המיקום לא משנה: מאז 2009 ישראל מתייקרת יותר ממדינות ה־OECD

נתוני ה־OECD שפורסמו בשבוע שעבר מראים שישראל היא המדינה עם יוקר המחיה הגבוה ביותר מבין מדינות הארגון, לפחות לשנת 2022. על אף ההישג "המרשים" לכלכלה הישראלית, נתון שאולי אף חשוב מזה הוא שמשנת 2004 ישראל מתייקרת כמעט בכל שנה ביחס למדינות ה־OECD. לכך יש להוסיף שהמדינות שנמצאות לידנו בדירוג, במקום השני והשלישי (שוויץ ואיסלנד), עשירות מאיתנו בהרבה.

על פי הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר, יוקר המחיה בישראל בשנת 2022 היה גבוה בכ־38% לעומת ממוצע מדינות ה־OECD. בשוויץ, מדינה שידועה בהיותה יקרה במיוחד, יוקר המחיה גבוה בכ־37% מממוצע מדינות ה־OECD. איסלנד, המדינה השלישית בדירוג לשנת 2022, יקרה בכ־32% מהממוצע, וארה"ב המדורגת רביעית יקרה בכ־25% מהממוצע.

עם זאת, בשנים קודמות היו מדינות שהיו יקרות בכ־40% ובכ־50% ממוצע ה־OECD. ב־2007 למשל, הייתה איסלנד יקרה ב־62% מהממוצע, ובשנת 2015 יוקר המחיה בשוויץ היה גבוה בכ־50% מממוצע ה־OECD, אך מאז ירד. בהשוואת הפער בין ממוצע המחירים בישראל ל־OECD לאורך השנים מתקבלת תמונה עגומה בהרבה. מלבד השנים 2009 ו־2012, הפער בין יוקר המחיה בישראל לממוצע ה־OECD גדל.

כך, בעוד שבשנת 2004 ישראל הייתה זולה בכ־22% מממוצע מדינות ה־OECD, בשנת 2009, השנה בה עלה ראש הממשלה נתניהו לשלטון, יוקר המחיה בישראל היה זהה לממוצע מדינות ה־OECD. ב־2015, לאחר שש שנות כהונה רצופות של נתניהו, ישראל היתה יקרה בכ־15% מממוצע מדינות ה־OECD, ובשנת 2022, בתקופת ממשלת בנט־לפיד, ישראל הגיעה לשיא, כשהפכה ליקרה יותר ב־38% ממוצע מדינות ה־OECD.

מעבר לכך, בהשוואה למדינות האחרות הנמצאות לידנו בדירוג יוקר המחיה, ישראל הרבה פחות עשירה. כך למשל, התוצר לנפש בישראל בשנת 2022 עמד על כ־54 אלף דולר לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית. התוצר לנפש בשוויץ, הממוקמת שנייה בדירוג, עמד על כ־92 אלף דולר. באיסלנד, המדינה בה יוקר המחיה הוא השלישי הכי גבוה ב־OECD בשנת 2022, עמד התוצר לנפש על כ־72 אלף דולר. במילים אחרות - נכון שהפער בין יוקר המחיה בין שוויץ לישראל אינו גדול, אך ההכנסה הממוצעת לנפש בשוויץ גבוהה בהרבה.

לדברי ד"ר יניי שפיצר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, על אף שישראל הגיעה למקום הראשון, יש קשיים באופן שבו בוחנים מדד שכזה, ולכן נכון להסתכל על המגמות ארוכות הטווח: "בהשוואת יוקר המחיה בין מדינות שונות יש קושי מתודולוגי. את מדד המחירים בוחנים על פי סל צריכה יחסית סטנדרטי בין המדינות השונות. הצורך לעשות סטנדרטיזציה גורם לכך שסל הצריכה לא בהכרח משקף באופן מדויק את הצריכה בפועל של משקי הבית. למשל בישראל יש פחות צורך בחימום הבתים, אז לא נכון לתת את אותו משקל בסל המוצרים לחימום הבית בין ישראל וצפון אירופה. לרוב יש התאמות של סל המוצרים בין המדינות השונות, אך צריך לשים לב לבעיות שבמדידה".

עם זאת, "את הקשיים המתודולוגיים צריך לקחת בחשבון, אבל אי אפשר להתעלם מהמגמה ארוכת הטווח של עליית יוקר המחיה בישראל ב־25 השנים האחרונות. אם בעבר יוקר המחיה בישראל היה בערך בממוצע מדינות ה־OECD, היום ישראל היא בין המדינות היקרות ביותר".

דרך פחות מקובלת למדד יוקר מחיה היא באמצעות האינפלציה. מדובר במדידה במונחים שנתיים, שכן היא בוחנת את ההתייקרות במונחים שנתיים - השוואה בין מדד נוכחי למדד שהתפרסם בשנה לפני כן. ובשנה האחרונה האינפלציה הרימה ראש ברחבי העולם וגם בישראל. לכן כשרוצים למדוד יוקר מחיה במדינה מסוימת, כלכלנים נוטים להשוות את הפער בין שער החליפין של המטבע האמיתי, לבין אותו שווי כוח קנייה (PPP).

