כל הסכם בין האוצר למורים שיושג בלי שביתה יהיה הפתעה

כל החודש הקרוב נשמע על משא ומתן בין האוצר ומשרד החינוך למורים, אבל כמו תמיד, הסכם לפני 31 באוגוסט הוא לא באמת אופציה. הפעם הפערים והעוינות בין הצדדים כל כך גדולים, שכל תוצאה שאינה שביתה תהיה הפתעה. כל ההתבטאויות שהיו בשבוע שעבר על הצורך במשא ומתן נועדו בעיקר להטיל את האשמה על הצד השני. סביר שיו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז בונה על כך שהקואליציה לא תרצה שביתה חודשיים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, שבהן היא עלולה לספוג ממילא מכה קשה בגלל ההפיכה המשטרית. לפחות בשלב זה – אין התרככות בממשלה.

במשאים ומתנים כאלה יש המון פרטים קטנים, למשל כמה חוזים אישיים יאפשר ארגון המורים (בינתיים ארז מתנגד כליל, בעוד האוצר דורש שיעור של 10%). אבל, בסופו של דבר הפערים העיקריים הם בין הצעת האוצר להצעת המורים בנוגע לתוספת שכר. האוצר מציע תוספת חודשית של 1,500-850 שקל למורה. מדובר בתוספת שגדלה ככל שהוותק של המורה קטן יותר, וזאת במטרה לצמצם פערים בין המורים. ארגון המורים רוצה תוספת של 3,000 שקל. הפער השני, ואולי לא פחות גדול, הוא שהאוצר רוצה הסכם עד 2028 כדי להבטיח שקט תעשייתי וארז מוכן רק עד 2025, כי לך תדע איזו אינפלציה תהיה עם ממשלת ההפיכה ונזקיה הכלכליים.

בשבוע שעבר פרסמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החינוך יואב קיש קריאה לארז לחזור למשא ומתן. אלא שלקריאה נלוותה ההצעה של האוצר מאפריל, שארז דחה על הסף. ההסבר של האוצר לכך הוא שהמשרד כבר התפשר והוא שומר את מרחב הגמישות שנותר לו למשא ומתן עצמו. לפי ההצעה, שכר מורה מתחיל עם תואר ראשון במשרה מלאה יעלה מ־8,500 שקל ל־10,000 שקל, מורה מתחיל עם תואר שני ירוויח 10,900 שקל.

רוח הדברים האמיתית מתגלית בחילופי המכתבים שהיו בשבוע שעבר. ארז הפיץ איגרת למורים שבה קרא להם להיערך כלכלית לשביתה ממושכת, למצוא עבודות זמניות ולחסוך כסף. ארז גם האשים את קיש בכך שהוא אומר שוב ושוב שמבחינתו יכולה להיות שביתה של חודשיים. ארז לא רק רוצה להביא הישג טוב יותר משל יפה בן דויד, שעומדת בראש בהסתדרות המורים. לאור האינפלציה שהתפרצה בינתיים, הוא רואה בהצעות האוצר מתן אישור לשחיקת שכר.

האיגרת של ארז זכתה לתשובה ממנכ"ל האוצר שלומי הייזלר. "איני רגיל להתנהלות בדמות מכתבים שתכליתם ליצור נרטיב משפטי המבוסס על מצג עובדתי מסולף במטרה להכין את הקרקע לצעדים ארגוניים עתידיים", כתב הייזלר, "כולי תקוה כי תשכיל לזנוח את הפרקטיקה הזו".

באוצר ומשרד החינוך טוענים שהם הלכו לקראת ארז, בעוד הוא תקוע בעמדותיו הראשוניות. הייזלר מדגיש שהצעת האוצר חייבת להיות הבסיס למשא ומתן, "שכן היא עולה בקנה אחד עם ההקשר התעשייתי". במילים אחרות, בעוד לארז חשוב להוכיח שהוא קיבל יותר מבן דויד, לאוצר חשוב שההסכם יהיה בסדרי הגודל של ההסכמים עם הסתדרות המורים וההסתדרות, שאחרת תהיה פריצת שכר כללית במשק.

כדאי לזכור שתלמידי כיתות י' וי"א יצאו לחופש ללא ציוני סוף שנה וכנראה גם יתחילו את השנה בלעדיהם. בתי הדין לעבודה מגינים על תלמידי י"ב והבגרויות שלהם, ונראה שהם נתנו לארגון יד חופשית למדי בכל הקשור לשיבושים שאינם קשורים לבגרות. זאת גם הסיבה שארז מתכוון לראשונה זה שנים רבות להשבית את תחילת שנת הלימודים. בשלב מאוחר יותר של השנה יש סיכוי גדול שלא ייתנו לו להשבית את כיתות י"ב.

כמו בשיר של יהודה עמיחי: הממשלה חוששת משביתה של ילדי הגן, פחות מזה משביתה ביסודיים והרבה פחות מזה משביתה בתיכונים. בסופו של דבר, תלמידי התיכון יכולים להמשיך לישון בבית כשההורים הולכים לעבוד והנזק למשק לא גבוה. אז מה אם מדובר בדיוק באותם תלמידים שנפגעו יותר מכולם מהסגרים בקורונה. בסופו של דבר, בקרוב הם יהיו "גדולים", ועל ה"גדולים" כזכור אין מרחמים עוד.