הנגיד צפוי ללחוץ על הבנקים לשפר את הריביות למשקי הבית

האם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון עומד לשנות גישה בנושא הריבית בהלוואות ובפיקדונות? הבוקר צפויה להתקיים פגישה מיוחדת של הנגיד עם המנכ"לים של הבנקים במשרדי הבנק המרכזי בת"א, שהוגדרה כפגישה שתעסוק בנושא הריביות על הפיקדונות וההלוואות. בפגישה גם ישתתפו המפקח על הבנקים היוצא יאיר אבידן, ודני חחיאשוילי, שייכנס לתפקיד המפקח על הבנקים בסוף השבוע הקרוב. נראה שהנגיד מנצל את תקופת הביניים של התחלפות המפקחים על מנת לבצע בעצמו את ההתערבות לפי שיקול דעתו בנושא.

יש שתי אפשרויות מרכזיות למה שיקרה בפגישה. האפשרות הראשונה, הנגיד ימשיך בגישה שבה נקט עד כה: העברת מסרים אל המערכת הבנקאית שעליה לשפר את הריבית בפיקדונות, אולם הוא צפוי להחריף את הטון ולעבור למסרים חריפים יותר, כמו איום בהבעת תמיכה בחקיקה נגד הבנקים במידה וזאת תתקדם.

האפשרות השנייה, שלפי הערכות הסיכויים שלה גבוהים יותר, היא שהנגיד יודיע לבנקים כבר בפגישה על הצעדים שהוא דורש מה לנקוט. באופן רשמי אין לבנק ישראל את הסמכות לקבוע לבנקים את הריביות בהלוואות או בפיקדונות, אך הנגיד יכול להפעיל את כובד משקלו בכדי שהבנקים יאמצו מתווה כזה או אחר בנושא הריביות, כשם שהבנקים אימצו בתקופת הקורונה את המתווה של בנק ישראל בהקפאת הלוואות. כך למשל, הוא עשוי ללחוץ על הבנקים לשלם ריבית על העו"ש, שהיקף הכספים בו מגיע לחצי טריליון שקל. אפשרות נוספת היא להורות לבנקים לצמצם את הפערים הקיימים בין הריביות בפיקדונות שמוצעות למשקי הבית ועסקים קטנים לעומת הריביות המוצעות ללקוחות הבנקאות הפרטית והעסקים הגדולים. באחרונה פרסמה רשות התחרות ממצאים מבדיקה שביצעה על פערים משמעותיים בריביות בין המגזרים. הרשות אף שוקלת להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, מה שיקנה לה סמכויות בנושא הפיקוח עליהם, מהלך שעלול לפגוע במעמד הפיקוח על הבנקים.

באשר לריבית על ההלוואות, הערכות הן שאם הנגיד יעשה צעדים הם יהיו קשורים בעיקר למשכנתאות, שההחזר החודשי עליהן התייקר באופן דרמטי בשנה האחרונה בהיקף של מעל אלף שקלים בממוצע.

עד כה אמנם דיבר הנגיד על כך שיש לשפר את הריבית בפיקדונות, אך דבריו היו מנומסים למדי, ובבנקים לא ראו בכך לחץ חריג. באחרונה דיבר על כך הנגיד בטקס הפרידה שנערך לאבידן בשבוע שעבר: "אמרתי בעבר לנציגי המערכת הנמצאים איתנו כי אני מצפה לראות תמסורת גבוהה יותר לריבית הפיקדונות ופניה אקטיבית ללקוחות שבבעלותם יתרות גבוהות בחשבונות עו"ש שאינם נושאי ריבית. נוצר מצב שבו המערכת הבנקאית היא הנהנית מפירות הריבית הגבוהה, ואילו הנטל הנלווה אליה מוטל על כתפי הצרכן הפיננסי. ככל שהעלייה במרווח הבנקאי גבוהה מהעלייה בסביבת הסיכון — זה לא הוגן ולא הגון".

