היינן דרור אנגלשטיין: "ליקב קטן אין זכות קיום בלי מבקרים"

בגיל 40 פורש היינן דרור אנגלשטיין כנפיים ומשיק יין משל עצמו. "התחלתי כמלצר יין במסעדת 1868, בשנת 2006. אחרי שנה פתחתי את בר היין ומרכז ההדרכות 'מיה בר' עם גיא הרן. התחלתי ללמוד, לטעום, לטייל ולקרוא וככה נכנסתי לתחום", הוא מספר.

כחלק מההתמחות האוטודידקטית הוא התחיל לעבוד בתור פועל פשוט ביקב צרעה: "אחרי כמה זמן ערן פיק, המנכ"ל והיינן של היקב, אמר לי שלא נעים לו שהוא משלם לי בבקבוקי יין וככה נשארתי חמש שנים. הייתי עוזר שלו בכרמים, בייצור, במכירות, מה שצריך. ב-2012 נסעתי ללמוד במילאנו תואר במדעי הכרם והיין. עבדתי ביקב מאזי, יצרן האמרונה המהולל. בסוף 2016 חזרתי לארץ.

"עבדתי ביקב סוסון ים. אחר כך, יינן ראשי ביקב עמק האלה, יקב שורק בתור יינן, מנהל ייצור ומדריך בבית הספר ליין, יקב 'כרם ברק'. אני מייצר יינות תחת שמי מ-2019. התחלתי בשני חביות והגעתי, כרגע, ל-5,000 בקבוקים ועכשיו השקתי אותם. היקב מתארח ביקב 'אולו' - יקב חדש בגבעת ישעיהו. אני עובד על הקמה של יקב משלי, שיהיה מוכן ב-2023 או 2024".

וזהו?

"אני מייעץ ליקבים קטנים ומתמחה בתכנון ובנייה של יקבים, קניית ציוד. למשל בכרם ברק. יקב אולו ויקב פלך".

יש עוד יקב דרור?

"כן, בכפר שמאי. לכן קוראים לי Wines By Dror".

איזה מין יינות אתה מייצר?

"איטליה והיינות הקלים יחסית שלה הם כבר בדם שלי. אני משתדל ליצור יינות מורכבים, מעניינים, טובים, נכונים ומהוקצעים, אבל גם מאד 'שתיים' (מלשון קלים לשתייה. ח.ג) ולא כבדים".

לא היית מעדיף לעבוד ביקב מסחרי גדול?

"זה לא מושך אותי. אני רוצה להיות בעוד 5 או 10 שנים עם ייצור של 50 אלף בקבוקים ולגדל את הענבים בעצמי בהרי יהודה".

צריך משקיע בשביל זה.

"יש כבר שיחות".

דרור אנגלשטיין, Wines By Dror, ביקב בגבעת ישעיהו | מיקה לופו וייס

יש דבר כזה יין של גבעת ישעיהו? עושה רושם שיש פה סצינה ערה.

"יש פה כמה וכמה יקבים. אזור יהודה קיבל כידוע סיווג רשמי לא מזמן. אם יהיה כפר שיקבל הכרה כתת אזור בתוך יהודה זה כנראה יהיה גבעת ישעיהו. יש משהו מאוד נקודתי בוואדיות שעוטפים את האזור שיוצר מיקרו אקלים ייחודי. בבוקר כשאני מגיע לכרמים יש ירידה של חמש מעלות. לא סתם הלבנים של 'ספרה' הם נהדרים למרות שהגובה כאן הוא בסך הכל 300 מטר. מבנה הוואדיות יוצר מעין אמבטיית קור".

הסיווג עוזר?

"כרגע לא אבל זה בידיים שלנו, היצרנים. המועצה תומכת. צריך למתג בצורה נכונה. חובבי היין מחפשים דברים מעניינים, הולכים לברי יין ומדברים כבר בשפה של לשאול מאיזה אזור היין. ייקח שנים אבל בסוף זה יהיה תו תקן ואיכות".

תיירות היין פורחת.

"כמות המבקרים עולה כל הזמן ויש המון אנשים שזה מעניין אותם. חבר'ה בני 20 וקצת, פעם לא היה דבר כזה".

תולדה של הקורונה?

"כן. זה היה קורה גם בלי אבל בקצב יותר איטי. חווית האירוח השתנתה. ליקב קטן אין זכות קיום בלי תיירות יין. לפני חמש שנים הגיעו בעיקר פלצני יין או מחפשי הזדמנות לקנות בזול. היום זה בילוי ויש הרבה מתעניינים. בחלק מהמקומות זה במקום בית קפה או בר וזה סבבה. וחלק אחר הוא של עניין שהעמיק. לנסוע ליקב הפך לסוג של בילוי מקובל".

ברי יין?

"אלה תהליכים מקבילים שמזינים אחד את השני. יש הרבה יותר ברי יין שהתעשייה הישראלית חשובה להם. יש כאלה שמחזיקים רק ישראלי, ולהרבה מהם חשוב שזה יין עם סיפור, יין מעניין".

ומה הסיפור שלך?

"אני אוהב לשמח אנשים, לחבר אותם. בצורה פשוטה ולא פלצנית. הגעתי מלמטה, מלנקות מיכלים ולקרצף. אני מנסה לעשות יינות נגישים, מעניינים, ישראליים".

מה עוד?

"אני מתנדב בפרויקט שנקרא 'טרה אומה', שמלמד לוחמים עם ptsd (הפרעת דחק פוסט טראומטית. ח.ג) לעשות יין. זו שנה ראשונה, 12 לוחמים ולוחמות עם חבורת ייננים מתנדבים ובסוף השנה כל לוחם יוצא עם חבית משלו".

יין סנונית אדום Wines By Dror | יונתן הררי

היינות של wines by dror

ריזלינג 2021 – יין חומצי ומאופק מאד כרגע. אולי אפילו לא מוכן וצריך עוד שנה-שנתיים בשביל לשחרר משהו יותר בשל ומלא. חובבי יינות זוויתיים וקשוחים כמוני יהנו לאללה. 110 שקל

סמיון 2021 – יין חומצי ולא מתחנף. בוננזה מבחינתי. הסמיון היה כאן כוכב גדול ונעלם די מזמן. בשנים האחרונות יש לו תחייה ובגרסת אנגלשטיין המדובר בצד הפחות מלא ושמן שלו ויותר רזה ועצבני. כיף . 110 שקל

סנונית אדום 2019 - סירה, גרנאש ומורבדר, משהו דרום צרפתי כזה. מאד כפרי ומחוספס, מאובק קצת אפילו. לא כל אחד יתחבר לזה. אני מאוד אהבתי. 110 שקל

גרנאש נואר 2021 – יין עדין וקל ולא כבד ועוצמתי. אפשר וצריך לקרר לא מעט לפני ששותים וליהנות ממשהו שהוא גם שתייה ולא רק יין, כלומר שאפשר לשתות בשלוקים גדולים בלי לבלבל יותר מדי את המוח. סחתיין. 110 שקל