המלחמה בכ־70%. על אף שמאגר לוייתן גדול פי 2 מתמר, יכולת ההפקה של המאגרים בזמן נתון יחסית דומה.

מתחילת המלחמה גדל השימוש בפחם להפקת חשמל בישראל מ־10% ל־15%. מלבד הנזק הסביבתי, ב־BDO מעריכים כי השבתת הפקת הגז הטבעי מובילה לעלייה של 80 מיליון שקל בחודש בעלות ייצור החשמל.

בעת מלחמה מתקני תשתית נחשבים ליעד אטרקטיבי, שכן פגיעה בהם עלולה להוביל לשיבושים במערכות חיוניות, ולכן ארגוני הטרור מנסים לאורך השנים לטווח את אסדת הגז ״תמר״ הממוקמת כ־25 ק״מ מחופי אשקלון, קרוב יחסית לחופי עזה, במטרה לגרום לפגיעה ישירה.

הסיכון הביטחוני הנגזר מהצבתם של מתקני תשתית במרחב הימי היה ידוע לישראל עם היציאה לחיפושי גז והקמת האסדות השונות. לפי פרסומים בתקשורת לאורך השנים, לשם הגנה על אסדות הגז דרש הצבא כשלושה מיליארד שקל עבור בניית כוח מגן ורכש ספינות ייעודיות לחיל הים, לצד כ־400 מיליון שקל נוספים מדי שנה. כעת שואלים בכירים במשק האנרגיה, מדוע למרות ההשקעות הגדולות שנעשו ברבות השנים כדי להגן על האסדות, תמר נסגרה עם תחילת הקרבות, והסכומים הנכבדים שהושקעו בהגנה על האסדות אינם מסייעים לרציפות תפקודית של האסדה בעת המלחמה?

נזכיר כי זוהי אינה הפעם הראשונה בה מורה הצבא על השבתת תמר. גם ב־2021 פעילות האסדה הופסקה לאחר שחמאס ניסה לפגוע בה מספר פעמים, למרות מערכות ההגנה המאבטחות את האסדה.

אסדת תמר היא ספקית הגז העיקרית של חברת החשמל, כאשר ב־2022 היא סיפקה לחברה כ־57% מהדלקים שלה. החברה הושפעה באופן מידי מסגירתה ונאלצה לדאוג לחלופות ולהיערך מחדש לתקופת החירום, בין היתר באמצעות רכישת דלקים יקרים הרבה יותר. למרות שאסדות הגז האחרות (לוויתן וכריש) מזרימות כעת גז למשק לצד הגברת השימוש בפחם ובסולר, החברה נדרשה להיערך למצב שבו הרחבת הלחימה גם צפון הארץ תוביל לשיבושים נוספים במשק האנרגיה עד כדי השבתה של אסדות הגז הנוספות. חברת החשמל אחראית גם על רכש דלקים עבור כלל תחנות הכוח בישראל, ומצב החירום המלחמתי אילץ אותה לפנות לרכש מוגבר של סולר ופחם. ב־15 באוקטובר דיווחה חברת החשמל למשקיעיה, כי היא נאלצת למשוך מיליארד שקל מכרית הביטחון שלה (קופת רזרבה כספית לשעת חירום בלבד בה נצברו 3 מיליארד שקל) לשם היערכות ברכש דלקים לשעת חירום.

בעקבות המלחמה הודיעה סוכנות דירוג האשראי מודי׳ס כי היא בוחנת הורדת דירוג אשראי לחברת החשמל, אנרג׳יאן ולוויתן בעקבות המלחמה. מודי'ס מסבירה את בחינת דירוג חברות הגז מחשש לסיכון ככל שגוברת המתיחות הביטחונית מול חיזבאללה בצפון. באשר לחברת החשמל, מודי'ס בוחנת את דירוג אג"ח החברת הן בשל החשש הגיאו־פוליטי ובנוסף מחשש ליציבות הפיננסית של החברה. מודי'ס ציינה כי לחברת החשמל ישנה נזילות מספקת לכמה חודשים, אך לאחר מכן תאלץ לגייס כסף. "הידרדרות נוספת בקופת המזומנים של החברה תפגע באיתנותה הפיננסית שגם כך היתה חלשה", כתבו כלכלני מודי'ס.

עלויות הרכש המצטברות של חברת החשמל מתגלגלות בדרך נוספת לציבור: למרות שבשלב זה אין מחסור בגז לייצור חשמל במשק, החברה נאלצת להגדיל משמעותית את מלאי הסולר שלה למקרה של שיבושים נוספים. סולר הוא דלק מזהם במיוחד ויקר מאוד, מה שמשית עלויות נוספות על חברת החשמל וסיכונים בריאותיים על הציבור.

בשבוע שעבר הוחלט במשרד האוצר להפחית כמעט לאפס את מס הבלו המוטל על סולר לייצור חשמל, כדי למנוע את התייקרות מחירי החשמל. כיום, הבלו על סולר הוא 3.24 שקל לליטר, גבוה משמעותית מהבלו המוטל על גז. כעת הוא יופחת לשיעור של 0.36% מסכום מס הקנייה המוטל על סולר כיום.

מהמל"ל נמסר: ״המטה מקיים דיונים והערכות מצב עיתיות בסוגיות שונות לרבות בנושאים הקשורים לרציפות התפקוד הלאומית יחד עם הגופים הרלוונטיים".