עוד אמר הנגיד אמיר ירון: "בראייה אסטרטגית, המציאות הזו עלולה גם לערער את שיווי המשקל החוקי והרגולטורי בו פועלת כיום המערכת הבנקאית. די להטות אוזן ולהקשיב להצעות החוק השונות בנושא הבנקאות העולות חדשות לבקרים. על המערכת הבנקאית לפעול בצורה נבונה ומושכלת למציאת איזון חדש, נכון והוגן יותר במערכת היחסים בינה לבין הלקוח הפיננסי, גם כי כך ראוי לעשות, וגם מתוך ראיה אסטרטגית ארוכת טווח״. אלא שנראה שירון מבין שדבריו אינם נושאים פרי, ועל רקע זה מכנס את הפגישה המיוחדת מחר ועובר ככל הנראה לשלב הצעדים.

מאז החלו העלאות הריבית בשנה שעברה, התברר שהבנקים מגלגלים באופן חלקי ביותר את הריבית על הפיקדונות, בעוד בצד האשראי הם מגלגלים זאת באופן מלא. בנוסף על חצי טריליון השקלים שנמצאים בחשבונות העו"ש רובם לא משלמים ריבית, על אף שהבנק יכול להפקיד את רוב הכספים בבנק ישראל ולקבל עליו את ריבית בנק ישראל (כיום 4.75%).

אפקט זה, בנוסף לאינפלציה שמגדילה גם כן את הכנסותיהם, הובילו את הבנקים לסיים את 2022 עם רווחי שיא של 24 מיליארד שקל, וכן להשיג תוצאות חזקות מאוד גם ברבעון הראשון של 2023, כאשר הבנקים הבינוניים הגיעו לתשואה בלתי נתפסת על ההון של מעל 20%.

רווחי הבנקים הגבוהים נרשמים בזמן שהציבור מתמודד עם יוקר המחיה והתייקרות ההחזר החודשי במשכנתאות, ואלו יצרו גם לחץ במערכת הפוליטית להביא לשינוי. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יתמוך במיסוי מה שיוגדר כרווחי היתר של הבנקים. הדרג המקצועי במשרד האוצר אמנם אינו מתלהב ברובו ממס היתר, אבל חושב שיש לפעול לטיפול בנושא הריביות בבנקים, ומפעיל גם כן לחצים בכיוון.

גורם דומיננטי נוסף הוא יו"ר ועדת הכספים גפני, שמוביל מספר דיונים בוועדת הכספים, שנזף ולחץ על הרגולטורים שיפעלו, וכבר הגיש או לקח חלק בהצעות חוק המקדמות הקפאת הריבית על המשכנתאות ומיסוי יתר על הבנקים. בנוסף, אחת מהצעות החוק שהוגשה בנושא הבנקים מציעה לתת לבנק ישראל את הסמכות להתערב בנושא הריביות. על אף שלכאורה מדובר בחיזוק הבנק המרכזי, ספק אם בבנק ישראל ירצו לקבל סמכות שכזו, שתעביר אליהם את הלחץ להתערבות בתמחור הריביות.

ולכל זאת יש להוסיף כמובן את הבדיקה שרשות התחרות עושה בנושא הריבית בפיקדונות. לפי ממצאי הרשות, אם משקי הבית היו מקבלים את אותה הריבית שמקבלים לקוחות הבנקאות הפרטית הם היו נהנים מרווח נוסף של 4 מיליארד שקל. הרשות בוחנת באילו צעדים לנקוט כנגד הבנקים, כאשר אחת האפשרויות היא הכרזה עליהם כקבוצת ריכוז, מה שיקנה לרשות סמכויות במתן הוראות לבנקים.

נראה כי כל הלחצים הללו, שרק הולכים ומתגברים, דוחקים בנגיד להתערב, ולא להסתפק בהצהרות, אלא ככל הנראה לעבור לשלב המעשים, בתקווה שהדבר יוריד את הלחץ המופעל מהשחקנים הפוליטיים, משרד האוצר ורשות התחרות.

הודעת בנק ישראל על הפגישה הצפויה מחר בנושא הריביות אמנם האיצה את ירידות השערים במניות הבנקים, אך לא באופן דרמטי, ואת סוף יום המסחר סיימו מניות הבנקים עם ירידה של 0.5%.