בארה"ב התוצר לנפש בשנת 2022 עמד על 76.4 אלף דולר בשנה. כלומר, אף שישראל מחזיקה במקום הראשון מבחינת יוקר המחיה, המדינות הקרובות אליה בדירוג עשירות בהרבה. תמונה דומה משתקפת גם באוסטרליה, היקרה יותר מממוצע ה־OECD בכ־23%, אך התוצר הממוצע לנפש אצלה עומד על 64.5 אלף דולר בשנה. למעשה, המדינה הראשונה עם תוצר לנפש יחסית דומה לזה של ישראל, קנדה, עם 54.9 אלף דולר לנפש ב־2022, נמצאת במקום ה־6 בדירוג יוקר המחיה ב־OECD, והיא יקרה רק ב־17% יותר מממוצע מדינות הארגון.

גם מרכז המידע והמחקר של הכנסת התייחס במסמך שהוציא בדצמבר האחרון לפער שבין רמת המחירים בישראל לתוצר לנפש, על בסיס נתוני 2021: "רמת מחירי התוצר בישראל הייתה גבוהה בשיעור של כ־20% מהרמה הצפויה על פי התוצר לנפש. מדינות בעלות תוצר לנפש גבוה או דומה לישראל הן בעלות רמת מחירים נמוכה יחסית, זאת בין היתר בזכות הפעלת כלי מדיניות שנועדו לשפר את הפריון וכושר התחרויות בשוקי העולם, כך שהתחזקות הכלכלה והמטבע המקומי לא יתורגמו לרמת מחירים גבוהה יחסית".

בסקירה חודשית עדכנית יותר של הארגון, מחודש יוני 2023, ישראל ירדה למקום הרביעי ביוקר המחיה, אחרי אירלנד, איסלנד ושוויץ. על פניו נדמה שמדובר בחדשות טובות. עם זאת, לדברי ד"ר שפיצר, ההידרדרות האפשרית של ישראל בדירוג יוקר המחיה אינה נובעת בהכרח מסיבות חיוביות.

"הירידה בדירוג יוקר המחיה של ישראל בחודש יוני יכולה לנבוע מהיחלשות השקל בעקבות ההפיכה המשפטית שמקדמת הממשלה. בטווח הקצר, ירידה בערך השקל מובילה לכך שיוקר המחיה, ביורו למשל, נמוך יותר. עם זאת, היחלשות השקל במקרה הזה אינה חיובית, שכן היא נובעת בעיקר מחשש לגבי עתיד הכלכלה הישראלית. גם שבמידה ותהיה הוזלה של יוקר המחייה במשק הישראלי כתוצאה מהפיחות בשקל, ייתכן שהיא תהיה זמנית כי בסופו של דבר, אולי לאחר זמן מה, המחירים יעלו בהתאם".

את מסקנה זו מחזקים דיוני הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שהתפרסמו ביוני. נכתב בהם באופן מפורש כי הפיחות בשקל משקף עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל (כלומר, נובע מגורמים מקומיים וקשור לאופן שבו בעולם תופסים את הרפורמה המשטרית) ופיחות זה "תרם לעלייה בקצב האינפלציה", כלומר תרם לעליית המחירים בישראל בתקופה האחרונה.

חברי הוועדה המוניטרית הבהירו אז כי אם הפיחות יימשך, הרי שיהיה צורך בהעלאה חדה יותר של הריבית בהמשך הדרך. המשמעות היא שבזמן שהממשלה דנה על יוקר המחיה ביד אחת, שבידה האחרת היא נמנעת מלהכריז על עצירת כל רפורמה משטרית שלא תקודם בהסכמה רחבה ובכך תורמת להתייקרות המוצרים המיובאים לישראל וליוקר המחיה.

למה יקר פה?

"אין קונצנזוס בקרב הכלכלנים על הסיבות לעלייה ביוקר המחיה בישראל". מסביר ד"ר שפיצר ביחס להתייקרות שנראתה בישראל בעשורים האחרונים. הדיון על יוקר המחייה בישראל נסוב בדרך כלל על נושא התחרותיות של המשק. "אכן, יש בעיות תחרותיות רבות שבלי ספק תורמות ליוקר מחייה גבוה, והממשלה חייבת לטפל בהן. אבל הבעיות האלה היו קיימות גם לפני 25 שנה, ולכן אי אפשר להסביר באמצעותן את המגמה החריגה וארוכת הטווח של העלייה ביוקר המחיה.

"יש כאלו שמייחסים את העלייה המשמעותית ביוקר המחיה לעליית ערך השקל בעשורים האחרונים, אך בעיניי הטענה יכולה להסביר מגמות קצרות טווח בלבד. בתופעות עם טווח ארוך כל כך, בעיניי מדובר בהסבר בלתי מספק". גם שוק הדיור מוסיף ליוקר המחיה: "חלק גדול מההתייקרות בישראל נובעת מעלייה במחירי הדיור. במדדי המחירים בונים את מחירי השכירות ומאז 2015 הם עלו בצורה חדה יותר בישראל, באופן יחסי, לשאר העולם.

"בעיניי אחת הסיבות להתייקרות היא מאזן התשלומים של ישראל, שהפכה למדינה שמייצאת יותר, בעיקר לאור הצמיחה המשמעותית של סקטור ההייטק, והתפתחות איטית יותר של שאר הסקטורים בכלכלה הישראלית. כאשר יש סקטור בשכלכלה שהוא פרודקטיבי מאוד ביחס לשאר הסקטורים, ומגדיל את היצוא, ההכנסה של המשק גדלה אבל שאר הסקטורים לא עומדים בקצב ומתייעלים לאט יותר, כך המוצרים והשירותים שהם מספקים מתייקרים באופן יחסי".